רשת ההצלה בפירנצה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
לסדר את המשפט הראשון...
 
האיסור על הריגת חיות למטרות דתיות (איסור השחיטה הכשרה) גרם ליהודים שומרי מצוות לאכילת בשר, נתן קאסוטו קיבל פנייה מארגון סיוע יהודי לגבי האפשרות של אכילת מזון לא קשר לילדים שסובלים מבעיות בריאותיות. הוא חקר את הנושא והשיב שזה מותר אם יש סכנת חיים או סכנה בריאותית במידה ואין תחליף ראוי כמו כן הוסיף שכל מקרה צריך להיבדק על ידי רופא ופסיקה של רב. החובה לציית להוראות האנטישמיות השפיעו על חיי היום יום של הקהילות היהודיות אבל לא גרם ליהודים שומרי מצוות להפסיק לשמור.
 
ה1 בדצמבר 1943 אחרי שכוחות האס.אס החלו להקים מחנות מעצר, המשטרה האיטלקית החלה לבצע חיפושים בבתים של יהודים לכדה את אלו שנשארו בבתיהם וחסמה את הגישה לבתים אלו. המעצרים בוצעו על ידי יחידות של המשטרה האיטלקית.
 
בפברואר 1944 המשרד העירוני שהיה אחראי על חלוקת כרטיסי מזון הפך למלכודת מוות עבור יהודים,(ע"מ 171 צרפתי מישל).
 
בפירנצה כבר בספטמבר 1943 הרב הראשי קאסוטו, רפאל קאנטוני ויהודים אחרים שהיו חברים בועדה לעזרת פליטים יהודיים החליטה לפנות לקרדינל אליה דלה קוסטה לעזרה, הוא הסכים לעזור להם והפנה אותם לאב הדומיניקני צ'יפריאנו ריקוטי במנזר סן מרקו ולכומר דון לטי קאסיני בורלונגו (varlungo). הקרדינל סיפק לריקוטי וקאסיני מכתב הנושא את שמו המבקש מכל מוסדות הכנסייה לפתוח את דלתותיהם בפני הפליטים היהודים. 21 מוסדות שיתפו פעולה והצילו לפחות 220 יהודים ואולי אף יותר.(ע"מ 211 סוזן זוקותי).
 
הרב נתן קאסוטו ברח? ב27 בנובמבר 1943 אך נתפס בערב למחרת, הוא היה ניצל אם היה ממשיך להסתתר אך במקום להסתתר הוא בחר להשתתף בפגישה סודית של רשת ההברחה שבה חברי הרשת רצו לתת ליהודים מקומות מסתור חדשים כסף אוכל ומסמכים מזויפים, איטלקי שהועסק על ידי פליט יהודי פולני אמיד ששמו מרקו ischia הלשין לאסאס על הפגישה וכל חברי הרשת נתפסו ביום למחורת אותו מרקו הציב מלכודת גם לאנה שהסתתרה עם הוריה וילדיה במנזר (קונבנטו דלה קלצה) הוא אמר לה שאם היא תגיע לפיאצה דלה סניורה היא תוכל לקבל מידע על בעלה, היא הגיעה לפגישה עם גיסה ועם קאנטוני ושם חיכו להם הנאצים במשך חודשיים הנאצים עינו אותם אבל היא הכחישה שהיא אישתו של קאסוטו כי היא רצתה להציל את הוריה וילדיה. בסופו של דבר בערב שבו קאסוטו נשלח מפירנצה היא גילתה את זהותה בתקווה שתשלח גם אחריו. שניהם נשלחו לכלא סאן ויטורה במילאנו. ב30 בינואר 1944 הם נשלחו באותה הרכבת לאושוויץ יחד עם 700 איש, 180 מהם מטוסקנה. מתוך ה700 רק 97 גברים ו31 נשים עברו את הסלקציה, 13 גברים ו8 נשים שרדו את המלחמה, אנה קאסוטו הייתה אחת מבין 8 הנשים ששרדו.(160-161 סוזן זוקותי).
 
אנה קאסוטו שרדה היא עבדה במחנה עבודה בבירקנאו עד אוקטובר 1944 ובמפעל תחמושת מאוקטובר ועד פברואר 1945 הועברה מס' מחנות לאחר מכן חלתה בטיפוס ונשלחה לבסוף להסגר בטרייזנשטאט ושוחררה על ידי בעלות הברית ב9 במאי 1945היא ראתה את בעלה בפעם האחרונה בסלקציה באושוויץ גם הוא עבר את הסלקציה ונשלח לאזור הגברים של המחנה וגם הוא עבד במס' מקומות כנראה גם כרופא, הוא אף הצליח לקבל הודעה קצרה מאשתו וכך למד שהיא עדיין בעודה בחיים . בינואר 1945 כשהצבא האדום מתקרב לאושוויץ נתן קאסוטו נשלח בצעדת מוות של 70 קילומטר למחנה אחר באמצע פברואר הוא נרצח במחנה גרוס רוזן, אסיר שפגשד אותו במחנה אמר לאחר המלחמה היה לי הכבוד לזכות בחיבתו וחברותו של נתן קאסוטו, בכותו היו לי שעות של שקט ושלווה באמצע הגיהינום ההורים של אנה וילדיה שרדו את המלחמה כמו פליטים יהודים איטלקים אחרים לאחר שמסתור במנזר הפך מסוכן מדי הם הוסתרו במשפחות לא יהודיות נפרדות. הבן דניאל גר עם מריו ולינה סאנטריני דויד אצל אציו ואנה קאלצי (calzi).
 
== רקע ==