האיגרת אל טיטוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ריקה
מ הוספת קישור לשליטה עצמית
שורה 18:
בהמשך מתוארות התכונות של משרת האל (איש הדת) - אשר עליו להיות מבלי פגמים, מיושב בדעתו, לא נתון לשכרות, לא נתון למצבי רוח זועמים, ולא נתון לריב ומדון. עוד נדרש מאיש הדת להיות "אוהב אירוח" (υιλοξενον - אוהב זרים, אף שישנה גרסה בה מצוין υιλοπτεσον - אוהב עניים).
 
שתי תכונות נוספות שנדרשות הן "להיות שליט של עצמו" (σωυπων - עצמאי) ו"[[שליטה עצמית]]" (εγκπατηρ) - רעיונות שמקורם בגישה של [[האסכולה הסטואית]] ה[[תרבות יוון העתיקה|יוונית]] ולא ב[[יהדות]].
 
בפרק השני מתאר פאולוס את הרועה (כהן הדת) כמלמד דוקטרינה שהיא תואמת את דוקטרינת הנצרות, וכי זקני העדה צריכים להיות פיכחים (לא [[שכרות|שיכורים]]), רציניים, מאופקים ומיושבים באמונתם. כמו כן נשים מבוגרות צריכות להתנהג בהתאם - לא לשתות יין ולהתנהג כנשים קדושות, על מנת שתוכלנה ללמד את הנשים הצעירות את דרכי הכנסייה. נשים צעירות צריכות להיות פיכחות מיין, לאהוב את ילדיהן ואת בעליהן, להיות דסקרטיות, צנועות, לשמור על הבית ולציית לבעליהם. בהמשך מציין פאולוס כי גבירם צעירים צריכים להיות פיכחים מיין.