מצוות עשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏רשימת ציווי עשה: אין צורך בכל הרשימה הזו
ביטול גרסה 23208007 של פטרוזיליה (שיחה)אנא קיים דיון על כך בדף השיחה כנ"ל
תגיות: ביטול הוספת תבנית לשינויים בערך
שורה 30:
 
יש מצוות עשה שהזמן גרמן שגם נשים חייבות בהן, כיוון שריבתה התורה בפירוש גם את חיוב הנשים. כגון אכילת מצה ש[[חז"ל]] דרשו שציווי זה נאמר על כל מי שנאסר עליו לאכול חמץ וחמץ נאסר גם על נשים משום שגם הן היו בגזרת שעבוד מצרים או משום ש"בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל".
 
== רשימת ציווי עשה ==
{{עריכה|חסרים מצוות (60 מתוך 248)|פסקה=כן|סיבה=|נושא=יהדות}}
# לידע שיש שם אלוה, שנאמר "אנוכי ה' אלוהיך" (שמות כ,ב; דברים ה,ו)
# לייחדו, שנאמר "ה' אלוהינו, ה' אחד" (דברים ו,ד)
# ל[[אהבת ה'|אוהבו]], שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך" (דברים ו,ה; דברים יא,א)
# [[יראת שמים|ליראה ממנו]], שנאמר "את ה' אלוהיך תירא" (דברים ו,יג; דברים י,כ)
# להתפלל לו, שנאמר "ועבדתם, את ה' אלוהיכם" (שמות כג,כה)
# לדובקה בו, שנאמר "ובו תדבק" (דברים י,כ)
# להישבע בשמו, שנאמר "ובשמו, תישבע" (דברים ו,יג; דברים י,כ)
# להידמות בדרכיו הטובים והישרים, שנאמר "והלכת, בדרכיו" (דברים כח,ט)
# לקדש שמו, שנאמר "ונקדשתי, בתוך בני ישראל" (ויקרא כב,לב)
# [[קריאת שמע|לקרות קריאת שמע]] פעמיים בכל יום, שנאמר "ודיברת בם ... ובשוכבך ובקומך" (דברים ו,ז)
# [[תלמוד תורה (מצווה)|ללמוד תורה וללמדה]], שנאמר "ושיננתם לבניך" (דברים ו,ז)
# [[הנחת תפילין|לקשור תפילין בראש]], שנאמר "והיו לטוטפות, בין עיניך" (דברים ו,ח)
# [[הנחת תפילין|לקשור תפילין ביד]], שנאמר "וקשרתם לאות, על ידך" (דברים ו,ח)
# [[ציצית|לעשות ציצית]], שנאמר "ועשו להם ציצית" (במדבר טו,לח)
# [[מזוזה|לקבוע מזוזה]], שנאמר "וכתבתם על מזוזות" (דברים ו,ט; דברים יא,כ)
# [[הקהל (מצווה)|להקהיל את העם]] לשמוע תורה במוצאי שביעית, שנאמר "הקהל את העם" (דברים לא,יב)
# לכתוב כל איש [[ספר תורה]] לעצמו, שנאמר "כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים לא,יט)
# לכתוב המלך ספר תורה לעצמו, יתר על האחד של כל אדם, עד שיהיה לו שתי תורות, שנאמר "וכתב לו את משנה התורה הזאת" (דברים יז,יח)
# [[ברכת המזון|לברך אחר המזון]], שנאמר "ואכלת, ושבעת--ובירכת" (דברים ח,י)
# לבנות בית הבחירה, שנאמר "ועשו לי, מקדש" (שמות כה,ח)
# ליראה מבית זה, שנאמר "ומקדשי תיראו" (ויקרא יט,ל; ויקרא כו,ב)
# לשמור בית זה תמיד, שנאמר "ואתה ובניך איתך, לפני אוהל העדות" (במדבר יח,ב)
# להיות הלוי עובד במקדש, שנאמר "ועבד הלוי הוא" (במדבר יח,כג)
# לקדש הכהן ידיו ורגליו בשעת העבודה, שנאמר "ורחצו אהרון ובניו ..." (שמות ל,יט)
# לערוך נרות במקדש, שנאמר "יערוך אותו אהרון ובניו" (שמות כז,כא)
# [[ברכת כהנים|לברך הכהנים את ישראל]], שנאמר "כה תברכו את בני ישראל" (במדבר ו,כג)
# להסדיר לחם ולבונה לפני ה' בכל שבת, שנאמר "ונתת על השולחן לחם פנים" (שמות כה,ל)
# להקטיר קטורת פעמיים ביום, שנאמר "והקטיר עליו אהרון, קטורת סמים" (שמות ל,ז)
# לערוך אש במזבח העולה תמיד, שנאמר "אש, תמיד תוקד על המזבח" (ויקרא ו,ו)
# להרים הדשן מעל המזבח בכל יום, שנאמר "והרים את הדשן" (ויקרא ו,ג)
# לשלח טמאים ממחנה שכינה שהוא המקדש, שנאמר "וישלחו מן המחנה, כל צרוע וכל זב" (במדבר ה,ב)
# לחלוק כבוד לזרעו של אהרון ולהקדימו לכל דבר שבקדושה, שנאמר "וקידשתו" (ויקרא כא,ח)
# להיות הכהנים לובשים לעבודה בגדי כהונה, שנאמר "ועשית בגדי קודש" (שמות כח,ב)
# [[נשיאת הארון בכתף|לשאת הארון על הכתף כשנושאין אותו]], שנאמר "בכתף יישאו" (במדבר ז,ט)
# למשוח כהנים גדולים ומלכים בשמן המשחה, שנאמר "שמן משחת קודש יהיה זה" (שמות ל,לא)
# להיות הכהנים עובדין במקדש משמרות משמרות, ובמועדים עובדין כאחד, שנאמר "וכי יבוא הלוי ... לבד ממכריו, על האבות" (דברים יח,ו-ח)
# להיות הכהנים מיטמאין לקרוביהם ומתאבלין עליהן כשאר ישראל שהן מצווין להתאבל על מתיהן, שנאמר "לה, ייטמא" (ויקרא כא,ג)
# להיות כהן גדול נושא בתולה, שנאמר "והוא, אישה בבתוליה ייקח" (ויקרא כא,יג)
# להקריב תמידין בכל יום, שנאמר "שניים ליום, עולה תמיד" (במדבר כח,ג)
# להקריב כהן גדול מנחה בכל יום, שנאמר "זה קרבן אהרון ובניו" (ויקרא ו,יג)
# להוסיף קרבן אחר בכל שבת, שנאמר "וביום, השבת--שני כבשים" (במדבר כח,ט)
# להוסיף קרבן בכל ראש חודש וחודש, שנאמר "ובראשי, חודשיכם" (במדבר כח,יא)
# להוסיף קרבן בחג הפסח, שנאמר "שבעת ימים, תקריבו אישה לה'" (ויקרא כג,לו)
# להקריב מנחת העומר ממחרת ראשון של פסח עם כבש אחד, שנאמר "והבאתם את עומר" (ויקרא כג,י)
# להוסיף קרבן ביום עצרת, שנאמר "וביום הביכורים ... והקרבתם עולה" (במדבר כח,כו-כז)
# להביא [[שתי הלחם]] עם הקרבנות הקרבין בגלל הלחם ביום עצרת, שנאמר "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה ... והקרבתם על הלחם" (ויקרא כג,יז-יח)
# להוסיף קרבן בראש השנה, שנאמר "ובחודש השביעי באחד לחודש ... ועשיתם עולה" (במדבר כט,א-ב)
# להוסיף קרבן ביום הצום, שנאמר "ובעשור לחודש השביעי ..." (במדבר כט,ז)
# לעשות את עבודת יום הכיפורים הכתובה בפרשת "אחרי מות" (ויקרא טז)
# להוסיף קרבן בחג הסוכות, שנאמר "ובחמשה עשר יום לחודש השביעי...והקרבתם עולה" (במדבר כט יב-יג)
# להוסיף קרבן ביום השמיני של חג הסוכות, שנאמר "ביום השמיני... והקרבתם עולה" (במדבר כט לה-לו)
# לעלות לבית המקדש שלוש פעמים בשנה, שנאמר "[[שלוש רגלים]] תחוג לי בשנה" (שמות כג יד)
# שבעלותו לבית המקדש יביא עמו קרבן עולת ראיה, שנאמר "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה’ אלוהיך" (דברים טז טז)
# לשמוח ב[[שלושה רגלים|רגל]], שנאמר "ושמחת בחגך" (דברים טז יד)
# [[קורבן פסח|להקריב קרבן פסח]] ביום י"ד בניסן, שנאמר "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערביים" (שמות יב ו)
# [[קורבן פסח|לאכול מקרבן הפסח]] בליל ט"ו בניסן, שנאמר "ואכלו את הבשר בלילה הזה" (שמות יב ח)
# להקריב קרבן פסח שני למי שנמנע ממנו להקריבו בראשון, שנאמר "בחודש השני בארבעה עשר יום בין הערביים יעשו אותו" (במדבר ט יא)
# לאכול מבשר קרבן הפסח השני על מצות ומרורים, שנאמר "על מצות ומרורים יאכלהו" (במדבר ט יא)
# לתקוע בחצוצרות בזמן הקרבת הקרבנות, שנאמר "וביום שמחתכם... ותקעתם בחצוצרות" (במדבר י י)
# להקריב קרבן רק מבהמה בת שמונה ימים ומעלה ולא פחות, שנאמר "והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן (ויקרא כב כז)
 
==ראו גם==