פרשת כרמלה בוחבוט – הבדלי גרסאות

 

ראש ההרכב, השופט בך, מצא כי המקרה שלפניו הוא יוצא דופן בין מקרים אחרים שבהם נדון נאשם במעשה אלימות שעשה אותו בעקבות התגרות קשה וקנטור חמור מצד קרבן העבירה. הוא סקר בפסק דינו את מסכת ההתעללות הקשה והממושכת שעברה על בוחבוט מידי בעלה וציין כי זו תוארה אף ב[[כתב אישום|כתב האישום]] שהוגש נגדה על ידי הפרקליטות. בך ציין כי ילדיה של בוחבוט העידו במשפט לטובת אמם על משטר הטרור שהנהיג אביהם בבית, שלטענתם מנע מהם להתערב לטובת אמם, וכי גם אביו ואחיו של יהודה בוחבוט העידו לטובתה של כרמלה, תיארו את התנהגותה נוכח ההתעללות בה כאצילית והכו על חטא על כך שלא פנו ל[[משטרה]] בנוגע למעשיו של יהודה - לטענתם מפני שפחדו מפניו.

בך הצדיק את הטלת עונש המאסר בפועל על בוחבוט, מן הטעם שגם מי שאיבד צלם אנוש זכאי להיענש רק על ידי [[בית משפט]], משום שקרבן עבירה אינו רשאי למצות את הדין כלפי מי שפגע בו ומשום שהטלת עונש קל מדי עלולה לעורר נשים מוכות אחרות לפגוע בגברים המכים אותן.