ישעיהו ליבוביץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AddMore-III (שיחה | תרומות) |
ז' |
||
שורה 33:
[[קובץ:PikiWiki Israel 17008 Professor Yeshayahu Leibowitz Lecturing in the He.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרופ' ישעיהו ליבוביץ מרצה בכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית (1964)]]
ביתו הצנוע ברחוב אוסישקין בשכונת [[רחביה]] ב[[ירושלים]] שימש מוקד 'עלייה לרגל' לצעירים, שראו בליבוביץ מורה וסמכות פילוסופית-מדעית.
ליבוביץ נפטר בגיל 91 בירושלים ב־[[18 באוגוסט]] [[1994]] ([[י"א באלול]] [[תשנ"ד]]), ונקבר ב[[הר המנוחות]].
שורה 40:
אחותו הייתה פרופ' [[נחמה ליבוביץ]], מומחית ל[[פרשנות המקרא]]. [[יהושע ליבוביץ]], [[שלמה לבב]] ו[[רנה לייבוביץ]] היו בני דודיו.
אשתו הייתה ד"ר [[גרטה ליבוביץ]], [[מתמטיקאית]]. לזוג ליבוביץ נולדו שישה ילדים, שניים מהם נפטרו בחייו.
* פרופ' אורי ליבוביץ, [[נוירולוגיה|רופא, נוירולוג]], מת ממחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] בגיל 38. בנו של אורי הוא ה[[פסיכיאטר]] פרופ' [[יורם יובל]].
* פרופ' אלחנן ליבוביץ, [[מתמטיקאי]]-[[פיזיקאי]] ומרצה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], מת מתופעות לוואי של הרדמה בניתוח בגיל 47. בנו הוא [[עורך דין|עורך הדין]] [[שמאי ליבוביץ]].
* ד"ר יוסי יובל, [[כימאי]].
* פרופ' [[אליה ליבוביץ]], [[אסטרופיזיקאי]].
* ד"ר [[מירה עופרן]], פיזיקאית המתמחה ב[[הוראת המדעים|הוראת מדעים]]. לאחר מותו של פרופ' ליבוביץ היא ערכה חלק מכתביו.
* עו"ד [[יסכה ליבוביץ]], פרקליטת מחוז דרום לשעבר.
===פרשת פרס ישראל===
בשנת [[1992]] התקבלה החלטה פה אחד על ידי ועדת שופטים ציבורית, באישורה של [[שרת החינוך]] דאז [[שולמית אלוני]], להעניק לליבוביץ את [[פרס ישראל]] על "מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה".
באספה מטעם "המועצה לשלום ישראלי-פלסטיני" שהתקיימה באולם "[[צוותא]]" ב[[תל אביב]] השמיע ליבוביץ התנגדות חריפה ל[[גירוש פעילי החמאס ללבנון|גירוש פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי ללבנון]] שעליו הורה [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[יצחק רבין]] כחודש לפני כן, וכן גינה את פעולת יחידות ה[[מסתערבים]] של [[צה"ל]], והצהיר "המסתערבים הם החמאס שלנו". התבטאותו זו של ליבוביץ פורסמה בהרחבה בראש [[מהדורת חדשות מרכזית|מהדורות החדשות]] באותו ערב. הדבר הוביל לסערה ציבורית ולדרישות לשלול ממנו את פרס ישראל, תוך אזכור התייחסותו של ליבוביץ למדיניות ממשלת ישראל, בייחוד כפי שבאה לידי ביטוי בכינוי "[[יהודונאצים]]" (ראו להלן), וקריאתו הגלויה ל[[סרבנות בישראל|סרבנות]]. משה דרזי, אביו השכול של [[יחידת שמשון|המסתערב]] דורון דניאל דרזי הגיש תביעה לבית המשפט בגין הוצאת דיבה. רבין הודיע שאם ההחלטה על הענקת הפרס "לאיש הזה" לא תבוטל, הוא לא יבוא לטקס הממלכתי.{{הערה|{{NFC||מרכז רבין: רבין לא פסל מועמדות ליבוביץ לפרס ישראל|001-D-361610-00|9 במרץ 2015}}. אמנם אסא כשר טען שרבין לא אמר זאת: [https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=2052916791403989&id=215676698461350 ראו כאן].}}
בתגובה טען ליבוביץ כי הביטוי "יהודונאצים" מתייחס למנטליות בחוגים מסוימים, וכי מלכתחילה הוא העדיף שלא יוצע לו הפרס אבל לא סירב לקבלו מכיוון שיש בכך יהירות.{{הערה|1=[http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=906483 ליבוביץ ופרס ישראל, מתוך פופוליטיקה].}} לאחר מספר ימים הודיע ליבוביץ על החלטתו לוותר על הפרס.
שורה 78:
ליבוביץ הדגים את השקפתו זו ביחס למהותם של הערכים הרווחים בחברה האנושית:
* '''[[פאשיזם]]''': תפיסה המעמידה במרכז את ה[[מדינה]], אשר למענה ולמען קיום החלטותיה נדרש בעל-הערך להקדיש את חייו, כולל הנכונוּת להקריב את חייו. את הניגוד הקוטבי לערך זה ראה ליבוביץ ב'''[[אנרכיזם]]'''. ליבוביץ דחה את האידאולוגיה הפאשיסטית והוא תמך בסירוב להוראות מסוימות של המדינה, אבל הצהיר גם כי הוא איננו אנרכיסט והבהיר שהוא רואה את המדינה כצורך, כלומר כהכרח עבור קיומו של הפרט (כמאמר [[חז"ל]]: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו"{{הערה|{{משנה|אבות|ג|ב}}.}}), ועצמאותו של העם.
* '''[[אתנוצנטריזם]]/[[לאומנות]]''': ערך המעמיד במרכז את ה[[עם]], אשר למענו נדרש בעל-הערך להקדיש את חייו, כולל הנכונות להקריב את חייו. את הניגוד הקוטבי לערך זה ראה ליבוביץ ב'''[[קוסמופוליטיות]]'''. אך אף על פי שליבוביץ סלד מהלאומנות, ולעיתים אף הפגין עמדות שיכולות להיחשב קוסמופוליטיות – למשל בקריאתו לבטל כל [[אפליה]] מעמדית שהיא בין יהודים לפלסטינים – הוא הצהיר שאינו קוסמופוליט, והכריז על עצמו כ[[יהודי]] וכ[[ציונות|ציוני]] (בהגדירו את הציונות כרצונו של חלק מהעם היהודי לקיים שלטון מדיני עצמאי).
* '''[[מיליטריזם]]''': ערך המעמיד במרכז את ה[[צבא]], ודורש מבעל-הערך למלא מתוך ציות עיוור כל פקודה שהוא מקבל מ[[מפקד (תפקיד)|מפקדו]], כולל הנכונות להקרבת חייו לשם מילוי הפקודה. את הניגוד הקוטבי לערך זה ראה ליבוביץ ב'''[[פציפיזם]]'''. על אף שליבוביץ שנא את המיליטריזם, ואף הפגין עמדות שיכולות להיחשב פציפיסטיות – למשל פעילותו במסגרת [[הוועד לפירוז גרעיני של המזרח התיכון]] ובקריאתו לסרב לשרת במסגרת [[מלחמת לבנון הראשונה]] – הוא הצהיר כי הוא איננו פציפיסט, ושהוא מאמין בצורך במלחמות (ואף ב[[מלחמות אזרחים]] כשאין ברירה אחרת{{הערה|שם=מלחמת אזרחים}}).
* '''[[הומניזם]]/[[מוסר]]'''{{הערה|הכוונה ל[[הצו הקטגורי|מוסר של קאנט]].}}: ערך המעמיד במרכז את ה[[אדם]], ודורש מבעל-הערך לבכר על פני כל שיקול אחר את טובתם ורווחתם של בני האדם באשר הם. אף שליבוביץ הדגיש כי הוא איננו הומניסט, ניכר שהוא רחש כבוד לערך זה.
שורה 193:
===ענייני חוץ===
* '''התנגד להתחמשות גרעינית''' – ב־[[1962]] פעל במסגרת [[הוועד לפירוז גרעיני של המזרח התיכון]] והיה מראשי הקוראים לפירוז [[המזרח התיכון]] מ[[נשק גרעיני]], וטען כי [[ארצות הברית]] תפציץ את ה[[הקריה למחקר גרעיני|כור בדימונה]].{{מקור}}
* '''התנגד לשליטה על השטחים''' – במיוחד נודע בהתנגדותו החריפה לשליטת ישראל בתושבי השטחים שנכבשו ב[[מלחמת ששת הימים]]. כבר בימיה הראשונים, הטיף לוויתור על שטחי [[יהודה שומרון ועזה]], ונגד [[ארץ ישראל השלמה]], ועורר בכך פולמוס ציבורי רב. מדבריו בסוגיה זו:
:"לא הטריטוריה היא הבעיה, אלא האוכלוסייה של כ-1.25 מיליון ערבים היושבים בה ושעליהם נצטרך לכפות את מרותנו. הכללתם של ערבים אלה (נוסף על 300,000 שהם אזרחי המדינה) בתחום שלטוננו פירושה – חיסול מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, חורבן העם היהודי כולו, התמוטטות המבנה הסוציאלי שהקימונו במדינה והשחתת האדם – היהודי והערבי כאחד. כל זה יקרה אפילו אם הערבים לא ייהפכו לרוב במדינה (בעקבות ריבויים הטבעי הגבוה) אלא יישארו שליש או 40% של אוכלוסייתה. המדינה לא תהיה עוד מדינה יהודית אלא מדינה "כנענית"... המדינה השלטת על אוכלוסייה עוינת של 2-1.4 מיליון זרים תהיה בהכרח מדינת [[ש.ב.]], עם כל מה שמתחייב מזה כהשלכות על רוח החינוך, על חופש הדיבור והמחשבה ועל המשטר הדמוקרטי... לפיכך אין לנו ברירה – מתוך דאגה לעם היהודי ולמדינתו – אלא להסתלק מן השטחים המיושבים 1.25 מיליון ערבים, וזאת ללא קשר לבעיית השלום."{{הערה|שם=שטחים|ישעיהו ליבוביץ, "שטחים", בספר יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל.}} וטען כי "אחרי מלחמת ששת הימים מדינת ישראל פסקה מלהיות [[דמוקרטיה]]."{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=vKZtzmjm-FM ישעיהו ליבוביץ' – יש יהודונאצים].}}
* '''ביטחון ושלום''' – למרות תמיכתו הנלהבת ביציאה מהשטחים, ליבוביץ היה מודע לכך שהתבצרות ב[[גבולות 67]] לא תבטיח ביטחון:
:"'ביטחון' אינו אלא שלום-אמת בין שכנים (כגון [[הולנד]]-[[בלגיה]], [[שוודיה]]-[[נורווגיה]], [[ארצות הברית]]-[[קנדה]]); בהיעדר שלום אין ביטחון, ואין הסדר גאוגרפי-אסטרטגי שבכוחו לשנות מציאות זו. אין קשר ישיר בין בעיית הביטחון ובעיית השטחים: אין 'גבולות בטוחים'. ביסוס ההגנה על קווים מבוצרים – המנטאליות של [[קו מאז'ינו]] – סופו תמיד היה כישלון, מימות [[החומה הסינית]] ו[[לימס|הלימס הרומי]] ועד ל[[החומה האטלנטית|חומה האטלנטית]] של [[היטלר]]."{{הערה|שם=שטחים}}
שורה 201:
על רקע עמדותיו זכה ליבוביץ להערכה רבה ורחבה, אבל גם להתנגדות גדולה לא פחות. מחד גיסא, היו שראו בו את גדול הוגי-הדעות היהודיים בדורו, ומאידך גיסא ראו בו רבים "כופר שומר מצוות".
כנגדו נכתבו הספר "שלילה לשמה: כלפי ישעיהו ליבוביץ" (קובץ מאמרים מאישים נודעים), והספר "אמונה משלו", מאת [[משה גרנות]]. בין היתר נטען כלפיו:
* גישתו הדתית, שאותה תלה ברמב"ם, מהווה למעשה כפירה ב[[עיקרי האמונה היהודית|עיקרי האמונה]] של הרמב"ם: [[נבואה]], [[תורה מן השמים]], [[השגחה פרטית]], [[שכר ועונש]], [[ביאת המשיח]] ו[[תחיית המתים]],{{הערה|אמנם יש חוקרים הסבורים שהרמב"ם עצמו לא האמין בחלק מ"עיקרי האמונה", אלא שהוא ראה בהם "אמונות הכרחיות" עבור המון העם.}} ושוללת את דעותיו של הרמב"ם בנושאים רבים: ידיעת ה', תכלית התורה והמצוות, תכלית האדם, חשיבותם הדתית של המדע והפילוסופיה ועוד.
* נטען שהרעיון הדתי של ליבוביץ הוא מעגלי: האדם נדרש לעבוד את ה' כי הוא האלוהים, ואילו הדבר היחיד שניתן לומר על אלוהים הוא שעובדים אותו. ליבוביץ, מצידו, טען שהאדם אינו נדרש לעבוד את ה' אלא אם כן הוא בוחר מרצונו ב[[דת]] כערך, ללא קשר למה שהוא יודע (או חושב שהוא יודע) על אלוהים.
* נטען כי אמונה מהסוג שמציע ליבוביץ אינה יכולה להתקבל על דעתם של רבים ואין לה סיכוי לעבור מדור לדור. הדבר מצטרף לכך שליבוביץ גרם לרבים שנחשפו אליו ולמשנתו להפוך ממאמינים לאתאיסטים או לחזק את עמדתם האתאיסטית.{{הערה|שם=לוקאץ'}}
* מאשימים את ליבוביץ שעשה שימוש מסולף במקורות תורניים והוציא אותם מהקשרם. לעיתים, כך נטען, ניתן לראות כיצד הוא מבסס את טענותיו על מראי מקומות שעיון בהם מגלה תוכן שונה לחלוטין מפרשנותו של ליבוביץ.
* רבים הצביעו על הפרדוקס בעמדותיו הפוליטיות של ליבוביץ: מחד – הוא הגדיר את עצמו כ"תיאוצנטרי", ומאידך – הוא שיתף פעולה בצורה עקבית עם מחנה השמאל, המורכב ברובו הגדול מ[[חילונים]] גמורים ויצא עמם למאבק נגד תנועת [[גוש אמונים]] הדתית. מנגד, יש המסבירים התנהגות זו בכך, שבניגוד לאנשי שמאל אחרים, ליבוביץ לא נאבק בכיבוש משום דאגה יתרה לזכויות ה[[פלסטינים]], אלא מתוך דאגה לעם היהודי ולמדינתו, שהרי לטענתו השלטון על עם אחר יגרום לאיבוד צביונה היהודי של המדינה, יפגע במעמדה של ישראל בעולם, ישחית מוסרית את שני העמים ויהפוך את מדינת ישראל ל"מדינת [[שב"כ]]".{{הערה|שם=שטחים}}
* מבקריו מצביעים על סתירה בין תמיכתו בהפרדת הדת מהמדינה לבין קריאותיו, משלהי [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] עד ראשית [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], לחדש את ההלכה על מנת לאפשר את יישומה במדינה ריבונית שתהיה "[[מדינת הלכה|מדינת התורה]]". מנגד, יש המסבירים סתירה זו בכך שלמעשה אין כאן שינוי ב[[אידיאה]] אלא שינוי בתחושת המציאות: בתחילה ליבוביץ חשב שאם ההלכה תחודש בהתאם למצב הנוכחי (שיש ליהודים עצמאות מדינית), ויהיו [[אזרח]]ים רבים שיחפצו בכך, כינונה של מדינת הלכה היא דבר אפשרי. ומאוחר יותר, עקב הנסיבות, הוא התייאש מאפשרות זו והגיע למסקנה שצריך להביא את הדת היהודית לידי עימות מכריע עם המדינה, על ידי הפרדתה ממנה.
שורה 211:
==הנצחה ואזכורים בתרבות הפופולרית==
בדצמבר [[2007]] דנה מועצת העיר [[הרצליה]] בהצעה לקרוא על שמו רחוב בעיר, אך ההצעה נדחתה. במרץ [[2011]] שונתה ההחלטה והוחלט לקרוא רחוב על שמו של ליבוביץ, ובכך הפכה הרצליה לעיר הראשונה בישראל שעשתה זאת.{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|הרצליה תהיה העיר הראשונה לחנוך רחוב על שם פרופסור ישעיהו ליבוביץ'|1.1167040|16 במרץ 2011}}
פרס מיסודה של תנועת "[[יש גבול]]" ע"ש של ליבוביץ' ניתן מדי שנה "על עשייה ציבורית משמעותית בתחומים אשר עניינו את ישעיהו ליבוביץ, כמו המאבק בכיבוש, הפרדת דת ומדינה ועוד".{{הערה|לשון המודעה להצעת מועמדים ([https://www.shatil.org.il/node/74222 אתר שתיל]).}}
ב[[פברואר]] [[2013]] עלתה לשידור ב[[ערוץ 8]] סדרה [[סרט תיעודי|תיעודית]] בשלושה חלקים אודותיו, בשם "ליבוביץ – אמונה, אדמה, אדם".
שורה 285:
* {{הארץ|מירון ח. איזקסון|פרופ' ליבוביץ, האם יש לאדם גם נשמה?|1.1432425|6 באוגוסט 2007}}
* {{הארץ|אביב לביא|ישעיהו ליבוביץ חי|1.863420|18 בפברואר 2003}}
* {{nrg|פרופ' ישעיהו ליבוביץ' ז"ל. צילום ארכיון: פלאש 90|יוחזר ישעיהו ליבוביץ'!
* {{ynet|[[צבי ינאי]]|אבן האכילס|2947737|15 באוגוסט 2004}}
* {{nrg|[[שלום רוזנברג]]|הפלא האפל|598/996|יוני 2007|1|1}}
* {{ynet|ישעיהו ליבוביץ|הפילוסוף, הפוסק, המאמין|3523823|27 במרץ 2008}}
| |||