מערכת מידע גאוגרפי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ראו גם: מופיע בגוף הערך ומכאן, שכמקובל, מיותר פה
מ ויקיזציה
שורה 10:
מלבד השאילתות על שכבה בודדת, ניתן לבצע פעולות בוליאניות בין שתי שכבות או יותר. דוגמה לפעולה כזו היא מציאת כל קטעי הכביש שמקיימים את שני התנאים הבאים: נסללו לפני שנת 1948 וגם עוברים בשטח בנוי שצפיפות האוכלוסייה בו היא מעל ל-20 תושבים לדונם.
 
בנוסף, קיימת גם שיטה לניתוח על ידי מערכות רסטריות. במערכות אלו, המיועדות ככלל לניתוח תופעות רציפוֹת במרחב (כגון טופוגרפיה, שיעור הזיהום בקרקע), מיוצג המידע על ידי תמונה (רסטר) בה כל [[פיקסל]] מייצג עוצמה של התופעה. השכבה מכונה גריד. יתרון עיקרי של הניתוח הרסטרי הוא המהירות בה ניתן לבצע עיבודים. אם לדוגמה היינו מחפשים את הנקודות המישוריות במפה טופוגרפית, היה על מערכת וקטורית ליצור חישוב מסובך ביותר, בעוד שמערכת רסטר הייתה מחפשת שני פיקסלים[[פיקסל]]ים סמוכים בעלי אותו צבע.
 
== תוכנות GIS ==
באמצעות תוכנות GIS ניתן לצפות, להעביר, לערוך ולנתח מידע גאוגרפי. בתעשייה יש חברות המתמחות בתוכנות GIS והמספקות כלים שונים לטיפול במידע גאוגרפי. כמה מהמובילות ביניהן: [[Smallworld]], [[Manifold System]] ,[[QGIS]], [[ESRI]], [[Intergraph]], [[Mapinfo]], [[ArcGIS]] ו-[[Autodesk]]. בנוסף קיימות תוכנות שמותאמות לצרכים ייחודים במקומות כמו מחלקות ממשל וצבא, וכן קיימים מוצרי [[קוד פתוח]] (כמו [[GRASS]] או [[Generic Mapping Tools]]). אף על פי שקיימים כלים חופשיים לצפייה במידע גאוגרפי, גישה ציבורית למידע גאוגרפי נעשית לרוב דרך יישומים מקוונים כ-[[Google Earth]] או דרך שירותים ברשת.
 
עד סוף שנות התשעים רוב מערכות המידע הגאוגרפיות התבססו על מחשבים גדולים ושימשו להחזקת מידע פנימי, והתוכנות היו מוצר עצמאי. עם עליית השימוש באינטרנט וברשתות והעלייה בביקוש למידע גאוגרפי, תוכנות ה-GIS שינו את פניהן בהדרגה כדי לספק מידע ברשת. כיוםב{{ה|עשור השני של שנות האלפיים}}, תוכנות GIS נמכרות כתוכנות המשלבות מספר אפליקציות, או כ-[[API]].
 
== מערכת מידע גאוגרפית בשימוש ההוראה ==
מערכות מידע גאוגרפית (GIS) נמצאות בשימוש ה[[הוראה]] מאז שנות ה-90.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Hong, J. E.|שם=Designing GIS learning materials for K–12 teachers|כתב עת=Technology, Pedagogy and Education|עמ=1-23|שנת הוצאה=2016}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Bednarz, S. W.|שם=Geographic information systems: A tool to support geography and environmental education?|כתב עת=GeoJournal|כרך=2|סדרה=60|עמ=191-199|שנת הוצאה=2004}}}} מחקרים רבים מצאו שמערכת המידע הגאוגרפית היא כלי אפקטיבי מאוד לפיתוח החשיבה המרחבית בקרב תלמידים; יכולת פתרון בעיות; חשיבה ביקורתית; לשיפור את יכולות החשיבה שלהם. בנוסף לכך הכלי מייצר סביבת לימוד מבוססת חקר/ סביבת לימוד [[קונסטרוקטיביזם (למידה)|קונסטרוקטיביסטית]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Liu, Y., Bui, E. N., Chang, C. H., & Lossman, H. G.|שם=PBL-GIS in secondary geography education: Does it result in higher-order learning outcomes?|כתב עת=Journal of Geography|כרך=4|סדרה=109|עמ=150-158|שנת הוצאה=2010}}}}. אחת המטרות המרכזיות בלימודי הגאוגרפיה הם לפתח אזרחים בעלי יכולת של חשיבה מרחבית ביקורתית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Bearman, N., Jones, N., André, I., Cachinho, H. A., & DeMers, M.|שם=The future role of GIS education in creating critical spatial thinkers|כתב עת=Journal of Geography in Higher Education|כרך=3|סדרה=40|עמ=394-408|שנת הוצאה=2016}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170510033230:0|{{צ-ספר|מחבר=National Research Council|שם=Learning to think spatially: GIS as a support system in the K-12 curriculum|מו"ל=National Academies Press|שנת הוצאה=2005}}}} עולם התוכן של הגאוגרפיה מעניק לתלמידים ידע, ערכים, ומיומנויות שחלקן ייחודיות למקצוע כמו שימוש מושכל במפות. המקצוע מזמן שילוב חדשנות בפדגוגיה שבאה לידי ביטוי בפדגוגיה דיגיטלית משולבת מפה, ובכישורי חשיבה התורמים לפיתוח לומדים עצמאיים שיוכלו לתפקד בתבונה וביעילות כאזרחים וכעובדים בעולם המורכב של המאה ה-21.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Geographya/beynaim/TochnitLimudim/tochnithv.htm|הכותב=לביא, ח. פניג, ד. קותיאל, ח. גרייצר, א. חטיב, ע. ועדיה, ד.|כותרת=תכנית הלימודים ב"גאוגרפיה אדם וסביבה" לכיתות ה' - ט'|אתר=משרד החינוך|תאריך=29.12.2016}}}}
 
[[משרד החינוך]] פרסם דו"ח בנושא "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" ובו מפורטות "[[מיומנויות המאה ה-21]]". הן כוללות את הנושאים הבאים: שימוש בכלי תקשוב; אוריינות מידע ותקשורת; חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות; תקשורת שיתוף ועבודת צוות; לומד עצמאי; אתיקה ומוגנות ברשת.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/79B5A8CF-F812-4A63-89BE-3BEFEB887EC5/142454/12.pdf|הכותב=משרד החינוך|כותרת=התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מסמך אב|אתר=משרד החינוך|תאריך=8.2.2012}}}} מקצוע הגאוגרפיה נבחר כאחד מחמשת מקצועות הליבה השותפים לתוכנית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Geographya/LemidaMashmautit/PedagogyaDigitalit/|הכותב=משרד החינוך|כותרת=פדגוגיה דיגיטלית|אתר=משרד החינוך|תאריך=29.12.2016}}}} הוראת הגאוגרפיה באמצעות כלי ה- GIS ממש את מטרות התוכנית.
 
יצרני מערכות ה-GIS המובילים בעולם פיתחו לאורך השנים פעילויות בתחום החינוך. כך למשל חברת [[ESRI]] חתמה עם מספר רב של מדינות בארצות הברית על הסכמי רישוי המאפשרים לבתי הספר באותן מדינות גישה לשירותי GIS תוצרת ESRI ללא תשלום נוסף.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.esri.com/connected|הכותב=ESRI|כותרת=Take Your Students to New Places|אתר=|תאריך=}}}} הדבר מאפשר למשרדי החינוך במדינות השונות בארצות הברית לפתח מערכי שיעור משולבים עם מפות GIS. במדינת מינסוטה למשל, מתקיימת תחרות מפות GIS שנתית בין בתי הספר במדינה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://sites.google.com/site/mnmapcontest17/|הכותב=|כותרת=2017 Map Competition for Minnesota Students|אתר=|תאריך=}}}}
 
[[משרד החינוך]] הישראלי פתח בשנת הלימודים תשע"ז מסלול לימוד חדש לבגרות. מסלול לימודים זה מתמקד במדעי הגאוגרפיה המשלבים את השימוש במידע מרחבי הנאסף, מעובד, מנותח ומוצג באמצעות מערכות מידע גאוגרפית. המסלול ממחיש את חשיבותן של טכנולוגיות מיקום ומידע מרחבי בעידן הדיגיטלי. בנוסף לכך, השימוש במערכות מידע גאוגרפית יהווה חיזוק לנלמד בתחומי המתמטיקה והגאומטריה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://geographyisrael.wixsite.com/geography/content-creativity|הכותב=הפיקוח על הוראת גאוגרפיה - אדם וסביבה ומולדת, חברה ואזרחות|כותרת=סייבר גאוגרפי|אתר=|תאריך=}}}}
שורה 34:
==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
*Bearman, N., Jones, N., André, I., Cachinho, H. A., & DeMers, M. (2016). The future role of GIS education in creating critical spatial thinkers. ''Journal of Geography in Higher Education'', 40(3), 394-408.
*Bednarz, S. W. (2004). Geographic information systems: A tool to support geography and environmental education? ''GeoJournal'', ''60''(2), 191-199.
*Hong, J. E. (2014). Promoting teacher adoption of GIS using teacher-centered and teacher-friendly design. ''Journal of Geography'', 113(4), 139-150.
*Liu, Y., Bui, E. N., Chang, C. H., & Lossman, H. G. (2010). PBL-GIS in secondary geography education: Does it result in higher-order learning outcomes? ''Journal of Geography'', ''109''(4), 150-158.
*National Research Council (2005), ''Learning to think spatially: GIS as a support system in the K-12 curriculum'', National Academies Press.
</div>