אפרים קישון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישור שבור
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 40:
את דרכו ב[[עיתונות]] הישראלית החל בשנת [[1951]] בכתיבת טור סאטירי בעיתון היומי בעברית קלה "אומר" ומאוחר יותר אף בעיתון האם, "[[דבר (עיתון)|דבר]]", שבו פרסם סאטירה בשם "אגדה על תעלה בתל אביב",{{הערה|{{דבר|אפרים קישון|אגדה על תעלה בתל אביב|1952/02/10|00202}}}} עליה התבסס בסופו של דבר התסריט של "[[תעלת בלאומילך]]" (דבר היה העיתון היומי של [[ההסתדרות הכללית]], והיה רב השפעה באותה תקופה). באותה שנה יצא לאור ספרו הראשון בישראל, "העולה היורד לחיינו", שנכתב בהונגרית ותורגם לעברית על ידי [[אביגדור המאירי]]. שמו של הספר שיקף את תוכנו, שעסק בעיקר בחוויות חייהם של עולים חדשים. בשנת [[1952]] החל לכתוב טור סאטירי קבוע בשם "[[חד גדיא (קישון)|חד גדיא]]" בעיתון "[[מעריב]]". קישון התמיד בכתיבת המדור כשלושים שנה, כאשר בעשרים השנים הראשונות פרסם טור כמעט מדי יום.
 
בתוך שנים ספורות הפך קישון להומוריסטן והסאטיריקן הבולט ביותר בישראל. מחזהו הראשון "שמו הולך לפניו" הועלה בתיאטרון "[[הבימה]]" בשנת [[1953]] ואחריו הוסיף קישון וכתב מספר מחזות מצליחים כמו, "שחור על גבי לבן" ([[1956]]) על גזענות, "הכתובה" ([[1959]]) על חיי זוגיות ונישואיןונישואים, "אף מילה למורגנשטרן" ([[1960]]) על נפלאות הפקידות הישראלית, "הוא והיא" ([[1961]]), ערב [[מערכון|מערכונים]] עם [[אריק לביא]] ו[[שושיק שני]], "תוציא את השטקר, המים רותחים" ([[1968]]) על אמנות מודרנית ועולם ביקורת האמנות, ו"הו, הו יוליה", מחזה שנון המנסה לנחש מה היה גורלם של [[רומיאו ויוליה]] לולא [[התאבדות|התאבדו]]. נוסף על כך, כתב שורה ארוכה של מערכונים שהוצגו על ידי תיאטרון [[המטאטא]] (בתוכנית 'אתה מספר לי?' ב-[[1954]]), תיאטרון [[תיאטרון דו-רה-מי|דו-רה-מי]] (בתוכנית 'שלום שלום'ב-[[1955]]), [[להקת הנח"ל]] ו[[בצל ירוק]]. בשנים אלו קנה לעצמו גם הצלחה ראשונה בחו"למחוץ לישראל, כאשר ה"[[ניו יורק טיימס]]" האמריקני בחר בספרו "הביטי לאחור, גברת לוט" לספר החודש בשנת 1959.
 
=== שנות השישים ועד שנות השבעים המאוחרות ===