צינור הנפט כירכוכ–חיפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים
שורה 24:
|מפה=[[קובץ:Mosul-Haifa oil pipeline-HE.svg|250 פיקסלים]]תחנות השאיבה והעברת הנפט סומנו באות H המסמלת את חיפה ולידן הקימו הבריטים שדות תעופה
}}
'''[[צינור נפט|צינור הנפט]] כירכוכ-חיפה''' (נקרא גם: '''צינור הנפט [[מוסול]]-חיפה'''; ב[[אנגלית]]: '''Mosul-Haifa oil pipeline''') הוא [[צינור נפט|צינור]] באורך 942 [[קילומטר]] שהוביל [[נפט גולמי]] מ[[שדה נפט|שדות הנפט]] שב[[כירכוכ]] ב[[עיראק]] דרך [[ירדן]] ל[[חיפה]]. הנפט עבר בצינור במשך 10 ימים מתחילתו ועד סופו, וכשהגיע לחיפה [[זיקוק נפט|זוקק]] ב[[בתי הזיקוק בחיפה]], נאגר במכלים, ומהם הוזרם ל[[מכלית|מכליות]] שהובילו אותו ל[[אירופה]]. הצינור החל לפעול בשנת [[1935]], בתקופת [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]], והפסיק לפעול בשנת [[1948]], עם הקמת מדינת ישראל.
 
==היסטוריה==
 
הצינור הוקם בשנת [[1935]], בתקופה שרוב [[המזרח התיכון]] ותוואי הצינור היה תחת שליטה או חסות [[בריטניה|בריטית]]. הצינור הוקם במקביל להקמתו של צינור נפט מקביל מכירכוכ ל[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] שב[[לבנון]]. הצינור הוטמן באדמה בעומק של 75 ס"מ. הצינור היה עשוי [[פלדה]], ולמניעת [[קורוזיה]] נעטף ב[[ביטומן]] ומעליו נייר [[אזבסט]]. 85% מהצינור היו בקוטר 12 [[אינץ']] והנפט זרם בו ב[[לחץ]] של 50 [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירות]], ו-15% מהצינור היו בקוטר של 10 אינץ' והנפט זרם בו בלחץ של 62 אטמוספירות. בקטע של 7.5 ק"מ שבו ירד הצינור מ[[רמת הגלעד]] ל[[עמק הירדן]] היה קוטרו 8 אינץ' בלבד, כדי להאט את הזרימה בירידה התלולה. לאורך הצינור היו 8 [[תחנת שאיבה|תחנות שאיבה]].
 
הצינור ובתי הזיקוק בחיפה הוקמו על ידי הבריטים כחלק מההערכות לקראת מלחמה צפויה, ואכן סיפקו את צורכי הדלק של הצבא הבריטי והאמריקאי באגן הים התיכון ב[[מלחמת העולם השנייה]].
שורה 34:
הצינור היה יעד מועדף לפגיעה מצד הכנופיות הערביות בתקופת [[המרד הערבי הגדול]], ואחד מתפקידיהן של [[פלוגות הלילה המיוחדות]] של [[אורד וינגייט]] היה להגן על הצינור מפני פגיעה. בתקופה מאוחרת יותר, היה הצינור יעד לפגיעה של ה[[אצ"ל]]{{הערה|1=[http://www.etzel.org.il/places/israel2.htm פעולות האצ"ל בחיפה ובסביבתה], באתר האצ"ל}}.
 
בשנת [[1948]], עם הקמת [[מדינת ישראל]] ופרוץ [[מלחמת העצמאות]], נפסקה פעולת הצינור. כיום משמש קטע הצינור העובר ב[[רמת יששכר]] להובלת מי השקיה לשדות הקיבוצים שבאזור. הצינור נוקה, שופץ ומופעל על ידי חברת [[מקורות]].
 
בשנת [[2003]], לאחר כיבוש [[עיראק]] על ידי [[ארצות הברית]], דיבר [[שר התשתיות]], [[יוסף פריצקי]], על אפשרות הפעלתו מחדש של הצינור{{הערה|1={{ynet|דוד חיון|האם תחודש פעילות צינור הנפט מוסול-חיפה?|2649613|8.6.2003}}}}.
שורה 40:
==תחנות שאיבה==
היו 8 תחנות שאיבה לאורך הצינור שסומנו ממזרח למערב. התחנות מ[[כירכוכ]] לח'דיתה סומנו באות K (כירכוכ) והתחנות מערבה יותר סומנו באות H (חיפה). התחנות בקטע המסתעף ל[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]], סומנו באות T. להלן מיקום התחנות:
 
* K1 {{Coord|35|30|55|N|044|18|49|E|name=K1 Pumping Station}}
* K2 {{Coord|34|54|47|N|043|24|50|E|name=K2 Pumping Station}}
* K3 {{Coord|34|04|31|N|042|21|07|E|name=K3 Pumping Station}}
* H1 {{Coord|33|47|23|N|041|27|37|E|name=H1 Pumping Station}}
* H2 {{Coord|33|22|38|N|040|37|04|E|name=H2 Pumping Station}}
* H3 {{Coord|34|04|30|N|042|21|07|E|name=H3 Pumping Station}}
* H4 {{Coord|32|30|09|N|038|11|32|E|name=H4 Pumping Station}}
* H5 {{Coord|32|10|32|N|037|07|36|E|name=H5 Pumping Station}}
 
שורה 56 ⟵ 55:
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Mosul–Haifa oil pipeline}}
* {{סרטונים}} [http://www.aparchive.com/metadata/Iraq-Oil-Pipe-Line/3402ae89e45b470790acd951ca9902d5?query=palestine&current=39&orderBy=Relevance&hits=51&referrer=search&search=%2fsearch%2ffilter%3fquery%3dpalestine%26from%3d21%26orderBy%3dRelevance%26allFilters%3dTrue%253AIsDigitized%252C1930%253ADecade%26ptype%3dIncludedProducts%26_%3d1438309444702&allFilters=True%3aIsDigitized%2c1930%3aDecade&productType=IncludedProducts&page=21&b=9902d5 חנוכת צינור הנפט כירכוכ-חיפה], 7 בפברואר 1935, ארכיון [[AP]]
 
== הערות שוליים ==