צבר מצוי – הבדלי גרסאות

נוספו 11 בתים ,  לפני 3 שנים
 
==בתרבות המקומית==
במאה ה-20 התגלגל שם הצמח והפרי ככינוי לבני [[היישוב]] העברי החדש ילידי הארץ, בתחילה ככינוי גנאי בפי בני היישוב היהודי הישן ובהמשך אומץ ככינוי שגור דווקא בפי דוברי העברית, והפך מכינוי גנאי לכינוי דמות מופת מקומית וכמושא להערצה{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.6008739 קוצני מבחוץ ומתוק מבפנים: איך הפך הצַבָּר לכינוי חיבה?], אילון גלעד, [[הארץ]], 17.04.2018}}. בשפת ה[[עיצוב]] וה[[רעיונאות]] המקומית הפך הצבר סמל למקומיות ולאומיות ישראלית, הכינוי נלווה לאיורי דמויות המופת של "החלוץ" ו"הלוחם", כמו גם דמותה של הצברית במרחב דוגמת תחרויות "צברית השנה" יוזמת השבועון [[העולם הזה]] ב[[שנות ה-50]].
 
מאוחר יותר באה לעולם דמותו של "[[קישקשתא]]" מתוכנית ה[[טלוויזיה]] לילדים "[[מה פתאום]]", היא"קישקשתא", [[תיאטרון בובות#סוגי בובות|בובת כפפה]] [[האנשה|מואנשת]] של צבר שעמדהעמדה בניגוד לדימוי האון האומניפוטנטי של הצבר עד אותה העת.
 
עם התמורות החברתיות בישראל, התפוררות [[אתוס]] הסוציאליזם, זניחתה של [[מדינת רווחה|מדינת הרווחה]] לטובת רעיונות ה[[שוק חופשי|שוק החופשי]] ומימושם החל משלהי [[שנות ה-70]], איבד מושג הצבר את בכורתו לטובת מגוון דימויים חדש וגלובלי, לכך תרם גם שיכוך בגלי ההגירה, והתמורות החברתיות עם בואו לעולם של דור יליד הארץ חדש, בעיקר יהודים צאצאים ל[[מזרחים|יוצאי תפוצות ישמעאל]]. עם גלי ההגירה בשנות ה-90 מבריה"מ וממדינות בריה"מ לשעבר עלו מתחים חדשים בין ה"עולים" ובין "ילידי הארץ".
 
משתמש אלמוני