אפרים קישון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישור שבור |
|||
שורה 40:
את דרכו ב[[עיתונות]] הישראלית החל בשנת [[1951]] בכתיבת טור סאטירי בעיתון היומי בעברית קלה "אומר" ומאוחר יותר אף בעיתון האם, "[[דבר (עיתון)|דבר]]", שבו פרסם סאטירה בשם "אגדה על תעלה בתל אביב",{{הערה|{{דבר|אפרים קישון|אגדה על תעלה בתל אביב|1952/02/10|00202}}}} עליה התבסס בסופו של דבר התסריט של "[[תעלת בלאומילך]]" (דבר היה העיתון היומי של [[ההסתדרות הכללית]], והיה רב השפעה באותה תקופה). באותה שנה יצא לאור ספרו הראשון בישראל, "העולה היורד לחיינו", שנכתב בהונגרית ותורגם לעברית על ידי [[אביגדור המאירי]]. שמו של הספר שיקף את תוכנו, שעסק בעיקר בחוויות חייהם של עולים חדשים. בשנת [[1952]] החל לכתוב טור סאטירי קבוע בשם "[[חד גדיא (קישון)|חד גדיא]]" בעיתון "[[מעריב]]". קישון התמיד בכתיבת המדור כשלושים שנה, כאשר בעשרים השנים הראשונות פרסם טור כמעט מדי יום.
בתוך שנים ספורות הפך קישון להומוריסטן והסאטיריקן הבולט ביותר בישראל. מחזהו הראשון "שמו הולך לפניו" הועלה בתיאטרון "[[הבימה]]" בשנת [[1953]] ואחריו הוסיף קישון וכתב מספר מחזות מצליחים כמו, "שחור על גבי לבן" ([[1956]]) על גזענות, "הכתובה" ([[1959]]) על חיי זוגיות
=== שנות השישים ועד שנות השבעים המאוחרות ===
| |||