רב שמואל בן חפני גאון – הבדלי גרסאות

}}'''רב שמואל בן חפני גאון''' (או '''שמואל בן חפני הכהן''' או בראשי תיבות '''רשב"ח''') - הוגה, [[פרשני המקרא|פרשן]] ו[[פוסק]] בתקופת ה[[גאונים]]. גאון [[ישיבת סורא]] שב[[בבל]] בין השנים [[998]]-[[1013]] (נפטר כ"ה באב [[ד'תשע"ג]] ללוח העברי). נולד בשנות השלושים או שנות הארבעים המוקדמות של המאה העשירית, ל[[רב חפני הכהן]] ששימש כ[[דיינא דבבא]] ב[[ישיבת פומבדיתא]] בתקופת רב [[נחמיה גאון]] (אחיו של חפני הכהן). היה מחותן עם ראש [[ישיבת פומבדיתא]], [[רב שרירא גאון]], בבנו [[רב האי גאון]].

מחבר פורה אשר כתב כשישים וחמישה חיבורים שורבם נכתבו בלשון ערבית אבל בכתב עברי. כן כתב [[שו"ת]] בעברית, ערבית ו[[ארמית]]. תחומי הכתיבה שלו נרחבים: פרשנות מקרא, פרשנות תלמוד, הלכה, מתודולוגיה תלמודית ופילוסופיה. רשב"ח כתב את חיבוריו בערבית-יהודית ורובם ככולם נעלמו לאחר ירידת המרכז בבבל. החיבורים נשכחו מלב במהלך ימי הביניים ונותרה רק עדותו של אברהם אבן דאוד בספר הקבלה (וממנו העתיק המאירי) שרשב"ח "חיבר ספרים הרבה". עם גילויים של גניזות קהיר נתגלו השרידים של חיבורי רב שמואל הכהן, אולם גם עתה, למעלה ממאה שנה לאחר גילוי הגניזות, נשארו בקרן זווית רוב חיבורי ההלכה של הגאונים, ובהם חיבורי רב שמואל הכהן.

גם ב[[נס|נסים]]ים לא האמין רב שמואל, מלבד אלה שהוזכרו במקרא. לדעתו, הנסים הכוללים שינוי מערכות הטבע יכולים להיות אך ורק על ידי הנביאים ולא על ידי הצדיקים. דוגמה לכך הוא פירושו למעשה [[בעלת האוב מעין דור]] שהעלתה את [[שמואל]] באוב. רשב"ח לא קיבל את המובן הפשוט של הסיפור. לדבריו לא דיבר שמואל עם שאול כלל "וחס ושלום לא עלה מקברו", אלא הכל היה מעשה רמאות של האישה. הוא מוסיף כי {{ציטוטון|אף על פי שמשמעות דברי החכמים ז"ל בגמרא כי אמת היה שהחיתה האשה את שמואל, לא יקובלו הדברים במקום שיש מכחישים להם מן השכל}}.{{הערה|[[רד"ק]] שמואל א כח, כד.}}