פירוק המנזרים באנגליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 1:
[[קובץ: Glastonburyabbey.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חורבות מנזר גלסטונברי, שפורק ב-1539 לאחר הוצאתו להורג של אב המנזר באשמת בגידה]]
'''פירוק המנזרים באנגליה''' (ב[[אנגלית]]: '''Dissolution of the Monasteries''') הוא השם שניתן במחקר ההיסטורי המודרני לסדרת צעדים אדמיניסטרטיביים ולגאליים אנטי-[[הכנסיה הקתולית|קתוליים]] שנקט המלך [[הנרי השמיני, מלך אנגליה|הנרי השמיני]] בין השנים [[1536]]-[[1541]], במסגרת [[הרפורמציה באנגליה]]. באמצעותם השתלט המלך על רכוש הכנסייה ואדמות המנזרים באנגליה. הנרי השמיני פירק את ה[[מנזר|מנזרים]], ה[[פריוריה|פריוריות]] (priory), ה[[קונבנט|קונבטים]] ו[[בית נזירים|בתי הנזירים]] (friary) ב[[ממלכת אנגליה|אנגליה]], [[ויילס]] ו[[אירלנד]], והעמיד את רכושם ונכסיהם למכירה לבני האצולה, אנשי החצר והמעמד הבינוני שתמכו בו.
 
הנרי השמיני שאב את הסמכות הלגאלית למעשים אלו מ"[[חוק העליונות הראשון]]" (Act of Supremacy), אשר אושר על ידי [[הפרלמנט של אנגליה|הפרלמנט]] ב-1534; החוק העניק לו את ראשות [[הכנסייה האנגליקנית|הכנסייה באנגליה]] וניתק אותה ממרותו של ה[[אפיפיור]] ברומא. שני חוקים נוספים שאיפשרו זאת הם חוקי פירוק המנזרים שאישר הפרלמנט ב-[[חוק פירוק המנזרים (1536)|1536]] וב-[[חוק פירוק המנזרים (1539)|1539]].