אלכסנדרה החשמונאית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת קטגוריה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
== ייחוסה המשפחתי ==
אלכסנדרה הייתה נצר למשפחת ה[[חשמונאים]]. היא הייתה בתו של [[הכהן הגדול]] ומלך יהודה [[הורקנוס השני]], ונכדתם של [[אלכסנדר ינאי]] ו[[שלומציון המלכה]]. אביה ואחיו [[אריסטובולוס השני]] היו במאבק מתמיד על השלטון בממלכת יהודה. לצורך ברית שלום בין האחים, הושאה אלכסנדרה לבן דודה [[אלכסנדר השני (שליט חשמונאי)|אלכסנדר השני]], בנו של אריסטובולוס השני. הסכם השלום בין האחים נכשל, אולם הנישואים שרדו. לאלכסנדר ואלכסנדרה נולדו [[מרים החשמונאית]] ו[[אריסטובולוס השלישי]].
בשנת 40 לפנה"ס, כשגיסה של אלכסנדרה, [[מתתיהו אנטיגונוס השני]], כבש את יהודה בעזרתם של [[האימפריה הפרתית|הפרתים]], נמלט [[הורדוס]] יחד עם בני ביתו, ואיתם גם אלכסנדרה ובתה מרים, שהייתה [[אירוסין|מאורסת]] להורדוס.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]]''', ספר א, פרק יג, פסקאות ז-ח; '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 14, פרק יג, פסקאות ו-ז, סעיפים 353-351.}} לאחר כיבוש הארץ על ידי הורדוס בשנת 37 לפנה"ס חזרה אלכסנדרה ליהודה, וחתונת בתה באותה שנה עם הורדוס נתנה לה מקום בחצר המלוכה.
שורה 32:
לאחר רצח בתה, הייתה אלכסנדרה מבודדת בחצר המלוכה, אולם בזמן שהורדוס חלה מאד, היא ניסתה להשתלט על שני הביצורים השולטים על [[ירושלים]]. היא דרשה מהממונים עליהם למסור אותם לידיה ולבניו הקטנים של הורדוס, כדי שאם ימות, לא יוכל מישהו אחר לתפוס את השלטון לפני שבניו של הורדוס יירשו אותו. ניסיון זה נכשל. הממונים על הביצורים לא קיבלו את דרישתה והודיעו מיד להורדוס על כוונתה, וזה ציווה מיד [[הוצאה להורג|להוציאה להורג]].{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 15, פרק ז, פסקה ח, סעיפים 251-247.}}
על פי ההיסטוריון [[יוסף קלוזנר]], אלכסנדרה הוצאה להורג בסוף שנת 29 או בתחילת שנת 28 לפנה"ס.{{הערה|פרופ'
== קישורים חיצוניים ==
|