הבדלים בין גרסאות בדף "חוק טבע"

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הוספת קישור למהירות האור
מ (בוט החלפות: אידיאל)
מ (הוספת קישור למהירות האור)
עד תחילת המאה העשרים, קביעות כמו [[החוק הראשון של ניוטון]] הוצגו כחוק טבע – דהינו כקביעה שאין לערער בה על אודות הקורה בעולם. אולם, מאז תחילת המאה העשרים נהוג להציג קביעה כמו החוק הראשון של ניוטון כחוק מרכזי במערכת הסברים הנקראת [[מכניקה קלאסית]] ומסוגלת להסביר את הקורה בסביבות מסוימות ובתנאים מסוימים. [[חוקי ניוטון]] תיארו את הידע שהיה אז ב[[מכניקה]] באופן מדויק יותר מ[[שגיאת מדידה|שגיאת המדידה]] של המכשירים שהתקיימו עד המאה העשרים. ניסיונות להפריך חוקים אלו עלו בתוהו מכיוון שהם מתארים נכונה (גם לפי התאוריות המקובלות כיום) את העולם בטווח ה[[מהירות|מהירויות]] והמסות שבדרך כלל צופים בו. מעבר לזאת, לאנשים כמו [[לייבניץ]], שניסו לנסח חוקי טבע אחרים חסרו בתקופה זו הכלים המתמטיים לעשות זאת.
 
לאחר שפיתח [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]] את [[תורת היחסות]] נגזרו ממנה ניבויים חדשים לגבי עצמים שמהירותם קרובה למהירות האור. אך עבור עצמים שמהירותם אטית ביחס למהירותל[[מהירות האור]] מתלכדים ניבויי תורת היחסות עם חוקי ניוטון הוותיקים ואינם סותרים את הניסיון הקודם של האנושות, כמתחייב מחוק פיזיקלי. בתחומים שבהם מנבאת תורת היחסות תוצאות שונות משל חוקי ניוטון, מאששים הממצאים את תורת היחסות, ולפיכך נדחו חוקי ניוטון לטובת תורת היחסות.
 
בחלק מהמקרים, החוקים הישנים מאפשרים חיזוי טוב מספיק, והם נמצאים עדיין בשימוש נפוץ, במקביל לחוקים החדשים, המדויקים יותר. דוגמה להתפתחויות כאלה היא השילוב בין [[חוק בויל-מריוט]], שלפיו בטמפרטורה מסוימת מכפלת הנפח והלחץ של גז היא קבועה, [[חוק גיי-ליסק]], שלפיו הלחץ של גז בנפח קבוע הוא יחסי לטמפרטורה שלו ו[[חוק שארל]], שלפיו הנפח של גז בלחץ קבוע הוא יחסי לטמפרטורה שלו. שלושה חוקים פיזיקליים אלה אוחדו עם הזמן לחוק יחיד שהם מקרים פרטיים שלו: [[משוואת הגז האידיאלי]]. מאחר שבמקרים רבים גזים אינם מתנהגים כגז אידיאלי, גם לחוק זה נמצאו שיפורים עם השנים, למשל [[גז ואן-דר-ואלס]]. למרות עידון המשוואות, גם חוק זה אינו בעל דיוק מוחלט, וחוקים נוספים נמצאו (ועוד יימצאו) כדי לאפשר חיזוי בדיוק גבוה יותר.