הבדלים בין גרסאות בדף "היסטוריה של ליטא"

תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
ב-[[11 במרץ]] [[1990]] הכריז הסובייט העליון הליטאי על השבת העצמאות של ליטא, ובכך הפכה ליטא ל[[רפובליקות ברית המועצות|רפובליקה הסובייטית]] הראשונה שהכריזה על עצמאותה. בראשות הממשלה הליטאית הראשונה עמדה [[קזימירה פרונסקיינה]]. ארבעה ימים לאחר ההכרזה הליטאית תבעה ברית המועצות את ביטול הכרזת העצמאות, והחלה בהטלת [[עיצומים (יחסים בינלאומיים)|סנקציות]] כלכליות ופוליטיות נגד ליטא. הצבא הסובייטי הכניס [[טנק]]ים לתוך וילנה, ותפס מספר בניינים ציבוריים. הליטאים, בהשראת ממשלתם, [[מחאה|מחו]] כנגד הצעדים הללו באופן שקט ולא אלים.
 
ב-[[10 בינואר]] [[1991]] תפסו הכוחות הסובייטים את בית הדפוס המרכזי של וילנה וכן משרדים חשובים אחרים בניסיון להפיל את הממשלה הליטאית. שלושה ימים לאחר מכן תפסו הרוסים את [[מגדל הטלוויזיה של וילנה]], לאחר שהרגו 14 אזרחים לא חמושים ופצעו כ-700. הרוסים טענו כי הממשלה הופלה, אך הם למעשה לעולםמעולם לא תפסו את הפרלמנט אתואת מעון הממשלה. למרות הצעדים החריפים מצד ברית המועצות לא ויתרה התנועה לעצמאות ליטא, והממשלה הליטאית המשיכה לעבוד כרגיל. הרוסים לא השתמשו בצעדים צבאיים נוספים, בשל חוסר תמיכה מבית וביקורת עולמית קשה.
 
ב-[[9 בפברואר]] באותה השנה נערך [[משאל עם]] בקרב האוכלוסייה הליטאית. 76% מציבור הבוחרים הליטאי הצביע במשאל העם, ומתוכם 90% הצביעו בעד עצמאות ומדינה דמוקרטית, אולם הרוסים פקפקו בתקפות המשאל והמשיכו להחזיק את הצבא בתוך ליטא. לאחר מספר חודשים הוציאה הממשלה הליטאית אל מחוץ לחוק את המפלגה הקומוניסטית, ובספטמבר 1991 הכירה ברית המועצות לבסוף בעצמאותה של ליטא.