אגינה – הבדלי גרסאות

לאי צורת משולש, שרוחבו ממזרח למערב כ-15 קילומטרים, אורכו מצפון לדרום הוא 10 קילומטרים ושטחו כ-87 קילומטרים מרובעים. שני שלישים ממנו הם [[הר געש]] כבוי. בצדו הצפוני והמערבי משתרעים מישורים טרשיים ופוריים, המעובדים היטב ומניבים יבולים גדולים של [[חיטה]]. [[גידול חקלאי|גידולים]] אחרים הם [[כותנה]], [[גפן|גפנים]], [[שקד מצוי|שקדים]], [[זית]]ים ו[[תאנה|תאנים]], אך הגידול האופייני ביותר לאגינה כיום ([[שנות האלפיים]]) הוא ה[[פיסטוק]]. שליית [[ספוגיים|ספוגי ים]] היא חלק חשוב בכלכלת האי. החלק הדרומי הגעשי של האי מבותר והררי ושומם בחלקו הגדול. ההר הגבוה ביותר באי הוא הר אוֹרוֹס דמוי החרוט, המתנשא לגובה 531 מטרים; הרכס הפאן-הלני נמתח לכיוון צפון, כשמשני צדדיו עמקים צרים ופוריים.

 

 

== היסטוריה ==