פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
{{ציטוט|תוכן=קומי קומי נצא לרחוב / אור עולה והבוקר קרוב / הירח פה לא יפול / סמבה אבן גבירול |מרכאות=כן|מקור="סמבה אבן גבירול", מילים: [[יעקב רוטבליט]], [[מיקי גבריאלוב]], [[קורין אלאל]] ו[[עטרה אופק]]}}
 
אחד הרחובות המסחריים הראשיים בעיר שהוקם בשנות ה-50 על בסיס דרך [[יפו]]-[[סומייל]] ומהווה המשך ישיר של [[#יהודה הלוי|רחוב יהודה הלוי]] ההיסטורי. בחירת שמו כהמשך ליהודה הלוי אינה מקרית - שניהם משוררים יהודים מ[[ספרד]] של [[ימי הביניים]]. הרחוב מהווה גבול בין רובע [[הצפון הישן]] ו[[הצפון החדש]] ומחבר בין צפון העיר ומרכזה. לאורך הרחוב מספר נקודות ציון שהחשובה שבהם היא [[כיכר רבין]] ו[[בית עיריית תל אביב-יפו|בניין העירייה]].
 
כמעט כל הרחוב בנוי באופן דומה: בנייני מגורים של 3–4 קומות מעל קומה מסחרית ולאורך כל חזיתות הבניינים בנויה [[אכסדרה]] המאפשרת מעבר מקורה להולכי רגל. האכסדרה מאפיינת את בנייני הרחוב מתחילתו ועד סופו.
* [[מכון אבני]] המתפרש על פני 17 בניינים וסביבו חנויות רבות למוצרי אומנות.
* בבניין מספר 21 שכנה [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] קודם שעברה אל בניינה הראשון ב[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]].
* בבניין מספר 57 פעל בעבר [[קפה לורנץ]] - כיום [[מכון שכטר למדעי היהדות]].
* בקצה הרחוב שוכן [[מגדל נווה צדק]]
 
}}
{{הפניה לערך מורחב|רחוב אלנבי}}
{{ציטוט|תוכן=הדמעות האלה לא בשבילי אני -/ מתחפר באלנבי -/ הפרדה חד צדדית -/ בגרסה האישית|מרכאות=כן|מקור="מתחפר באלנבי", [[מוניקה סקס]]}}
רחוב אלנבי משתרע מ[[כיכר הכנסת]] בצפון-מערב, הצמודה לחוף ה[[ים]], ועד ל[[כיכר המושבות]] בדרום-מזרח, שמעבר לה קרוי הרחוב בשם [[#העלייה|רחוב העלייה]]. הרחוב מהווה גבול בין רובע [[לב תל אביב]] ממזרח לבין שכונת [[כרם התימנים]] הנמצאת מערבית אליו בחלקו הצפוני.
 
*[[התחנה המרכזית הישנה]]
*מתחם חברת חשמל
*[[כיכר המושבות]] - מכיכר זו מתחילה "דרך יפו"
{{-}}
 
רחוב ביאליק נחשב לאחד הרחובות הציוריים ביותר בעיר. כמעט כל הבתים ברחוב, או שהיו ברחוב, הם בעלי היסטוריה או עניין תרבותי ואדריכלי הקשור לתולדות העיר.
 
הרחוב מתחיל ב[[#אלנבי|רחוב אלנבי]] ומסתיים ב[[כיכר ביאליק]] - כיכר עגולה קטנה שסביבה מספר בניינים חשובים ובמרכזה מזרקה. הרחוב נקרא על שמו של דייר הרחוב המפורסם, [[חיים נחמן ביאליק]], עוד בעודו בחיים. ביתו המכונה "[[בית ביאליק]]", נמצא בסמוך לכיכר בקצה הרחוב. סביב הכיכר גם נמצא [[בית העיר תל אביב-יפו|בית העירייה הישן]].
 
רחוב ביאליק הוא אחד ממוקדיה של [[העיר הלבנה]] - מרבית הבניינים נבנו ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]] והשאר ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון האקלקטי]]. כמעט כל הבניינים ברחוב מוכרזים כמבנים לשימור. אתרים חשובים נוספים ברחוב הם [[בית ראובן]], מרכז המוזיקה והספרייה ע"ש [[פליציה בלומנטל]] ובניין "באוהאוס - תל אביב".
{{-}}
 
}}
{{הפניה לערך מורחב|שדרות בן-גוריון (תל אביב)}}
{{ציטוט|תוכן=ככה סתם שוטטנו לנו בשדרות קק"ל / שם בחושך מתלחש זוג על הספסל /{{ש}}אל מתחת תחתיהם זחול נזחל / בצריחה קפץ הזוג - אולי נבהל.|מקור='''[[ככה סתם]]''', [[התרנגולים]]. מילים: [[ע. הלל]]|מרכאות=כן}}
מן ה[[שדרות בתל אביב|שדרות]] החשובות בעיר המחברות ממזרח למערב את [[כיכר רבין]] ו[[כיכר אתרים]] שבטיילת. בשדרה שוכן [[בית בן-גוריון]] בו התגורר מ-1931 ובזמן כהונתו כראש ממשלה. הרחוב נקרא עד שנות ה-70 "שדרות הקרן הקיימת" ושמו שונה לאחר מותו של דוד בן-גוריון. אתרים נוספים ברחוב הם [[מעונות העובדים|מעונות העובדים ז']] ו[[בית חנה]] שהיה חוות לימוד חקלאית. בקצהו המערבי של הרחוב, סמוך לכיכר רבין ו[[בית עיריית תל אביב]] נמצא גם [[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]].
{{-}}
|ויקישיתוף=Category:Ben Yehuda street, Tel-Aviv
}}
{{הפניה לערך מורחב|רחוב בן יהודה (תל אביב)|רחוב בן יהודה}}
 
מרחובות האורך המסחריים החשובים ביותר במרכז העיר. נבנה בעיקר בשנות ה-30 וה-40 על ידי עולים מגרמניה שהגיעו בעליות הרביעית והחמישית. הרחוב תוכנן כהמשכו של [[#אלנבי|רחוב אלנבי]] ש"נשבר" מערבה לכיוון הים ב[[כיכר מוגרבי]], בו מתחיל רחוב בן יהודה. [[מצעד צה"ל|מצעדי צה"ל]] שנערכו בעבר בעיר התקיימו לאורך שני רחובות אלה. הוא גם מהווה ציר תחבורה חשוב, במיוחד עבור [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]].
 
ברחוב אתרים חשובים שהיוו נקודות ציון בהתפתחות העיר - [[בית אל על]], מגדל המשרדים הראשון בארץ וה[[סופרמרקט]] הראשון בישראל שהוקם בבניין מס' 79 וחולל מהפכה במסחר העירוני.
{{-}}
 
* מרכז התיירות
* מרכז התרבות הרוסי
* מלון סבוי - בו אירע ב-[[1975]] [[הפיגוע במלון סבוי|פיגוע]].
* אורט גאולה
{{-}}
|ויקישיתוף=Category:Gordon Street, Tel Aviv-Yafo
}}
{{ציטוט|תוכן=לגברת אלמוזלינו מכתב מפריז - מר כהן מרחוב גורדון, חשבון מהאטליז|מרכאות=כן|מקור="מיטב הנוער", [[שולה חן]] והחבורה, מילים: [[חיים חפר]]}}
 
רחוב גורדון מתחיל ב[[#הירקון|רחוב הירקון]] ליד חוף הים ומסתיים ב[[כיכר רבין]]. נבנה בשנות ה-30 כאחד מצירי הרוחב במסגרת [[תוכנית גדס]]. הרחוב כולל בעיקר בנייני מגורים וחלקו המערבי (ממערב ל[[#דיזנגוף|דיזנגוף]]) מתאפיין בריבוי גלריות לאמנות שהידועה והוותיקה שבהן היא [[גלריה גורדון]]{{מקור}}. גלריות ידועות נוספות הן [[גלריה גבעון]] ברחוב ו[[הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית]] הנמצאת ברחוב דב הוז הסמוך לגורדון.
{{הפניה לערך מורחב|רחוב הארבעה}}
{{ציטוט|תוכן=ואין קוסם בסוף הדרך / אני מבין את זה עכשיו / שוב לא תראי אותי עובר עם הרנו / ברחוב הארבעה|מרכאות=כן|מקור="הלוואי עליי", [[איתי פרל]]}}
הרחוב קרוי על שמם של "[[הארבעה]]" - ארבעת חברי [[ההגנה]] עמירם בלינקוב, שרגא הר, אהרן ידידיה ואריה קסלמן, אשר נהרגו ב-[[1946]] בהתקפה על מפקדת [[הצבא הבריטי]] ב[[שרונה (מושבה)|שרונה]]. הרחוב מתחיל ברחבת ה[[סינמטק תל אביב|סינמטק]] הנקראת "'''כיכר השוטר'''" על-שמו של "'''רב-שוטר שמואל ויצמן'''", במפגש עם רחובות קרליבך ושפרינצק שהייתה כיכר בצורת משולש לפני הקמת הסינמטק ב-1989. תוואי הרחוב היה גבולה הדרומי של המושבה שרונה ועד היום נמצאים מצפון אליו [[אדריכלות טמפלרית|בתים טמפלרים]]. כיום, הרחוב הוא חלק מרובע העסקים של תל אביב והוא מקביל לאזור העסקים של [[#החשמונאים|רחוב החשמונאים]] והוא חלק מפרויקט דרום [[הקריה]].
 
לאורך הקטע הדרומי של הרחוב קיימים שורת מבני משרדים כחלק מ"[[מתחם גבעון]]" הנמצא בין הארבעה והחשמונאים ולאורכו בנויה [[אכסדרה]] מסחרית. לאורך האכסדרה הדרומית של הרחוב מצויות מסעדות גורמה רבות אשר בזכותן הפך הרחוב לשם דבר כרחוב של מסעדות ידועות רבות.
}}
{{הפניה לערך מורחב|רחוב הירקון}}
{{ציטוט|תוכן=אין ארמון באמצע רחוב הירקון -/ לא גר נסיך איתי בחדר -/ אין שלג באפריקה -/ חפש באנטארקטיקה|מרכאות=כן|מקור="אנטארקטיקה", [[קורין אלאל]], מילים: [[חנה גולדברג]]}}
רחוב המקביל ל[[חוף תל אביב|חוף הים]] לכל אורך מרכז העיר. הרחוב הוא מרכזה ה[[תיירות]]י של תל אביב ולאורכו מוסדות ועסקים רבים המשרתים את התיירים הבאים לעיר בהם בתי מלון, שגרירויות ומקומות בילוי רבים. ברחוב הירקון נמצא המספר הגדול ביותר של שגרירויות בהן [[שגרירות ארצות הברית בישראל]]. מבין המלונות ברחוב נמצאים הגדולים והחשובים ביותר בהם [[מלון דן תל אביב]], [[מלון שרתון תל אביב]], [[מלון הילטון תל אביב]] ועוד.
 
*[[מגדל האופרה]]
*[[בית אוסישקין (תל אביב)|בית אוסישקין]]
*[[בניין קולנוע קסם]] - בו שכנה "'''הכנסת הראשונה'''" ו[[האופרה הישראלית]] (נהרס)
{{-}}
 
}}
{{הפניה לערך מורחב|טיילת תל אביב-יפו}}
הרחוב המקביל לכל אורך "טיילת להט" - הקטע המרכזי של [[חוף תל אביב]] בין חוף גורדון עד [[פארק צ'ארלס קלור]]. הרחוב המערבי ביותר בעיר (לא כולל יפו). בנוי בחלקו המזרחי בלבד בבתי מלון, שגרירויות ועסקים המשרתים את ה[[תיירות]] בעיר. רבים מהמבנים לאורכו נמצאים בין [[#הירקון|רחוב הירקון]] והטיילת אשר המרחק ביניהם קצר מאוד.
{{השלמה|נושא=ישראל}}
{{-}}
* במפגש עם רחוב לבונטין נמצא [[בניין משטרת תל אביב]] שבו הוקם [[המטה הארצי של משטרת ישראל (תל אביב)|המטה הארצי של משטרת ישראל]] שהפך אחר כך ל"'''[[מרחב ירקון|מטה מרחב ירקון]]'''".
* במפגש עם [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] נמצא [[בית הדר]], בניין המשרדים הראשון של [[תל אביב]] שעוצב אף הוא בסגנון הבינלאומי.
* [[בית המכס (תל אביב)|בית המכס]] - מבנה הנמצא כיום על אי תנועה במרכז הרחוב, שלאורכו היו עוצרות רכבות לצורך תשלום [[מכס]], בדרכן מנמל יפו לירושלים.
* בניין [[ממס"י]].
{{-}}
*בית [[הבונים החופשיים]] (הרוס)
*[[המרכז הרפואי תל אביב]] (איכילוב)
*[[מרכז ויצמן]] - פרויקט משולב של [[מרכז קניות]] ו[[דיור מוגן]] הצמוד לבית החולים
*[[בית ליסין]] (בניין) בו שכן עד 2003 [[תיאטרון בית ליסין]] שעבר לבניין [[התיאטרון הקאמרי]] הישן ב[[#דיזנגוף|דיזנגוף]] פינת [[#פרישמן|פרישמן]].
*[[כיכר המדינה]]
* [[גן לנדס]] על שם [[סטפן לנדס]]
* [[הסינרמה]] (נהרס באוגוסט 2016)
* [[מגדל טויוטה]] - מגדל משרדים
* [[מגדלי אלון]] - זוג מגדלי משרדים (בבנייה)
* [[מגדל אלקטרה]] - מגדל משרדים
{{-}}
 
: אתרים ברחוב:
* [[כיכר השעון]].
* [[גשר יהודה הימית]] - שהוקם על ידי ה[[בריטים]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]
* [[מאפיית אבולעפיה]] - נוסדה ב-[[1879]].
* [[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפשפשים]] ממזרח לרחוב.
* הסניף הראשון של [[בנק אנגלו-פלשתינה]] שהוקם ב-[[1903]].
השדרות היו קיימות זמן רב לפני איחוד הערים תל אביב ויפו, אך כיום מבנה השדרה דומה יותר למבנה השדרות של מרכז תל אביב, עם עיצוב המדגיש את שיוכה ליפו על ידי שימוש באלמנטים אדריכליים המאפיינים את המקום. בתחילת השדרה הוקם בשנת [[1924]] [[שנאי|מבנה טרנספורמציה]] שתוכנן בידי האדריכל [[ריכארד קאופמן]] ונהרס בשנת [[2010]] כדי לפנות מקום להולכי רגל.
 
מצדן הדרומי נמשכות השדרות בשדרות העצמאות ב[[בת ים]] ומצדן הצפוני - לרחוב קויפמן.
 
ברחוב זה מצויים מבנים היסטוריים רבים כגון:
בנוסף שכנו בשדרה כמה אולמות קולנוע:
* [[קולנוע אלהמברה]]
* קולנוע צליל - כיום '''"מועדון התיאטרון"'''
* קולנוע פארוק (נהרס בחלקו)
* קולנוע נוגה - כיום [[תיאטרון גשר]]
{{-}}
 
הרחוב קרוי על שם [[פיורלו לה גוארדיה]], [[ראש עיריית ניו יורק]] בין השנים [[1934]]–[[1945]]. יש המבטאים את שם הרחוב והמחלף בטעות "לה גארדיה" (שנים רבות הופיע תעתיק שגוי זה על שלטי הרחוב).
 
לאורך הרחוב נמצאים בעיקר בנייני המגורים של שכונת יד אליהו - [[שיכון|שיכונים]] בגובה 3–4 קומות. מחלף לה גוארדיה שבקצהו המערבי של הרחוב מחבר את רחוב לה גוארדיה עם [[נתיבי איילון]].
 
בחודש מרץ 2017 אישרה ועדת התכנון המקומית בתל אביב תוכנית להפיכת חלק מהרחוב למתחם בילויים.{{הערה|{{כלכליסט|אמיתי גזית|המהפכה בלה גוארדיה אושרה ויוצאת לביצוע|3710814|3 באפריל 2017}}}}
}}
{{הפניה לערך מורחב|שדרות נורדאו}}
{{ציטוט|תוכן=כן חזרתי דרך נורדאו, קצין צעיר עמד שם - דיבר אל נערה שעונה אל גזע מגבה|מרכאות=כן|מקור="טיול ליפו", [[שלום חנוך]]}}
השדרה הצפונית ביותר של אזור מרכז העיר. מקשרות בין [[#אבן גבירול|אבן גבירול]] ועד [[חוף תל אביב|חוף הים]]. בקצה השדרה עמד [[מלון שרתון הישן]] עד שנהרס. השדרה שוקמה ושופצה אף היא יחד עם שאר ה[[שדרות בתל אביב]] בסוף שנות ה-90.
{{-}}
}}
{{הפניה לערך מורחב|נחלת בנימין}}
{{ציטוט|תוכן=הלכתי ברחוב נחלת בנימין -/ הרגשתי מכה בצלע ימין|מרכאות=כן|מקור="המצב הקשה", [[שלום חנוך]]}}
רחוב נחלת בנימין הוא מן הרחובות הוותיקים בעיר אשר החל כשכונה שקמה ב-[[1909]] והצטרפה לתל אביב ב-[[1911]]. הרחוב נמשך מ[[כיכר מגן דוד]] בצפון (מפגש [[#אלנבי|אלנבי]], [[#המלך ג'ורג'|המלך ג'ורג']], [[#שינקין|שינקין]] ו[[שוק הכרמל|הכרמל]]) עד [[#שלמה (סלמה)|דרך שלמה]] בדרום.
 
}}
{{ציטוט|תוכן="פוגש אותם ברחוב נחמני, פעם כשאני הולך ופעם כשאני חוזר"|מרכאות=כן|מקור="נחמני", [[עמיר לב]]}}
רחוב נחמני נמצא בלב העיר במקביל ל[[#מזא"ה|מזא"ה]]. הוא קרוי על שמו של ה[[רמב"ן]] - רבי משה בן נחמן, שכונה גם "נחמני". הוחלט שלא לקרוא לשם הרחוב רמב"ן כדי לא להתבלבל עם [[רמב"ם]] הנשמע דומה. בתקופה המקבילה הוקמו גם בשכונת [[רחביה]] ב[[ירושלים]] רחובות בשמות אלה אלא ששם נקראו הרחובות הפוך: [[רחוב רמב"ן]] ובמקביל אליו "שדרות בן מימון" על שם הרמב"ם.
 
אתרים ברחוב:
* בית שפרן (בית מס' 23) - מבנה בסגנון אקלקטי עם גמר אבן שתכנן [[משה צ'רנר]] ב-[[1925]].
* "הבית הנופל" (בית מס' 25) - מבנה שתכנן צ'רנר שנה לאחר מכן ובו ניכרת השפעה [[אדריכלות אקספרסיוניסטית|אקספרסיוניסטית]] המזכירה את סגנונו של [[אריך מנדלסון]].
* [[בית לודז'יה]] (בית מס' 43) - היה בעבר [[בית חרושת]] ל[[טקסטיל]]. נבנה ב-[[1924]] על ידי [[עקיבא אריה וייס]].
* [[בית הפגודה]] בקרן רחוב מונטיפיורי ב[[כיכר המלך אלברט]].
* "בית פזי", הממוקם בדירת מרתף בבית מס' 28, שוכן מרכז [[אגודת הלהט"ב]] בישראל.
רחוב עזה הוא רחוב אורך ב[[יפו]] המוביל מ[[דרך בן צבי]] במרכזה של העיר אל שכונת [[יפו א']]. אורכו של הרחוב כ-1.2 ק"מ, ובחלקו הצפוני הוא מקביל ל[[שדרות ירושלים]]. הרחוב קרוי על שמה של העיר [[עזה]], והוא חופף את הדרך ההיסטורית שהובילה דרומה, לכיוונה. לאורך צידו המערבי של הרחוב, ניצבת שורת בתים שחלקם הוקמו ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], ובמחצית השנייה של [[העשור הראשון של המאה ה-21]] החלה תנופת פיתוח ושיפוץ במקום. חלקו הצפוני של הרחוב שופץ, ולאורכו נסללה מדרכה רחבה להולכי רגל ולרוכבי אופניים.
 
שניים מהמבנים לאורכו של הרחוב הם [[בית באר|בתי באר]] - [[בית עלי ביבי|בית הבאר של עלי ביבי]] בבניין מס' 13 ובית הבאר של וורדה בבניין מס' 88. בתי באר נוספים ששכנו לאורך הרחוב נהרסו במשך השנים כדי לפנות מקום ל[[המכללה האקדמית תל אביב-יפו|מכללה האקדמית תל אביב-יפו]] שנמצאת בצידו המערבי של הרחוב. בית הבאר של עלי ביבי הוקם בתחילת המאה ה-19 על ידי אל-חאג' עלי ביבי שהיה בעליהם של [[פרדס]]ים רבים בסביבה. ב[[מלחמת העצמאות]] עזבה משפחתו של עלי ביבי את העיר, והבית הופקד בידיו של אחד מעובדי המשפחה. לאחר מכן הועבר המבנה לבעלותו של [[האפוטרופוס לנכסי נפקדים]], לידי חברת [[עמידר]] ולבסוף לידיים פרטיות. הוא שימש כבית ספר תיכון "גמנסיה סוקולוב-לאור" ובשנת [[2004]] הוא הושכר על ידי הראביטה למען ערביי יפו, ונפתח בו בית ספר דמוקרטי ערבי. ליד המבנה רחבה מרוצפת ובה שורות ספסלים שחורים. בדרומו של הרחוב שכן בעבר אצטדיון [[מכבי יפו#אצטדיון הקבוצה|מכבי יפו]], אך הוא נהרס ב-[[28 ביולי]] [[2009]], וכיום משתרעת במקום חלקת דשא גדולה. השטח מיועד לפיתוח.
{{-}}
 
}}
רחוב פרוג הוא רחוב צידי קטן במרכז העיר בין רחוב בן עמי שליד [[כיכר דיזנגוף]] לבין [[#גורדון|רחוב גורדון]] ובמקביל ל[[#דיזנגוף|דיזנגוף]]. על אף היותו רחוב קטן, הוא ידוע בזכות מספר מבנים שנמצאים בו וכרחוב המייצג נאמנה את [[העיר הלבנה]] של תל אביב. בין המבנים הידועים הנמצאים בו נמנים:
* 31 ו-33 - בתי "הבימה" (אדריכלית [[ג'ניה אוורבוך]])
* [[מרכז קופת חולים]] (אדריכל [[יוסף נויפלד]])
* [[בית התרמומטר]] (אדריכל [[יהודה ליולקא]])
*[[כיכר מסריק]]
*בית הרופאים
*[[פסאז' דיזנגוף]] - משכנו הישן של [[התיאטרון הקאמרי]] וכיום משכנו של [[תיאטרון בית ליסין]]
*[[מעונות העובדים]] (בפינת פרוג)
*בית הספר [[תל נורדאו]] - מבתי הספר היסודיים הוותיקים בעיר (הוקם כבר ב-[[1926]]). בבית הספר נערכו אימונים של "גדוד החברות" של [[ההגנה]] בשנות ה-40, יחידה שלימים הפכה ל[[חיל הנשים]] ב[[צה"ל]].
*[[בית רחל פרידמן]] (בפינת הירקון)
*[[מלון דן תל אביב]]
|עיר=תל אביב
|רובע=8
|על שם="[[קיבוץ גלויות]]" - ב[[תנ"ך]], ההבטחה ש[[משה]] מוסר ל[[שבטי ישראל|בני ישראל]]
|ויקישיתוף=Category:Kibutz Galuyot Road
}}
|ויקישיתוף=Category:Karlibach street
}}
רחוב מסחרי באזור העסקים של העיר - בין [[גשר מעריב]] (במפגש עם [[#בגין|דרך בגין]]) ועד צומת הרחובות [[#אבן גבירול|אבן גבירול]]-[[#יהודה הלוי|יהודה הלוי]]-[[#מרמורק|מרמורק]]. המסחר ברחוב שגשג שנים רבות בזכות [[השוק הסיטונאי]] שהתקיים עד שנת [[2006]] לאורך קטע ארוך מצידו המערבי של הרחוב.
 
בעורפו המערבי של רחוב קרליבך נמצא [[רחוב צקלג]] (מכונה גם מתחם צקלג) אשר נבנה על אדמות שהיו בעבר [[בית קברות]] [[טמפלרים (תנועה)|טמפלרי]] של תושבי [[שרונה (מושבה)|שרונה]].
* בית לשכת המסחר (פינת [[#החשמונאים|החשמונאים]])
* [[השוק הסיטונאי]]
* בית [[מעריב]], שבזכותו קיבל הרחוב את שמו - על שם מייסד העיתון
* מועדון ה"גנקי" - מועדון שירה בציבור שהתפרסם בזכות הופעותיה של [[עינת שרוף]] יחד עם ידוענים ישראלים רבים.
{{-}}
 
{{הפניה לערך מורחב|רחוב שינקין}}
{{ציטוט|תוכן=גרה בשינקין, שותה בקפה תמר, רוצה לעשות גם סרט קצר|מרכאות=כן|מקור="[[גרה בשינקין]]", [[מנגו (להקה)|להקת מנגו]]. מילים: [[יאיר לפיד]]}}
שינקין הוא רחובה המסחרי הראשי של שכונת [[לב תל אביב]] החוצה אותה ממערב למזרח - מ[[כיכר מגן דוד]] ועד [[#יהודה הלוי במפגש עם רחוב לינקולן |רחוב יהודה הלוי]]. במרוצת השנים הפכו רחוב שינקין והרחובות הסמוכים לו למקום מגורים ל[[אמן (אמנות)|אמנים]] צעירים ול[[איש רוח|אנשי רוח]]. נפתחו בו בתי עסק ייחודיים, והרחוב הפך בהדרגה לסמל ה[[תרבות]] התל אביבית הצעירה, הפתוחה והחופשית. בשינקין וסביבתו מתגורר גם מספר רב של תושבים [[חרדים]], חלק גדול מהם [[חסידות גור|חסידי גור]] שנשלחו על ידי ה[[אדמו"ר]] של החסידות לשליחות במקום. הללו חיים עם שכניהם החילוניים בשלווה שאזורים אחרים (ב[[ירושלים]], למשל) יכולים להתקנא בה. בבית הכנסת הגדול מאחורי [[גינת שינקין]] שוכן בית [[חב"ד]] המרכזי של תל אביב.
 
הוויית הרחוב מתוארת היטב בסרט "[[הבועה]]" והוא מוזכר רבות ביצירות [[אמנות]] נוספות דוגמת השיר "[[גרה בשינקין]]" של [[להקת מנגו]] שאף מזכיר את "[[קפה תמר]]" הוותיק ברחוב.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
* [http://www.tel-aviv.gov.il/Pages/HomePage.aspx עמוד הבית של עיריית תל אביב-יפו]
* מדריך הרחובות הרשמי של עיריית תל אביב-יפו [https://tel-aviv.gov.il/About/Pages/Streets.aspx באתר העירייה], וב{{אייקון ויקיטקסט}} {{ויקיטקסט|מדריך רחובות תל אביב יפו|מדריך רחובות תל אביב יפו בויקיטקסט}} - כולל מידע היסטורי על אתרים בעיר ועל האישים שעל שמם קרויים רחובותיה.
* [http://www.tlvstreets.com/ אישי רחוב], פרויקט היסטורי שבו מוצגות ביוגרפיות של אישים שעל שמם קרויים שמות רחובות תל אביב
* [http://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/home/changed_streets רחובות תל אביב אשר שמותיהם הוחלפו במהלך השנים]