הסכסוך הישראלי-פלסטיני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Greyshark09 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ הסרת קישורים עודפים, הגהה |
||
שורה 5:
| כיתוב=שיחות בין ישראל לרשות הפלסטינית, [[שרם א-שייח']], [[14 בספטמבר]] [[2010]]
| תאריך התחלה=
| תאריך סיום=
| קרב לפני=
| קרב אחרי=
שורה 22:
{{ש}}[[קובץ:Flag of Hamas.svg|20px|גבול]] [[חמאס]]{{ש}}[[קובץ:Flag of the Islamic Jihad Movement in Palestine.svg|20px|גבול]] [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]]{{ש}}נתמך על ידי:{{ש}}
[[איראן]] (2006-11)
[[
| ראש מדינה שני =
| מפקד שני=
שורה 108:
הפלסטינים דורשים את הפסקת הבנייה בהתנחלויות{{הערה|1=למרות זאת, המוסדות הלאומיים הפלסטיניים אינם אוסרים על פלסטינים לעבוד בהתנחלויות. כיום ([[2008]]) עובדים בהתנחלויות כ-25 אלף [[עובדים פלסטינים בישראל|פלסטינים]], כמחציתם פועלי בניין. מקור: [[דני רובינשטיין]], [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3159630,00.html '''הכלכלה הפלסטינית: פרנסה זה פרנסה, לא פוליטיקה'''],"[[כלכליסט]]", [[1 בדצמבר]] 2008.}} ופינוין. ישראל מוכנה לדון על פינוי חלק מההתנחלויות אך מתנגדת בתוקף לפגיעה בהתנחלויות בגושי ההתנחלויות ובבקעת הירדן. בפועל, מאז הסכמי אוסלו כמות המתנחלים הוכפלה ונבנו [[מאחזים]] שונים, שגם עליהם מתרעמים הפלסטינים.
בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, ובעיקר במהלך תהליך השלום ב[[שנות התשעים]], ישראל בנתה מחדש יישובים אשר הוחרבו ב-1948 ו-1929 וכמו כן הקימה התנחלויות חדשות רבות באזורי יהודה, שומרון ורצועת עזה. בהתנחלויות הללו גרים נכון ל-2016 כ-421,400 איש. רוב ההתנחלויות ממוקמות בחלק המערבי של [[יהודה ושומרון]], ואילו התנחלויות אחרות ממוקמות בעומק השטח ליד יישובים פלסטינים ומשקיפות על הערים הפלסטיניות.
עד 2005 סוגיית ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית וברצועת עזה סומנה על ידי התקשורת הבינלאומית ועל ידי גורמים פוליטיים בינלאומיים רבים (לרבות ארצות הברית, בריטניה, והאיחוד האירופי) כמכשול מהותי בדרך לפתרון הסכסוך בדרכי שלום. גורמים אלו ציינו גם כי ההתנחלויות הישראליות הן בלתי חוקיות לפי [[משפט בינלאומי פומבי|המשפט הבינלאומי]], יתר על כן, [[בית הדין הבינלאומי לצדק]] וארגוני זכויות אדם בינלאומיים וישראליים רואים את ההתנחלויות כבלתי חוקיות. אף על פי כן, ישראל מערערת על מחלוקת זו. אף על פי שסוגיה זו נמצאת גם במחלוקת בקרב מספר רב של חוקרים ופרשנים, הפולמוס לא שינה את השקפת הקהילה הבינלאומית וארגוני זכויות האדם.
שורה 125:
הפלסטינים תובעים נסיגה ישראלית מכל השטחים שנכבשו ב-1967. ממשלות ישראל האחרונות הודיעו כי הן מוכנות לוותר רק על חלק מהשטחים, מוכנות העולה בקנה אחד עם [[החלטה 242]] של [[מועצת הביטחון]], ללא גושי ההתנחלויות ובקעת הירדן. התייצבות גבולה של מדינת ישראל על [[הקו הירוק]] מתווה מדינה שרוחב מותניה 14 ק"מ, ושכל תשתיותיה הביטחוניות והאזרחיות במישור ושפלת החוף פגיעות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם תביעתה של ישראל ל[[גבולות בני הגנה]]{{הערה|[[יעקב עמידרור]], '''דרישותיה של ישראל לגבולות בני-הגנה''', בתוך '''גבולות בני-הגנה תנאי הכרחי לביטחון ישראל''', המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ירושלים, 2005, עמ' 24}} - מהעקרונות המנחים את [[תפיסת הביטחון של ישראל]].
ירי תלול מסלול ובכינון ישיר על ידי [[חמאס]] מ[[רצועת עזה]], לפני [[ההתנתקות]] וביתר שאת לאחריה, המשתק את כל דרומה ומרכזה של ישראל הוא המחשה לתרחיש דומה העלול להתרגש מכיוון יהודה ושומרון.
ולכן ישראל תובעת המשך שליטה ביטחונית בשטחי יהודה ושומרון בהינתן כל הסדר.
שורה 141:
==== חלוקת המשאבים ====
לשם היתכנותה של מדינה בת קיימא הפלסטינים דורשים "מדינה בעלת מרחב אדמה הולם, עם רציפות גאוגרפית, ובעלת יכולת לקלוט את כלל אזרחיה, בהם גם פליטים... תהיה לה שליטה מלאה במקורות המים שלה, בגבולותיה, בעלת יכולת לפתח כלכלה עצמאית משלה"{{הערה|[[אחמד קריע]] ל[[ציפי לבני]] ב[[ועידת אנאפוליס]]}}.
במזרח התיכון, מים שאינם מהתפלה הם משאב במחסור המחריף משנה לשנה. חלק גדול מהמים שישראל שואבת מקורם בשני [[אקוויפר]]ים (שכבות סלע תת-קרקעית המשמשת כמאגר מים) הנמצאים לאורך [[הקו הירוק]]. חלוקת השימוש במקורות המים הללו היא סלע מחלוקת עיקרי. משום שחלק מהבארות אשר משמשים לשאיבת המים נמצאים בשטחי הרשות הפלסטינית, יש טענה בינלאומית השוללת את החוקיות של השימוש במשאבי המים הללו לצרכים ישראלים. המצדדים בזכותה של ישראל לנצל את מימי שני האקוויפרים לצרכיה מציינים שכ-40 מלמ"ק (מיליון [[מטר מעוקב]]) בשנה מהמים הנשאבים על ידי ישראל מסופקים לגדה המערבית ומהווים כ-77% מאספקת המים של הפלסטינים בגדה המערבית. הצריכה הישראלית של מקורות המים הללו נמצאת בירידה קלה מאז 1949, אולם ישראל עדיין צורכת את מרבית המים הללו: ב[[שנות החמישים]] ישראל צרכה 95% ממשאבי המים באקוויפר המערבי, ו-82% ממשאבי המים באקוויפר הצפוני. אף על פי שהשאיבה ממקורות המים הללו אשר התבצעה לפני 1967 התבצעה בצד הגבול הישראלי (באותה העת), מקור משאבי המים הללו הוא ב[[אגן ניקוז]] מי-תהום אשר שוכן גם בגדה המערבית וגם בישראל. עד 1999, המספרים הללו ירדו ל-82% ו-80% בהתאמה.
שורה 153:
=== סוגיות נוספות אשר שנויות במחלוקת ===
* '''הכרה ב[[מדינה פלסטינית]]''' - הפלסטינים מעוניינים בהקמת מדינה עצמאית לחלוטין, בעלת כל הסממנים המאפיינים מדינה ריבונית, בישראל מעדיפים גוף ריבוני מפורז עם פחות סמכויות מאשר למדינה רגילה
* '''הכרה במדינת ישראל כ[[מדינה יהודית]] ו[[זכות הקיום|זכותה להתקיים]]''' - הפלסטינים לא מכירים באופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וביהדות אינם מכירים כלאום אלא כדת{{הערה|סעיף 20 ב[[האמנה הפלסטינית|אמנה הפלסטינית]]: "הצהרת בלפור ונוסח המנדט ומה שנבע מהם ייחשבו בטלים. טענות הקשר ההיסטורי או הרוחני של היהודי לפלסטין אינן עולות בקנה אחד עם אמיתות ההיסטוריה, או עם מרכיבי המדינה במשמעותם האמיתית. היהדות כדת שמימית (דהיינו של התגלות) איננה לאומיות בעלת מציאות עצמית, וכמו כן אין היהודים עם אחד, שלו אישיותו העצמית, אלא הם אזרחים במדינות שבהן הם מצויים"}}. בכירים ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] ו[[אש"ף]] כולל משרדי החינוך והתקשורת הפלסטיניים מטיפים להשמדת ישראל{{הערה|1=מכוני מעקב הראו בעבר כי רשות השידור הפלסטינית משדרת תכנים הרואים בשטחי ישראל כולה את "פלסטין הכבושה"{{הערה|1=[http://www.palwatch.org.il/main.aspx?fi=157&doc_id=3058 הטלוויזיה הפלסטינית לילדים: הערים חיפה, יפו, לוד, רמלה, עכו - הינן "ערים כבושות"], [http://www.palwatch.org.il/site/modules/videos/pal/videos.aspx?fld_id=139&doc_id=4450 הטלוויזיה הפלסטינית לילדים: ישראל היא "פלסטין" שמחכה להשתחרר], [http://www.palwatch.org.il/main.aspx?fi=157&doc_id=3364 הטלוויזיה הפלסטינית מעניקה פרס ע"ס 100 דולר עבור הכחשת קיומה של ישראל] אתר [[מבט לתקשורת פלסטינית]]}} ומעודדים גזענות{{הערה|ראו [http://arabicmedia.co.il/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%95%D7%96%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%91%D7%90%D7%A1/'' גזיזת פאות של יהודים בתוכנית ברשות השידור הפלסטינית '''] אתר חדשות העולם הערבי.}}, אלימות וטרור נגד יהודים{{הערה|1=[http://www.palwatch.org.il/main.aspx?fi=676&fld_id=676&doc_id=4415 הטלוויזיה הפלסטינית: "היהודים הם אויבי אללה והאנושות - הירגו בהם!"], [http://www.palwatch.org.il/main.aspx?fi=157&doc_id=4580 שהידים ואסירים מחבלים הם מקור גאווה עבור הפלסטינים] אתר מבט לתקשורת פלסטינית {{ש}} [http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&dbid=articles&act=show3&dataid=432 דרשת יום שישי בטלוויזיה הפלסטינית (21.9.2001)], [http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?ID=107345_memri&act=show&dataid=1018&dbid=articles&lang=he דרשת יום שישי בטלוויזיה הפלסטינית:היהודים צאצאי הקופים והחזירים ראויים למוות], אתר [[ממרי]]}}}}. במסגרת הסכמי אוסלו עם אש"ף, התחייבה הרשות הפלסטינית לבטל את
* '''[[גדר ההפרדה]]''' - הפלסטינים דורשים שגדר ההפרדה תוקם על [[הקו הירוק]] ולא בשטח שנכבש במהלך מלחמת ששת הימים, אותו הם רואים כשלהם. לטענת ישראל, הפלסטינים מתנגדים לכל בנייה של גדר בינם לבין ישראל, וטענתם זו היא לצורכי תעמולה. בפורומים משפטיים, ישראל מציגה את הגדר כ"מכשול ביטחוני זמני"
* '''ה[[הסתה]]''' - ישראל דורשת הפסקת ההסתה מעודדת הטרור{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/314736 בינואר 2016 פרסם ה[[שב"כ]] שיש להסתה בשידורי [[הטלוויזיה הפלסטינית|הטלוויזיה של הרשות הפלסטינית]] השפעה מעודדת טרור]}}ברשות הפלסטינית, בכלי התקשורת שלה ובספרי הלימוד של מערכת החינוך שלה כנגד זכותה של מדינת ישראל להתקיים
* '''[[המעבר הבטוח]]''' - מעבר יבשתי מיהודה ושומרון לעזה שיהווה תחליף לרצף טריטוריאלי. ישראל והפלסטינים מסכימים עקרונית למעבר יבשתי, אך חלוקים על הדרך, בדבר הבקרה על המטענים והנוסעים ועל סוג הנוכחות הישראלית במעבר
* '''[[ארגוני טרור|ארגוני הטרור]]''' - ישראל דורשת את הפסקת האלימות נגדה ואת פירוק ארגוני הטרור כתנאי להסדר הקבע, הפלסטינים מסרבים לפרקם עד שישראל תקיים את הצד שלה בהסכם, לטענתם
* '''בעיית האסירים''' - ישראל מחזיקה אסירים רבים, חלקם מהתקופה שלפני חתימת הסכם אוסלו, שהשתתפו בפיגועים נגד ישראלים ונמצאים בכלא זמן רב. הפלסטינים ובני משפחות האסירים דורשים לשחררם.
* '''הפסקת פעילות צה"ל ביהודה שומרון וחבל עזה''' - הפלסטינים דורשים יציאה מוחלטת של צה"ל מיהודה, שומרון וחבל עזה והפסקת הסיכולים הממוקדים. ישראל רואה בסיכולים מהלך הגנתי ומוכנה לצאת רק ממרכזי הערים
* '''פירוז המדינה הפלסטינית''' - ישראל דורשת שהפלסטינים יחזיקו רק גוף [[משטרה|משטרתי]] (ולא [[צבא]]י) אחד עם [[נשק קל]] מאוד (אקדחים לשוטרים, ולא רובים לחיילים) במספרים קטנים ככל האפשר
שורה 171:
* [[תוכנית אלון]]
* [[הסכם אוסלו|הסכמי אוסלו]]
* [[תוכנית הקנטונים]] או תוכנית דומה בשם תוכנית שמונה האמירויות{{הערה|[http://www.palestinianemirates.com/ הסבר על תוכנית האמירויות]}}
* [[מדינה דו-לאומית]] ומתן אזרחות מלאה לתושבי השטחים המוחזקים (הקרוי [[פתרון מדינה אחת]])
* ערי מדינה בקונפדרציה עם ירדן
שורה 190:
ב-8 באוקטובר 2007, מתוך כ-51,000 אבדות מאז 1950, כ-32,000 נגרמו בלחימה בין מדינות ערב לישראל, וכ-19,000 כתוצאה ישירה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מתוך אלה, מספר הקורבנות הערביים מגיע לכ-35,000 ומספר הקורבנות היהודיים ל-16,000.
*[[האינתיפאדה הראשונה]] אשר נמשכה החל מה-[[9 בדצמבר]] [[1987]] עד שנת [[1993]] גבתה 164 הרוגים מצד ישראל.
*[[האינתיפאדה השנייה]] אשר נמשכה החל מה-[[28 בספטמבר]] [[2000]] עד שנת [[2005]] גבתה 1,115 הרוגים מצד ישראל.
[[קובץ:Number of deaths from Palestinian terror in the British mandate and Israel 1920-2012.png|מרכז|ממוזער|500px|גרף המציג את מספר ההרוגים השנתי, מפעולות [[טרור]] בישראל ובמנדט הבריטי, בשנים 1920 - 2012. (מקור [http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Peace/osloterr.html הספרייה היהודית הווירטואלית])]]
שורה 214 ⟵ 213:
* [http://www.mfa.gov.il/mfa/go.asp?MFAH00pq0 מסמכים הקשורים לתהליך השלום], באתר משרד החוץ
* {{הארץ|מירון בנבנישתי|כך הפכה ישראל למדינה דו-לאומית|1.1187762|23 בינואר 2010}}
* רון שלייפר, [http://web.archive.org/web/20130524171648/http://arcdc.org.il/pub/15_years.pdf מאוסלו לעופרת יצוקה 15 שנה של לוחמה פסיכולוגית פלסטינית] בהוצאת [[מרכז אריאל לחקר תקשורת וביטחון]], תשע"א - 2011
* {{יוטיוב|QVZU8f1Pl0c|שם=הצנחן ששיחרר את ירושלים מוכן לחלק אותה בתמורה לשלום - ראיון בטלוויזיה באנגלית ב"יום ירושלים"}}
* [http://www.jiis.org.il/.upload/fight%20.pdf המאבק הפלסטיני על ירושלים, האסטרטגיות והתהליכים שהעבירו את הפלסטינית משולי הבמה הפוליטית בירושלים לקדמתה], הוצאת [[מכון ירושלים לחקר ישראל]], [[2002]]
* {{ספר זמין ברשת}} [http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=68337791&nTocEntryID=68467322 סינדרום ירושלים : כך קרסה המדיניות לאיחוד ירושלים 1967 - 2007], הוצאת כרמל, [[2007]]
{{-+}}
| |||