צפורה שרת – הבדלי גרסאות

[[קובץ:צפורה שרת 2.jpg|216x216px|ממוזער|צפורה שרת, 1952]]

[[קובץ:צפורה ומשה שרת.jpg|216x216px|ממוזער|צפורה ו[[משה שרת]] בבית השרד של שר החוץ בתל בנימין, [[רמת גן]], 1953]]

'''צִפּוֹרַה שָרֵת''' ([[12 באוגוסט]] [[1896]] – [[30 בספטמבר]] [[1973]]{{הערה|[https://billiongraves.com/grave/%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A8%D7%AA/12786611#/ צפורה שרת (מאירוב) (1896-1973)]}}) הייתה [[בן הזוג של ראש ממשלת ישראל|רעייתו]] של [[ראש ממשלת ישראל|ראש ממשלתה]] השני של [[מדינת ישראל]], [[משה שרת]].

 

 

במרוצת החודשים מצב רוחו של משה שרת היה ירוד יותר ויותר, ותלותו ברעייתו גברה. בחודשים [[ספטמבר]]-[[נובמבר]] [[1956]], אף על פי שלא כיהן בשום תפקיד רשמי, יצא משה שרת ל[[מסע]] ביקורים רשמי ב[[דרום-מזרח אסיה]] וב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]] בשליחות [[ממשלת ישראל]] במטרה לכונן [[יחסים דיפלומטיים]] עם [[מדינות אסיה]] השונות. המסע תועד ב[[ספר]] "משוט באסיה" שהוקדש לצפורה, "אשר כמכתבים אליה נרשמו פרקי יומן זה"{{הערה|משה שרת, '''משוט באסיה''', 1957}}. במהלך שהותו ב[[אסיה]] הדגיש שרת שוב ושוב את חסרונה של צפורה - בספרו כתב: "שוב חסרה לי מאד צפורה, אשר חשבתי עליה ועל העדרה בכל הסיור הנפלא שעשיתי"{{הערה|שרת, לעיל הערה 23, עמ' 1775}}.

בשנים שלאחר מות בעלה ב-[[1965]], נעלמה צפורה מהעין הציבורית כמעט לגמרי. הפעם היחידה בה נראתה בציבור לאחר מות בעלה הייתה ב-[[1970]], כאשר קיבלה אות כבוד מטעם [[עיריית ירושלים]]{{הערה|אילן בן עמי, '''האישה שאיתו''', 2010, עמ' 78}}. בשנים שלאחר מכן מצבה הבריאותי התדרדר והיא נפטרה ב-[[30 בספטמבר]] [[1973]] בגיל 77 ב[[המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי|מרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי]]. היא נקברה לצד בעלה ב[[בית הקברות טרומפלדור]].