רחובות תל אביב-יפו – הבדלי גרסאות

אחד הרחובות המסחריים הראשיים בעיר שהוקם בשנות ה-50 על בסיס דרך [[יפו]]-[[סומייל]] ומהווה המשך ישיר של [[#יהודה הלוי|רחוב יהודה הלוי]] ההיסטורי. בחירת שמו כהמשך ליהודה הלוי אינה מקרית -– שניהם משוררים יהודים מ[[ספרד]] של [[ימי הביניים]]. הרחוב מהווה גבול בין רובע [[הצפון הישן]] ו[[הצפון החדש]] ומחבר בין צפון העיר ומרכזה. לאורך הרחוב מספר נקודות ציון שהחשובה שבהם היא [[כיכר רבין]] ו[[בית עיריית תל אביב-יפו|בניין העירייה]].

* בבניין מספר 57 פעל בעבר [[קפה לורנץ]] -– כיום [[מכון שכטר למדעי היהדות]].

{{ציטוט|תוכן=הדמעות האלה לא בשבילי אני -/ מתחפר באלנבי -/ הפרדה חד צדדית -/ בגרסה האישית|מרכאות=כן|מקור="מתחפר באלנבי", [[מוניקה סקס]]}}

*[[כיכר המושבות]] -– מכיכר זו מתחילה "דרך יפו"

הרחוב מתחיל ב[[#אלנבי|רחוב אלנבי]] ומסתיים ב[[כיכר ביאליק]] -– כיכר עגולה קטנה שסביבה מספר בניינים חשובים ובמרכזה מזרקה. הרחוב נקרא על שמו של דייר הרחוב המפורסם, [[חיים נחמן ביאליק]], עוד בעודו בחיים. ביתו המכונה "[[בית ביאליק]]", נמצא בסמוך לכיכר בקצה הרחוב. סביב הכיכר גם נמצא [[בית העיר תל אביב-יפו|בית העירייה הישן]].

רחוב ביאליק הוא אחד ממוקדיה של [[העיר הלבנה]] -– מרבית הבניינים נבנו ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]] והשאר ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון האקלקטי]]. כמעט כל הבניינים ברחוב מוכרזים כמבנים לשימור. אתרים חשובים נוספים ברחוב הם [[בית ראובן]], מרכז המוזיקה והספרייה ע"ש [[פליציה בלומנטל]] ובניין "באוהאוס -– תל אביב".

{{ציטוט|תוכן=ככה סתם שוטטנו לנו בשדרות קק"ל / שם בחושך מתלחש זוג על הספסל /{{ש}}אל מתחת תחתיהם זחול נזחל / בצריחה קפץ הזוג -– אולי נבהל.|מקור='''[[ככה סתם]]''', [[התרנגולים]]. מילים: [[ע. הלל]]|מרכאות=כן}}

{{הפניה לערך מורחב|רחוב בן יהודה (תל אביב)|רחוב בן יהודה}}

ברחוב אתרים חשובים שהיוו נקודות ציון בהתפתחות העיר -– [[בית אל על]], מגדל המשרדים הראשון בארץ וה[[סופרמרקט]] הראשון בישראל שהוקם בבניין מס' 79 וחולל מהפכה במסחר העירוני.

* מלון סבוי -– בו אירע ב-[[1975]] [[הפיגוע במלון סבוי|פיגוע]].

{{ציטוט|תוכן=לגברת אלמוזלינו מכתב מפריז -– מר כהן מרחוב גורדון, חשבון מהאטליז|מרכאות=כן|מקור="מיטב הנוער", [[שולה חן]] והחבורה, מילים: [[חיים חפר]]}}

הרחוב קרוי על שמם של "[[הארבעה]]" -– ארבעת חברי [[ההגנה]] עמירם בלינקוב, שרגא הר, אהרן ידידיה ואריה קסלמן, אשר נהרגו ב-[[1946]] בהתקפה על מפקדת [[הצבא הבריטי]] ב[[שרונה (מושבה)|שרונה]]. הרחוב מתחיל ברחבת ה[[סינמטק תל אביב|סינמטק]] הנקראת "'''כיכר השוטר'''" על-שמו של "'''רב-שוטר שמואל ויצמן'''", במפגש עם רחובות קרליבך ושפרינצק שהייתה כיכר בצורת משולש לפני הקמת הסינמטק ב-1989. תוואי הרחוב היה גבולה הדרומי של המושבה שרונה ועד היום נמצאים מצפון אליו [[אדריכלות טמפלרית|בתים טמפלרים]]. כיום, הרחוב הוא חלק מרובע העסקים של תל אביב והוא מקביל לאזור העסקים של [[#החשמונאים|רחוב החשמונאים]] והוא חלק מפרויקט דרום [[הקריה]].

{{ציטוט|תוכן=אין ארמון באמצע רחוב הירקון -/ לא גר נסיך איתי בחדר -/ אין שלג באפריקה -/ חפש באנטארקטיקה|מרכאות=כן|מקור="אנטארקטיקה", [[קורין אלאל]], מילים: [[חנה גולדברג]]}}

*[[בניין קולנוע קסם]] -– בו שכנה "'''הכנסת הראשונה'''" ו[[האופרה הישראלית]] (נהרס)

הרחוב המקביל לכל אורך "טיילת להט" -– הקטע המרכזי של [[חוף תל אביב]] בין חוף גורדון עד [[פארק צ'ארלס קלור]]. הרחוב המערבי ביותר בעיר (לא כולל יפו). בנוי בחלקו המזרחי בלבד בבתי מלון, שגרירויות ועסקים המשרתים את ה[[תיירות]] בעיר. רבים מהמבנים לאורכו נמצאים בין [[#הירקון|רחוב הירקון]] והטיילת אשר המרחק ביניהם קצר מאוד.

* [[בית המכס (תל אביב)|בית המכס]] -– מבנה הנמצא כיום על אי תנועה במרכז הרחוב, שלאורכו היו עוצרות רכבות לצורך תשלום [[מכס]], בדרכן מנמל יפו לירושלים.

*[[מרכז ויצמן]] -– פרויקט משולב של [[מרכז קניות]] ו[[דיור מוגן]] הצמוד לבית החולים

* [[מגדל טויוטה]] -– מגדל משרדים

* [[מגדלי אלון]] -– זוג מגדלי משרדים (בבנייה)

* [[מגדל אלקטרה]] -– מגדל משרדים

* [[גשר יהודה הימית]] -– שהוקם על ידי ה[[בריטים]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]

* [[מאפיית אבולעפיה]] -– נוסדה ב-[[1879]].

מצדן הדרומי נמשכות השדרות בשדרות העצמאות ב[[בת ים]] ומצדן הצפוני -– לרחוב קויפמן.

* קולנוע צליל -– כיום '''"מועדון התיאטרון"'''

* קולנוע נוגה -– כיום [[תיאטרון גשר]]

לאורך הרחוב נמצאים בעיקר בנייני המגורים של שכונת יד אליהו -– [[שיכון|שיכונים]] בגובה 3–4 קומות. מחלף לה גוארדיה שבקצהו המערבי של הרחוב מחבר את רחוב לה גוארדיה עם [[נתיבי איילון]].

{{ציטוט|תוכן=כן חזרתי דרך נורדאו, קצין צעיר עמד שם -– דיבר אל נערה שעונה אל גזע מגבה|מרכאות=כן|מקור="טיול ליפו", [[שלום חנוך]]}}

{{ציטוט|תוכן=הלכתי ברחוב נחלת בנימין -/ הרגשתי מכה בצלע ימין|מרכאות=כן|מקור="המצב הקשה", [[שלום חנוך]]}}

רחוב נחמני נמצא בלב העיר במקביל ל[[#מזא"ה|מזא"ה]]. הוא קרוי על שמו של ה[[רמב"ן]] -– רבי משה בן נחמן, שכונה גם "נחמני". הוחלט שלא לקרוא לשם הרחוב רמב"ן כדי לא להתבלבל עם [[רמב"ם]] הנשמע דומה. בתקופה המקבילה הוקמו גם בשכונת [[רחביה]] ב[[ירושלים]] רחובות בשמות אלה אלא ששם נקראו הרחובות הפוך: [[רחוב רמב"ן]] ובמקביל אליו "שדרות בן מימון" על שם הרמב"ם.

* בית שפרן (בית מס' 23) -– מבנה בסגנון אקלקטי עם גמר אבן שתכנן [[משה צ'רנר]] ב-[[1925]].

* "הבית הנופל" (בית מס' 25) -– מבנה שתכנן צ'רנר שנה לאחר מכן ובו ניכרת השפעה [[אדריכלות אקספרסיוניסטית|אקספרסיוניסטית]] המזכירה את סגנונו של [[אריך מנדלסון]].

* [[בית לודז'יה]] (בית מס' 43) -– היה בעבר [[בית חרושת]] ל[[טקסטיל]]. נבנה ב-[[1924]] על ידי [[עקיבא אריה וייס]].

שניים מהמבנים לאורכו של הרחוב הם [[בית באר|בתי באר]] -– [[בית עלי ביבי|בית הבאר של עלי ביבי]] בבניין מס' 13 ובית הבאר של וורדה בבניין מס' 88. בתי באר נוספים ששכנו לאורך הרחוב נהרסו במשך השנים כדי לפנות מקום ל[[המכללה האקדמית תל אביב-יפו|מכללה האקדמית תל אביב-יפו]] שנמצאת בצידו המערבי של הרחוב. בית הבאר של עלי ביבי הוקם בתחילת המאה ה-19 על ידי אל-חאג' עלי ביבי שהיה בעליהם של [[פרדס]]ים רבים בסביבה. ב[[מלחמת העצמאות]] עזבה משפחתו של עלי ביבי את העיר, והבית הופקד בידיו של אחד מעובדי המשפחה. לאחר מכן הועבר המבנה לבעלותו של [[האפוטרופוס לנכסי נפקדים]], לידי חברת [[עמידר]] ולבסוף לידיים פרטיות. הוא שימש כבית ספר תיכון "גמנסיה סוקולוב-לאור" ובשנת [[2004]] הוא הושכר על ידי הראביטה למען ערביי יפו, ונפתח בו בית ספר דמוקרטי ערבי. ליד המבנה רחבה מרוצפת ובה שורות ספסלים שחורים. בדרומו של הרחוב שכן בעבר אצטדיון [[מכבי יפו#אצטדיון הקבוצה|מכבי יפו]], אך הוא נהרס ב-[[28 ביולי]] [[2009]], וכיום משתרעת במקום חלקת דשא גדולה. השטח מיועד לפיתוח.

* 31 ו-33 -– בתי "הבימה" (אדריכלית [[ג'ניה אוורבוך]])

*[[פסאז' דיזנגוף]] -– משכנו הישן של [[התיאטרון הקאמרי]] וכיום משכנו של [[תיאטרון בית ליסין]]

*בית הספר [[תל נורדאו]] -– מבתי הספר היסודיים הוותיקים בעיר (הוקם כבר ב-[[1926]]). בבית הספר נערכו אימונים של "גדוד החברות" של [[ההגנה]] בשנות ה-40, יחידה שלימים הפכה ל[[חיל הנשים]] ב[[צה"ל]].

|על שם="[[קיבוץ גלויות]]" -– ב[[תנ"ך]], ההבטחה ש[[משה]] מוסר ל[[שבטי ישראל|בני ישראל]]

רחוב מסחרי באזור העסקים של העיר -– בין [[גשר מעריב]] (במפגש עם [[#בגין|דרך בגין]]) ועד צומת הרחובות [[#אבן גבירול|אבן גבירול]]-[[#יהודה הלוי|יהודה הלוי]]-[[#מרמורק|מרמורק]]. המסחר ברחוב שגשג שנים רבות בזכות [[השוק הסיטונאי]] שהתקיים עד שנת [[2006]] לאורך קטע ארוך מצידו המערבי של הרחוב.

* בית [[מעריב]], שבזכותו קיבל הרחוב את שמו -– על שם מייסד העיתון

* מועדון ה"גנקי" -– מועדון שירה בציבור שהתפרסם בזכות הופעותיה של [[עינת שרוף]] יחד עם ידוענים ישראלים רבים.

שינקין הוא רחובה המסחרי הראשי של שכונת [[לב תל אביב]] החוצה אותה ממערב למזרח -– מ[[כיכר מגן דוד]] ועד [[#יהודה הלוי במפגש עם רחוב לינקולן |רחוב יהודה הלוי]]. במרוצת השנים הפכו רחוב שינקין והרחובות הסמוכים לו למקום מגורים ל[[אמן (אמנות)|אמנים]] צעירים ול[[איש רוח|אנשי רוח]]. נפתחו בו בתי עסק ייחודיים, והרחוב הפך בהדרגה לסמל ה[[תרבות]] התל אביבית הצעירה, הפתוחה והחופשית. בשינקין וסביבתו מתגורר גם מספר רב של תושבים [[חרדים]], חלק גדול מהם [[חסידות גור|חסידי גור]] שנשלחו על ידי ה[[אדמו"ר]] של החסידות לשליחות במקום. הללו חיים עם שכניהם החילוניים בשלווה שאזורים אחרים (ב[[ירושלים]], למשל) יכולים להתקנא בה. בבית הכנסת הגדול מאחורי [[גינת שינקין]] שוכן בית [[חב"ד]] המרכזי של תל אביב.

* מדריך הרחובות הרשמי של עיריית תל אביב-יפו [https://tel-aviv.gov.il/About/Pages/Streets.aspx באתר העירייה], וב{{אייקון ויקיטקסט}} {{ויקיטקסט|מדריך רחובות תל אביב יפו|מדריך רחובות תל אביב יפו בויקיטקסט}} -– כולל מידע היסטורי על אתרים בעיר ועל האישים שעל שמם קרויים רחובותיה.