אריאל זילבר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\{\{עכבר העיר\|([^|]+?)\| +{{הארץ|\1, עכבר העיר אונליין|) |
||
שורה 59:
בתחילת שנת [[2011]] חתם אריאל זילבר על חוזה שיווק עם חברת ההפצה "[[התו השמיני]]". באותה שנה יצא [[סרט דוקומנטרי]] בשם "אני והזילבר". את הסרט ביים רועי זילבר, בנו של אריאל, והוא עוסק ביחסים בין השניים.
בשנת 2011 זכה אריאל זילבר בבוררות נגד להקת "[[הדג נחש]]" והתקבלה טענתו ששירם "מה נעשה" מבוסס על הלחן של שירו "ואיך שלא". כתוצאה מכך קבע שופט [[בית המשפט העליון]] בדימוס, [[תיאודור אור]], כי הלהקה תפצה את זילבר ב-100,000 ש"ח והשיר "מה נעשה" לא יושמע בתחנות הרדיו{{הערה|{{
בשנת [[2013]] הוציא זילבר את אלבומו התשיעי "העטלף והתרנגול", ובו עשרה שירים מלחניו ומלחני הרב [[יצחק גינזבורג]] למילים מקוריות ומילים מהמקורות.
שורה 78:
בחודשים שקדמו לביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] ובמהלכה היה זילבר אחד הבולטים ב[[המחאה כנגד תוכנית ההתנתקות|מוחים נגד התוכנית]]. הוא העביר את ביתו ל[[רצועת עזה]] והופיע מחוץ למחנה שבו התכוננו כוחות [[צה"ל]] וה[[משטרת ישראל|משטרה]] לביצוע הפינוי. פעולותיו זכו לחשיפה נרחבת בתקשורת, בעוד שיריו מושמעים פחות מבעבר. ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] הקליט מספר שירי מחאה שכוונו נגד מבצעי התוכנית וממשלת "[[קדימה]]" (בהם "יהודי לא מגרש יהודי", "יוללה", "יש דין ויש דיין"). השירים הכלולים באלבום "[[אנבל]]" משנת 2005 בוטים פחות ("יש לי", "[[בריון השכונה (שיר)|בריון השכונה]]", "כריש"). לאחר ההתנתקות הופיע בכנס של "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" בביצוע של הימנון [[נטורי קרתא]] "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים"{{הערה|{{nrg|רועי שרון|בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים|009/200|17 בנובמבר 2005|1|1}}}}. ב[[הבחירות לכנסת ה-17|בחירות לכנסת ה-17]] חיבר, הלחין ושר [[זמריר]] למפלגת [[חזית יהודית לאומית]] של [[ברוך מרזל]].
בשנת [[2007]] פרסם את השיר "קומי" שכתבה [[מנורה חזני]], בתמיכה לעלייה מחדש ל[[חומש]]{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|זילבר יעלה לחומש: "צריך להקים מדינה חדשה"|3380208|23 במרץ 2007}}}}. באותה שנה השתתף בקמפיין של "הוועד למען הדמוקרטיה" שלפיו אם ברצון הממשלה לשחרר מחבלים רוצחי יהודים, אזי צריך לשחרר גם את [[יגאל עמיר]]{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|הווידאו: כך נראה הסרט הקורא לשחרור יגאל עמיר|3462423|21 באוקטובר 2007}}}}. בתגובה נשמעו קריאות להחרמה אמנותית רשמית או עקיפה על זילבר, בין השאר על ידי [[נורית דאבוש]], [[דוד בן בסט]], [[עופר נחשון]] ו[[עמנואל רוזן]]. הזמר [[שי גבסו]] ביטל את הופעתם המשותפת שתוכננה לפסטיבל הפסנתר. מאידך טען [[יהלי סובול]] שאסור להחרים את שיריו של זילבר, ו[[דן תורן]] כינה את זילבר "זמר שנשבה" וטען כי הבעיה נעוצה במארגני הקמפיין{{הערה|{{ynet|אור ברנע|גבסו לזילבר: קבל ביטול|3463087|23 באוקטובר 2007}}}}{{הערה|{{הארץ|מערכת עכבר העיר
בשנת [[2009]] הצטרף זילבר למפלגת הימין [[ארץ ישראל שלנו]] במטרה להתמודד לרשימת התנועה. הוא החל להופיע ב[[חוג בית|חוגי בית]], אך עקב הצטרפות התנועה ל[[האיחוד הלאומי|איחוד הלאומי]] נדחק הצידה.
שורה 150:
* {{nrg|יקי הפשטיין|אריאל זילבר חוגג 70: מבט אל גדול המורדים הישראלים|504/737|3 בספטמבר 2013|47|2}}
* {{מעריב השבוע|אבישי מתיה|הילד בן 70: מסע בעקבות הקריירה של אריאל זילבר|23 בספטמבר 2013|זיהוי=pn6Vq{{=}}E&0r9VQ{{=}}EFHKL}}
* {{
* {{ישראל היום|ערן סויסה|הנה ברוש לבדו|171825|4 באפריל 2014}}
* {{ynet|שי להב|אריאל זילבר בהופעה: אין עוד מלבדו|4714766|22 באוקטובר 2015}}
| |||