פשע נגד האנושות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) לא הופיע לראשונה, אלא הוגדר רשמית |
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים |
||
שורה 3:
פשע נגד האנושות נחשב ל[[עבירה פלילית|עבירה הפלילית]] החמורה ביותר.
המונח הוגדר רשמית ב[[כתב אישום|כתבי אישום]] ב[[משפטי נירנברג]]{{הערה|שם=הכחשה 17|יאיר אורון, '''הכחשה : ישראל ורצח העם הארמני''', עמ' 17.}} בשנת [[1945]], שבהם עמדו למשפט פושעים [[נאצים]] על חלקם ב[[השואה|שואה]] ובפשעים נוספים.
==היסודות המאפיינים "פשע נגד האנושות"==
שורה 12:
ג. איסור המעשים חל בין שהם מתבצעים בזמן מלחמה ובין שהם מתבצעים בעת שלום.
ד. הקורבנות המובהקים של פשעים נגד האנושות הם, בהכללה, אזרחים.
==נקודות ציון מרכזיות בהתפתחות המונח==
'''הצהרת סנט פטרבורג 1868''' - מקור הרעיון בדבר קיומם של "דיני אנושות" במסגרת המשפט הבינלאומי מצוי בהצהרה זו שהגבילה את השימוש באמצעי לחימה שונים שנתפסו כסותרים את "דיני האנושות".
'''תקנות האג 1907''' - 'פיסקת מרטנס' הכלולה במבוא לתקנות האג משנת
'''הצהרת ממשלות צרפת, בריטניה ורוסיה 1915 בדבר ביצוע "פשעים נגד האנושות" בהקשר [[רצח העם הארמני|טבח הארמנים]]''' - מציינת את השימוש
'''חוקת נירנברג 1945''' - חוקה זו מהווה את האמנה הראשונה שבה נוסחה הקטגוריה של "פשעים נגד האנושות" כהוראה נורמטיבית שמבצעיה נושאים באחריות פלילית אישית. הצורך בקטגוריה זו נבע מהרצון להעמיד פושעים נאצים לדין בגין פשעים שביצעו במהלך המלחמה נגד אוכלוסייה אזרחית באשר היא, ובכללה נגד אזרחים גרמנים, ומהיעדר האפשרות להעמידם לדין בגין פשעי מלחמה, שכן אלה אינם עוסקים בחובות מדינה כלפי אזרחיה היא.
| |||