בן עזאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2:
'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.
 
רבו היה כנראה [[רבי יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]{{הערה|1=[[{{בבלי|בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא |קנח ב|קנח:ב]], }}}}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה ונאמר עליו ש"משמת בן עזאי בטלו השקדנים". לא ידוע היכן הוא גדל, וכנראה שבדומה לר' עקיבא-, רבו, הוא התחיל ללמוד תורה בגיל מאוחר. מסופר כי בתו של ר' עקיבא הבטיחה לו שתינשא לו בתנאי שיעסוק בתורה (כפי שעשתה אמה לאביה), והוא הסכים. לא ברור האם הוא אכן נשא אותה לאישה ומיד גירש אותה, שהוא מעולם לא התחתן איתה, או שהוא אירס אותה אך לא נשא אותה אך ידוע שהוא נשאר רווק עד סוף ימיו מכיוון ש"נפשו חשקה בתורה".{{הערה|ראו: {{בבלי|כתובות|סג|א}}, וב[[תוספות]] שם.}} הוא מכונה ב[[משנה]] בכינוי "בן עזאי", ללא התואר "[[תארים רבניים|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]] ומשום שלא היה נהוג לסמוך אדם שאינו נשוי. אמנם במקומות מסוימים נזכר בשם רבי ({{משנה|ידים פרק |ג' משנה |ה'}}).
 
בן עזאי עסק רבות בענייני [[בית המקדש]] וסדרי ה[[קורבנות]], ואף בענייני [[סדר נזיקין|נזיקין]]. הוא נודע כחכם גדול, ובני הדורות שלאחריו השתבחו בו בשעה של הארה שכלית, והתבטאו בלשון "הריני כבן עזאי". על פי המסופר במסכת [[מסכת חגיגה|חגיגה]], היה אחד מארבעת החכמים שנכנסו ל'[[פרדס (יהדות)|פרדס]]', אך כוחו לא עמד לו והוא נפטר כתוצאה מכך.
שורה 11:
אמרות נוספות משל בן עזאי:
* בן עזאי אומר: הוי רץ למצווה קלה כבחמורה ובורח מן העבירה, שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה ששכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה.
* הוא היה אומר: אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום. ([[מסכת אבות{{משנה|אבות]] |ד}})
* מכאן אמר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה, תדע שהזכות תולה לה. ([[מסכת סוטה{{משנה|סוטה]] |ג' |ג'}})
* בן עזאי אומר: כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה (הכוונה לר' עקיבא). ([[מסכת {{משנה|בכורות|בכורות]], נח, |א}}).
 
==קישורים חיצוניים==