סוציולקט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור לפירושונים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
ב[[בלשנות]], '''סוציולקט''', דהיינו [[דיאלקט]] סוציאלי, הוא ניב של שפה המדובר על ידי קבוצה חברתית, [[מעמד חברתי]], או [[תת-תרבות]] בתוך חברה. הוא שונה מ[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] אזורי/גאוגרפי בהיותו מיוחד לקבוצת אנשים שמבודדת מקבוצות אחרות בנסיבות חברתיות ולא-גאוגרפיות{{הערה|מבוא לבלשנות, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה שלוש, עמוד 140.}}.
לדוגמה, הסוציולקט שבו מדברים ילדים של הורים משכילים יהיה בעל דקדוק קרוב יותר לזה הנחשב תקני, מאשר הסוציולקט שבו מדברים ילדיהם של הורים שאינם משכילים. הוא יכיל גם עוד שינויים מהדיאלקט של המשכילים. היצירות "[[לחנך את ריטה]]" ו"[[גבירתי הנאווה (מחזמר)|גברתי הנאוה]]" עוסקות ב"גמילה" מסוציולקט החברה חסרת ההשכלה, ולצד ההומור שבהן, הן מדגימות יפה את ההבדל בין הסוציולקטים{{הערה|דוגמה נוספת - [[קומדיית מצבים|קומדיית המצבים]] הבריטית "[[מישהו מטפל בך?]]". שם, שתי דמויות הנשים המרכזיות מגחיכות – האחת את הסוציולקט וה[[מבטא]] של המעמד הגבוה, והשנייה את הסוציולקט והמבטא של המעמד הנמוך. דמותה של גברת סלוקומב, המגחיכה את הסוציולקט של המעמד הגבוה, מתעלמת בקביעות ממשמעויות גסות של מילים, שברורות לכול – אך אינן מופיעות במילונים. כך היא מספרת בכל פרק סיפור על החתולה שלה, שכמעט כל דובר אנגלית יפרש כסיפור על איבר מינה.}}.
חלק מהסוציולקטים עשויים להיות ניבים של קבוצה הנחשבת בעלת מעמד רם או נחות, אם כי אין הדבר הכרחי. לדוגמה, החברה החרדית בישראל היא בעלת סוציולקט הייחודי לה. קיימים מספר מחקרים סוציולינגוויסטיים שבדקו היבטים לשוניים וחברתיים של החברה הנשית-חרדית בישראל. דוגמה אחרת לזה היא הסוציולקט של קהילת ה[[להט"ב]] בקליפורניה, שעליו מתבדח מדי פעם [[אדי מרפי]]{{הערה|ראו, למשל, את הסרטים "[[השוטר מבברלי הילס]]" ו"[[בגסות]]" של [[אדי מרפי]]}} (לצד הבדיחות הקבועות שלו, על הסוציולקט של החברה הלבנה והמשכילה).
| |||