שאול בראך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ התאמת תבנית לפורמט אחיד
לא חסיד ולא קנאי
שורה 13:
|מקום פעילות=[[קאשוי]], [[קרולי]], מאגנדורף
|השתייכות=
|תחומי עיסוק=
|תחומי עיסוק=[[אנטי ציונות|התנגדות לציונות]], [[תלמוד|סוגיות בתלמוד]]
|תפקידים נוספים=[[רב]] [[קאשוי]], [[קרולי]], מאגנדורף
|רבותיו=
שורה 21:
}}
 
הרב '''שאול בראך''' ([[כ"ט בשבט]] [[ה'תרכ"ה]] - [[כ"ו בשבט]] [[ה'ת"ש]]; [[25 בפברואר]] [[1865]] - [[5 בפברואר]] [[1940]]) היה [[פוסק|רב]] חסידיהונגרי-צ'כוסלובקי, קנאיאב"ד מאגנדורף, [[קרולי]] בו[[ממלכת הונגריה|מדינת הונגריהקאשוי]].
 
== חייו ==
בראך נולד בשנת [[ה'תרכ"ה]], לאמו ליבא (בת הרב יעקב מאיר צבי פרידלנדר מחבר הספר "דרך ימה") ולאביו הרב אלעזר בראך, שם משפחתו של סבו לא היה בראך. המשפחה שגרה מדורי דורות בעיר פרערא שבצ׳כיה, נקראה פרערא על שם עירם. סבו של הרב שאול יחד עם ששת אחיו שינו את שמם, מפרערא לבראך. נשא לאישה את רבקה בת הרב נפתלי. צבילאחר הבר מצווה יצא לישיבת [[חוסט]] והספיק ללמוד תשעה חודשים אצל [[מהר"ם שיק]] לפני שנפטר, ואז המשיך אצל [[החתן סופר]] בישיבת [[מטרסדורף]].
 
בראך נולד בשנת [[ה'תרכ"ה]], לאמו ליבא (בת הרב יעקב מאיר צבי פרידלנדר מחבר הספר "דרך ימה") ולאביו הרב אלעזר בראך, שם משפחתו של סבו לא היה בראך. המשפחה שגרה מדורי דורות בעיר פרערא שבצ׳כיה, נקראה פרערא על שם עירם. סבו של הרב שאול יחד עם ששת אחיו שינו את שמם, מפרערא לבראך. נשא לאישה את רבקה בת הרב נפתלי צבי.
 
== רבנות ==
כשבעבמשך שמונה עשרה שנה לפניכיהן פטירתוכרבה של העיר מאגנדורף, בסביבותכיום [[שנה|שנת]]בדרום [[1923]]מערב התמנהסלובקיה לכהן(ביידיש: כרבהמאגענדארף, שלהונגרית: העירNagymegyer, [[קאשוי]]סלובקית: Velký Meder). במשך ארבע עשרה שנים כיהן כרבה של העיר [[קרולי]]. ובמשך שמונהכשבע עשרה שנה כיהןלפני כרבה של העיר מאגנדורףפטירתו, כיוםבסביבות בדרום[[שנה|שנת]] מערב[[1923]] סלובקיההתמנה (ביידיש:לכהן מאגענדארף,כרבה הונגרית:של Nagymegyer,העיר סלובקית: Velký Meder)[[קאשוי]]. בכל עיר בה כיהן כרב היה מוסר ומפיץ לציבור את [[אידאולוגיה|משנתו]] החריפה [[יחס החרדים לציונות|נגד הציונים]] וכנגד [[אגודת ישראל]]. כתב עליהם:
 
{{ציטוט|כל מי שמאמין בתורת משה ירחק מאוד מאהלי ציונים ומזרחים וימנע מלאכול ולשתות אצלם כמו אצל נכרים והי' ראוי להבדילם מקהל ישראל כמו שעשו אבותינו עם הצדוקים ובייתוסים והקראים... ובענין חברת אגודת ישראל לא אכחד מלחוה דעתי הנה הגאון הקדוש יודא זצ"ל גרינוואלד בספרו אל הגאון הצדיק מו"ה יוסף חיים זאנענפעלד התמרמר מאוד על השמועה שהגאון הנ"ל התחבר עצמו אל חברא זו וביקש מאתו שיעמוד כנגדם.|מקור="אבות על בנים: ביאור על מסכת אבות", דפוס יעקב ווידער, סמיהעאלי תרפ"ו. עמ' כז.}}