שמשון – הבדלי גרסאות

יש מחז"ל שהבחינו בין שני חלקים בחיי שמשון: "תניא רבי אומר תחילת קלקולו בעזה שנאמר 'וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה וגו<nowiki>''</nowiki><ref>[[מסכת סוטה|סוטה]] ט ע"ב</ref>. ה[[רד"ק]] עיגן פירוש זה בעובדה שפרק ט"ו, סוף החלק הראשון בחייו לדעת חז"ל, נחתם במילים: {{ציטוטון|וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים, עֶשְׂרִים שָׁנָה|{{תנ"ך|שופטים|טו|כ|קצר=כן}}}}.

שמשון הוא הגיבור האולטימטיבי במיתולוגיה היהודית, בדומה לגיבורים במיתולוגיות אחרות, שהבולט ביניהם הוא [[הרקולס]] ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] וה[[מיתולוגיה רומית|רומית]]. קיימים קווי דמיון בין סיפור שמשון לסיפורו של הרקולס, לדוגמה: לשניהם כוח פיזי על־טבעי, שניהם נלחמו ב[[אריה]] וניצחו אותו בידיים חשופות וללא כלי נשק, שניהם נשאו על כתפיהם סמלים של כוח – שמשון, את שערי עזה, והרקולס את האריה שאותו ניצח, שניהם נפלו עקב פגיעה שנגרמה להם כתוצאה מנשותיהם, ושניהם נוקמים בעת מותם. בנוסף, קיים דמיון מפתיע במוצאם - הרקולס משבט הדנאים, ואילו שמשון משבט דן. השוני ביניהם מבטא את השקפת מחברי המקרא לעומת השקפת מחברי המיתולוגיות היוונית והרומית: שמשון הוא [[אדם|בן אנוש]] ששאב את כוחו מהאלוהים ותלוי בו באופן מוחלט בכל מעשי גבורותיו, והרקולס היה בנו של [[זאוס]], ושאב את כוחו מהיותו חצי [[אל]]. כמו כן, שמעון הוא נזיר מלידה, ויש שפירשו שנזירותו נועדה כאיזון רוחני לגבורתו הפיזית<ref>{{צ-ספר|שם=שבעת עמודי התנ"ך: אישים ואידיאות בספר הספרים|מו"ל=עם-עובד|שנת הוצאה=תשכ"ח}}</ref>. [[יאיר זקוביץ]] סבור שהסיפור המקראי מבקש להתעמת עם מסורת מיתית הרואה בשמשון ענק רב-כוח שמוצאו מזיווג של אישה עם ישות אלוהית, בדומה לסיפור בבראשית פרק ו על ה[[נפיל]]ים. גם שמו של שמשון רומז למוצאו מ[[אל השמש|אלוהות השמש]]. המקרא מביא פרטים השוללים השקפה זו, ומדגיש כי שמשון איננו אלא אדם ילוד אישה{{הערה|1=יאיר זקוביץ, '''חיי שמשון (שופטים יג-טז): ניתוח ספרותי-ביקורתי''', ירושלים: מאגנס תשמ"ב, עמ' 74–84.}}.

ב[[היסטוריה אוגוסטה]] (סוף [[המאה ה-4]] לספירה), קובץ הביוגרפיות של קיסרי רומא, נכתב על השואף לשלטון [[פרוקולוס]] {{אנ|Proculus}}, כי "אשתו הייתה גברתנית" ונקראה בבגרותה "סַמסוֹ". בהנחה שכינוי זה מרמז על שמשון המקראי, נראה שברבע האחרון של [[המאה ה-3]] לספירה כבר הכירו את סיפורו בחבלים שונים של [[האימפריה הרומית]], דרך תרגומים או סיפורים שבעל פה{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Historia_Augusta/Firmus_et_al*.html#12.3 היסטוריה אוגוסטה, '''חיי פרוקולוס''', פרק יב, סעיף 3]. תרגום: [[דוד גולן]], '''הקיסרים החיילים''', עמ' 396, הערה 64.}}.

* [[דויד גרוסמן]], כתב את המסה <nowiki>''</nowiki>דבש אריות".

[http://www.boi.org.il/he/Currency/BankIssuedCommemorativeCoins/Pages/Default.aspx הסבר כללי על מטבעות הזיכרון], באתר בנק ישראל.}}

בנובמבר 2010 הנפיק [[השירות הבולאי]] בול עם איור של שמשון המכריע את האריה, במסגרת סדרת בולים על סיפורי התנ"ך. את הבול אייר אריה גיבור, ועיצבוהו דיאנה שמעון ומאיר אשל{{הערה|1=[http://www.israelphilately.org.il/he/catalog/stamps/2560/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A תיאור הבול] באתר התאחדות בולאי ישראל.}}.

[[סלע עיטם]] מקום מחבואו של שמשון מפלשתים לא זוהה, אך לדעת [[יאירה אמית]], יש קשר בין סלע עיטם לשם עיטם המופיע ברשימת היחס של [[שבט יהודה|יהודה]] המתייחסת לאזור [[צרעה (אתר מקראי)|צרעה]]{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|ד|ג}}}}. לשיטתה זיהוי האתר עם עיטם מדרום ל[[בית לחם]] המופיעה ב{{תנ"ך|דברי הימים ב|יא|ו|קצר=כן}} ועיטם אשר ב[[שבט שמעון|נחלת שמעון]] ב{{תנ"ך|דברי הימים א|ד|לב|קצר=כן}} אינו נכון{{הערה|יאירה אמית, '''מקרא לישראל: שופטים''', ירושלים, מאגנס, 1999, ע"מעמ' 240.}}. אחרים דווקא מזהים את סלע עיטם עם [[תל עיטון]] מצפון לבית מירסים{{הערה|[[צבי אילן]], '''גדוד ולחי בספר מיכה''', ירושלים, מוסד ביאליק, בית מקרא: כתב עת לחקר המקרא ועולמו, טבת-אדר תשל"ה, ע"מעמ' 231.}}.