האינתיפאדה הראשונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: פלסטינ\1, הייתה |
מ ←גורמים לאינתיפאדה: תקלדה |
||
שורה 53:
* סיבות פנים-ערביות - הפלסטינים חשו כי ננטשו בידי בעלי-בריתם ה[[ערבים]], ו[[אש"ף]] כשל בהבטחתו להשמיד את ישראל ולהקים במקומה [[מדינה פלסטינית]]. רבים מהם חשו כי הם עתידים לחיות את שארית חייהם כאזרחים סוג ב', ללא זכויות פוליטיות מלאות.{{הערה|1=Ziyād Abū Amr, [http://books.google.com/books?id=jrTG5sdLHD8C&pg=PA61 Islamic fundamentalism in the West Bank and Gaza], pages 61-62}} ב-[[11 באפריל]] [[1987]] נחתם בין [[שר החוץ]] הישראלי [[שמעון פרס]] לבין [[חוסיין מלך ירדן]] [[הסכם לונדון (פרס-חוסיין)|הסכם לונדון]], המקדם את [[האופציה הירדנית]] ומציע שליטה ירדנית בשטחי יהודה ושומרון, תוך התעלמות ממעמדו של אש"ף בשטחים, כנציג הבלעדי של העם הפלסטיני. הידיעות על הסכם לונדון גרמו לשמועות על כינון אזור שליטה משותף לירדן ולישראל.{{הערה|יעל פישביין, "יצא מהבונקר של שמיר", [[דבר (עיתון)|דבר]], 26 בפברואר 1988}}
* הקצנה דתית - ההקצנה הדתית בעקבות [[המהפכה האסלאמית]] ב[[איראן]] תרמה גם היא להתססת הרוחות וחיזקה את הזרם הדתי. תופעה זו עודדה ברובה על ידי ישראל, שראתה בתנועות הדתיות מכשול בפני אש"ף. ישראל הניחה לתנועת המוגמע' (התנועה שממנה צמח [[חמאס]]) להשתלט למעשה על כל הארגונים הדתיים, תוך דחיקת הגורמים המתונים. רק באמצע 1987 ניסתה ישראל לעצור התפתחות זו ונכשלה.{{הערה|1=Robert Owen Freedman, [http://books.google.com/books?id=ya0bDg4ocEoC&pg=PA22 The Intifada: its impact on Israel, the Arab World, and the superpowers], page 22}}
* בחודשים יולי-אוגוסט 1987 התקיימה [[פרשת עמירב|סדרת פגישות]] בין איש [[תנועת החרות]] [[פרופסור]] [[משה עמירב]] לבין בכיר אש"ף בשטחים [[פייסל חוסייני]], בתיווכם של [[דוד איש שלום]] ופרופסור [[סרי נוסייבה]], מ[[אוניברסיטת אל-קודס]]. במהלכה נוסח ביום [[25 באוגוסט]] מזכר הבנות, שתכליתו הייתה לבסס תשתית לשיחות בין [[ראש ממשלת ישראל]] [[יצחק שמיר]] לבין ראש אש"ף [[יאסר ערפאת]]. סדרת פגישות זו היוותה אופק מדיני בעיני אנשי אש"ף בשטחים, אולם לאחר שדבר הפגישות והמזכר דלפו לתקשורת, הורה שמיר על הפסקת המגעים ועל מעצרו המנהלי של חוסייני.{{הערה|[[שלום ירושלמי]], "פרשת עמירב - רטרוספקטיבה", [[כל העיר]], 15 בדצמבר 1989, עמ' 35}} לדעת עמירב{{הערה|רוני שקד, "כך החמיץ משה עמירב את פרס נובל", [[ידיעות אחרונות]], 13 בספטמבר 1993}} ואיש שלום{{הערה|שם=מילשטיין|{{מעריב אונליין|אורי מילשטיין|""יצחק, לצה"ל אין תשובה": כשלי הממשלה במהלך האינתיפאדה הראשונה"|news/military/Article-613189|9 בדצמבר 2017}}}}, האכזבה של הפלסטינים מכישלון ההסכם
*הצטברות של אירועים שבהם נהרגו פלסטינים על ידי צה"ל, ובמיוחד חיסול ששת אנשי הג'יהאד האיסלמי שהיו מעורבים ברצח איש השב"כ, הביאו לתסכול שעורר את האינתיפאדה.{{הערה|שם=מילשטיין}}
*הצלחות של פיגועים נגד חיילי צה"ל, ובמיוחד ב[[ליל הגלשונים]] הביאו להתעוררות של הפלסטינים למאבק בישראל.{{הערה|שם=מילשטיין}}
| |||