ג'יבריל רג'וב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: הגהה, עריכה קלה
שורה 4:
'''ג'יבריל רג'וב''' (ב[[ערבית]]: '''جبريل رجوب''', מכונה גם '''אבו ראמי'''; נולד ב-[[1953]]) הוא פוליטיקאי ומנהיג [[פלסטיני]], חבר בכיר בארגון ה[[פת"ח]] וראש [[הביטחון המסכל|הביטחון המסכל בגדה]] לשעבר. כיום הוא יו"ר [[התאחדות הכדורגל הפלסטינית]].
 
==חייו המוקדמים==
==ביוגרפיה==
נולד ב-1953 בכפר [[דורא]] ב[[חברון (נפה)|נפת חברון]]. אחיו הוא [[נאיף רג'וב]], ה[[שר לענייני דתות]] בממשלת [[חמאס]] של [[איסמעיל הנייה]]. בגיל 15 הואשם במתן מחסה לקצינים מצריים שהגיעו לאזור חברון מעזה. במעצר הכיר את [[אבו עלי שאהין]], מראשי הפת"ח, שהמליץ לקבלו לארגון. בגיל 17 זרק רימון על משאית של צה"ל, וב-[[1970]] נידון בשל כך ל[[מאסר עולם]]{{הערה|1='''ערפאת''', [[דני רובינשטיין]], עמ' 233, כנרת הוצאה לאור, 2001}}. בבתי הכלא השונים בהם שהה למד [[עברית]] רהוטה ו[[אנגלית]] ברמה סבירה, וכן תרגם את ספרו של [[מנחם בגין]] "המרד" לערבית. שוחרר ב[[עסקת ג'יבריל]] ב-[[1985]]. הוא עבר ל[[ירושלים]] ונישא להיבה, אם ארבעת ילדיו.
 
==פעילות פוליטית==
ב-[[1988]] השתתף ב[[האינתיפאדה הראשונה|אינתיפאדה הראשונה]], ובעקבות כך גורש ללבנון, משם הגיע ל[[תוניס]], למטה [[אש"ף]]. שימש כעוזרו של [[ח'ליל אל-וזיר]] (אבו ג'יהאד), סגן ראש הפת"ח. לאחר חיסולו של אבו ג'יהאד נהיה למקורבו של [[ערפאת]]. ב-[[1992]] גייס סוכן בישראל, שהיה אמור לרצוח את [[אריאל שרון]].
 
שורה 15 ⟵ 16:
ב-[[2002]] הוא פוטר על ידי [[ערפאת]], לאחר סכסוך אישי קשה ביניהם. בשנה שלאחר מכן התקרב בחזרה לערפאת ומונה ב-[[2003]] כיועצו לביטחון לאומי. לאחר מות ערפאת התקרב בהדרגה ליורשו, [[אבו מאזן]], ושימש כנציגו במספר הזדמנויות. רג'וב התמודד בבחירות למועצה המחוקקת ב-[[2006]] במחוז חברון, והפסיד למועמדי [[חמאס]], בהם אחיו, נאיף. כתוצאה מההפסד התפטר מתפקידיו, יצא ללימודי תואר שני ונטל על עצמו את תפקיד יו"ר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל. ב[[אוגוסט]] [[2009]] נבחר כחבר [[הוועד המרכזי של פתח]].
 
===יו"ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית===
ב-[[2013]]{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/sport/israel-soccer/1.2098801 ג'יבריל רג'וב לפיפ"א: השעו את ישראל], עוזי דן, הארץ, 15 באוגוסט 2013}} פנה ל[[פיפ"א]] בבקשה להשעות את ישראל מן הארגון, על רקע מניעת כניסת שחקנים ומאמנים מכמה מדינות ערביות לאליפות מערב אסיה לנערים, שהתקיימה ברשות הפלסטינית. בהמשך גיבש רשימה של חמש דרישות מישראל, אשר דחייתן מעכבת לטענתו{{הערה|[http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3656963,00.html כתבה], אורי לוי, [[גלובס]], 16 באפריל 2015}} את התפתחות הכדורגל הפלסטיני: