קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 15:
קרל קיבל חינוך צרפתי והיה בקיא ב-5 שפות: [[לטינית]], [[צ'כית]], [[גרמנית]], [[צרפתית]] ו[[איטלקית]]. כאשר נלחם לצד אביו ב[[איטליה]] ב-[[1331]] הוא רכש ניסיון קרבי. החל מ-[[1333]] הוא ניהל את הארצות של הכתר הבוהמי בשל העדרו ומאוחר יותר החלשות ראייתו של אביו. קרל קיבל את התואר [[מרגרייב מורביה]], התואר המסורתי של יורש העצר, בשנת [[1334]]. כעבור שנתיים הוא שלט ב[[טירול (אזור היסטורי)|טירול]] בשם אחיו [[יאן יינדריך, מרקיז מורביה]] ועד מהרה היה מעורב במאבק על השליטה ברוזנות זו.
 
כתוצאה מברית בין אביו וה[[אפיפיור]] [[קלמנט השישי]], האויב הבלתי-נלאה של [[לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], נבחר קרל כ"[[אנטי-מלך]]", או המלך המנוגד ללודוויג, על ידי חלק מ[[נסיך בוחר|הנסיכים הבוחרים]] ב[[ריינס]]בריינס (Rhens) ב-[[11 ביולי]] [[1346]]. מאחר שקרל הבטיח להיות צייתן לאפיפיור קלמנט הוא ויתר ויתורים נרחבים לאפיפיור ב-[[1347]]. בין היתר אישר את בעלות האפיפיורות על שטחים נרחבים והבטיח לבטל את הצו של לודוויג כנגד קלמנט, לא לקחת חלק בעניינים איטלקיים, וכן להגן על הכנסייה.
 
בהתחלה, היה קרל הרביעי, בעמדה מאוד חלשה ב[[גרמניה]]. לעיתים כונה בלעג "מלך הכמרים" (Pfaffenkönig) בשל הסיבות לבחירתו. בישופים רבים וכמעט כל הערים הקיסריות נותרו נאמנים ללודוויג מ[[בוואריה]]. גרוע מכך, קרל תמך בצד הלא נכון ב[[מלחמת מאה השנים]], שבה איבד את אביו ורבים מ[[אביר]]יו הטובים ביותר ב[[קרב קרסי]] באוגוסט [[1346]]. קרל עצמו נמלט פצוע משדה הקרב.