קרקעית הים – הבדלי גרסאות

לרוב [[שבעת הימים|ימי העולם]] יש מבנה זהה, הם נוצרו על ידי תהליכים פיזיים דומים, בכללם תזוזה של [[הלוחות הטקטוניים]] ומעליהם הצטברוהצטברות משקעים ליצירת הימיםרבים. תחילתו של כל ים במדףב[[מדף יבשתי]] - זהו האזור הגובל בין היבשה לבין הים. כאשר ממשיכים לצלול או לרדת מטה נמצא שולי היבשת ולאחריו המישור האביסלי שמהווה את תחילת קרקעית הים עד לקרקע עצמה.

[[רכס מרכז-אוקייני]], כמו ששמו רומז, הוא בליטה הררית שנמצאת[[הר]]רית שנמצאת בכל הימים בין היבשות. לרוב, ברכס זה יהיו [[בקע]] או בקעים. לאורך טקטוניקת הלוחות ניתן למצוא תהומות ושקעים עמוקים שנוצרו כתוצאה מזרימת מעטפת [[קרום כדור הארץ]] מטה.

[[נקודה חמה (גאולוגיה)|נקודות חמות]] נוצרות כתוצאה מפעילות וולקנית, והן מתפרצות מפעם לפעם כאשר הלוחות הטקטונים עוברים מעליהן. באזורים בהם קיימת פעילות געשית ושקעים ימיים יימצאו [[נביעה הידרותרמית|נביעות הידרותמיות]] - הן משחררות לחץ רב ומים חמים מאוד יחד עם כימיקלים[[כימיקל]]ים נוספים לתוך סביבה קרה מאוד.

מימי האוקיינוס מחולקים לשכבות או לאזורים, כאשר לכל אזור יש תנאי [[מליחות]] שונים, לחץ, טמפרטורה וחיים ימיים התואמים לו.

מעל למישור האביסלי נמצא [[אזור התהומות]] (מכונה גם "האזור האביסלי") ששיאו בעומק של 6,000 מטרים מתחת לגובה פני הים. [[האזור ההאדלי]], שכולל גם שקעים ותהומות ימיים, נמצא מתחת לאזור התהומות ועוד נע מעומק של 6,000 מטרים עד 11,000 מטרים מתחת לגובה פני הים. כמו כן, קיים גם מושג הנקרא מתחת לגובה קרקעית הים, המתאר עומק רבשמתחיל מאודב-11,000 מטרים תחת לגובה פני הים.