פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הוספת קישור לפרס נובל לפיזיקה
[[ספטמבר|בספטמבר]] [[1922]], החל אופנהיימר את לימודיו [[אוניברסיטת הרווארד|באוניברסיטת הרווארד]]. בתחילת לימודיו, לא היה בטוח באופנהיימר באיזה מסלול אקדמי לבחור והוא לקח קורסים שונים ללא קשר אחד לשני. הוא שקל זמן מה ללמוד ארכיטקטורה, אך מכיוון שאהב יוונית בבית הספר, חשב גם ללמוד לימודים קלאסיים. בסופו של דבר, לאחר מספר חודשים, החליט אופנהיימר ללמוד לתואר ראשון בכימיה.{{הערה|בירד ושרווין, בעמ' 44}} הישגיו האינטלקטואליים לאורך התואר בלטו, אך הוא נותר בודד והתקשה לפתח קשר אינטימי עם נשים. בשנת [[1925]], לאחר שלוש שנים בלבד, סיים בהצטיינות יתרה את לימודי התואר הראשון, על אף תקופות של דיכאון, התבודדות והסתגרות שאפיינו אותו.{{הערה|איתי נבו, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A0%D7%AA%D7%A5-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA 113 שנים להולדתו של רוברט אופנהיימר], מכון דוידסון, 22 באפריל 2017}}
 
לאור הישגיו הלימודיים, קיבל אופנהיימר מהרווארד מלגת מחקר להמשך לימודים מתקדמים במסלול לדוקטורט. למרות זאת, רצה אופנהיימר לפנות ללימודי הפיזיקה. בהקשר זה, קיווה אופנהיימר כי הפיזיקאי [[ארנסט רתרפורד]], אשר נחשב לאבי הפיזיקה הגרעינית וזוכה [[פרס נובל לכימיה]] בשנת [[1908]], יקח אותו תחת חסותו ויהיה המנחה שלו בתארים המתקדמים. לשם כך, ביקש אופנהיימר ממורהו לפיזיקה בהרווארד שיכתוב לו מכתב המלצה לשם קבלה [[אוניברסיטת קיימברידג'|לאוניברסיטת קיימברידג']] שבאנגליה. רתרפורד דחה את בקשתו של אופנהיימר, אך העבירה לפיזיקאי [[ג'יי ג'יי תומסון]], שקיבל בשנת 1906 את [[פרס נובל לפיזיקה]] בזכות גילוי [[אלקטרון|האלקטרון]]. תומסון, שפרש מכל תפקידו המנהליים באוניברסיטה כבר ב-1919, הסכים להנחות את אופנהיימר במסלול לדוקטורט.{{הערה|בירד ושרווין, בעמ' 52}}
 
=== מעבר לאנגליה ולימודים בקיימברידג' ===