ישראל טאוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
|||
שורה 16:
==ניגוניו==
הרב טאוב היה מלחין פורה ומשובח שהלחין את ניגוניו ברוח התקופה והסובבים אותו. הרב טאוב היה חזן בימים הנוראים בבית מדרשו בכל תפילות היום, עד שנותיו האחרונות. היה לו קול [[טנור]] חזק וסלסול שנחשב יפה, כמובן שהקפיד לא לחזור על מילה פעמיים או למשוך את השירה כך שיהיה הפסק בין חלקי המילה. חלק גדול מניגוניו של הרב טאוב אבדו במהלך [[השואה]] וכיום מוכרים לנו כ-100 מניגוניו. לרב טאוב כמה ניגונים מיוחדים שהשאירו רושם גדול בעולם:
*'''ניגון האזכרה'''- הרב טאוב חלה בסוכרת, ובשנת תרע"ג נאלץ לנסוע לברלין כדי לערוך ניתוח לכריתת רגלו, על מנת למנוע הרעלת דם. בשעת הניתוח ביקש הרב טאוב שהרופאים לא יתנו לו חומר מרדים בשעת ביצוע הניתוח. בשעת הניתוח ייסוריו של הרב טאוב היו כייסורי הגיהנום, אך כשהביט דרך החלון וראה את ברלין ביופיה ותפארתה, לא הרהר בכאבו הפיזי, אלא על ירושלים הנמצאת כעת בזויה ושפלה. בזמן הניתוח חיבר הרב טאוב ניגון על המילים מתוך התפילה: "[[אזכרה אלהים ואהמיה]] בראותי כל עיר על תילה בנויה
*'''הניגון למחוסרי הבית''' - בתקופת מלחמת העולם הראשונה חויבו כל תושבי ערי המבצר של פולין לעבור לעיירות אחרות כדי שעריהם ישמשו כבסיס לצבא. גם הרב טאוב נאלץ לנדוד ועבר לעיר ראדום. בדרכו לראדום וגם בהגיעו לשם ראה הוא כמה יהודים מסתובבים מחוסרי בית בדרכי פולין ומחפשים קורת גג לשים את ראשם בלילה. בעקבות זאת חיבר הרב טאוב את הניגון למחוסרי בית. הניגון חובר על פרק התהילים "[[מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר]]". הפרק שיקף את מחשבתו של היהודי הנודד באותה תקופה. המיוחד בניגון הוא שכל אחד מחלקיו מתחיל באיטיות, כמעין מנגינת עצבות וייאוש, ונגמר במנגינה מהירה של תקווה. כך רצה להעביר הרב טאוב מסר, שלכל הרגעים הקשים ישנו בסופו של דבר פתרון והצלה מהבורא.
| |||