T-55/54 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למטר לשנייה
הגהה
שורה 22:
}}
 
'''T-54''' הוא [[טנק]] [[סובייטי]] אשר פותחשפותח מיד לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ונכנס לשירות בצבא האדום בתחילת שנות ה-50. '''T-55''' הוא גרסת ההמשך של הטנק. סדרת טנקי T-55/54 הם הנפוצים ביותר בעולם, עם למעלה מ-80,000 יחידות שיוצרו החל ב-1947 ועד שנות ה-80. אלו עברו שדרוגים רבים במהלך השנים ושימשו כבסיס למספר רב של כלי [[רק"ם]] שונים.
 
טנקי T-55/54 יוצאו לעשרות מדינות ברחבי העולם ושירתו בקונפליקטים רבים, ביניהם הפלישה הסובייטית למזרח אירופה בשנות ה-60 (כיבוש [[הונגריה]] ב-[[1956]] וכיבוש [[פראג]] ב-[[1968]]), [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]] (בידי הערבים), [[מלחמת קוריאה]] ו[[מלחמת וייטנאם]] בדרום אסיה, מלחמות רבות ב[[אפריקה]], מלחמות ב[[אפגניסטן]], [[מלחמת איראן-עיראק]] ואפילו [[מלחמת המפרץ]]. טנקי T-55/54 עודם נמצאים בשירות מספר צבאות בעולם, חלקם לאחר שעברו השבחות רבות.
שורה 29:
 
==רקע==
[[קובץ:Tank T-54 in Verkhnyaya Pyshma.jpg|ממוזער|דגם הייצור הראשוני, T-54-1. בתמונה ניתן לראות את הצריח המקורי שצורתו העקלקלה בחזית יצרה מלכודת לפגזים אשר ניתזושניתזו לחלקים פגיעים בטנק.]]
בשנת [[1944]], בשלהי מלחמת העולם השנייה, הוכנס לשירות הטנק הבינוני הסובייטי [[T-44]], אשר נתפסשנתפס כמחליף ל-[[T-34]], הטנק הסובייטי הנפוץ ביותר בעוצבות השריון של [[הצבא האדום]] באותה עת. ה-T-44 פותח כדי לשלב את יכולות הניוד של ה-T-34 יחד עם כוח אש גדול יותר ושריון עבה יותר במטרה להתמודד עם הטנקים הגרמניים הכבדים יותר כמו ה[[פנתר (טנק)|פנתר]]. עם זאת, על אף שהכיל תכונות מתקדמות לזמנו, ה-T-44 סבל מבעיות מכניות כתוצאה מפרק הזמן הקצר שניתן למתכנניו. מגרעה חמורה נוספת הייתה טמונה באי יכולתו לשאת תותח בקוטר גדול יותר מתותח 85 המ"מ שלו בגלל מגבלות גודל הצריח{{הערה|1=במהלך 1944 פותחו שתי דגמי אבטיפוס של ה-T-44, אחד עם תותח 100 מ"מ והשני עם תותח 122 מ"מ, אולם שניהם הסתיימו בכישלון ונזנחו.}}. עקב כך הוחלט על פיתוח טנק בינוני חדש על בסיס ה-T-44 שיהיה אמין מבחינה מכנית, ובעל צריח גדול מספיק שיוכל לשאת תותח עוצמתי בהרבה בקוטר 100 מ"מ{{הערה|1=Zaloga, Steven. (2004). '''T-54 and T-55 Main Battle Tanks 1944–2004'''. Oxford: Osprey.}}.
 
==T-54==
שורה 39:
השריון בחזית התובה עובה ל-120 מ"מ. הצריח החדש שהותאם במיוחד כדי להכיל את התותח, הוגן על ידי 200 מ"מ של שריון בחזית. החימוש העיקרי היה [[תותח]] מחורק קנה בקוטר 100 מילימטר מדגם D-10T שבוסס במקור על תותח ימי ושימש בין היתר את [[משחית טנקים|משחית הטנקים]] הסובייטי [[SU-100]]. [[מהירות לוע|מהירות הלוע]] של [[פגז#חודר שריון|פגז חודר שריון]] הגיעה ל-1,000 [[מטר לשנייה]], עם יכולת חדירה של 185 מילימטר של שריון בטווח של קילומטר בזווית 90 מעלות. תחמושת נוספת כללה פגזים נפיצים ו[[מטען חלול]] (Heat). החימוש המשני כלל שני [[מקלע]]י [[גוריונוב SG-43]] בקוטר 7.62 מ"מ שאוחסנו בתיבות חיצוניות על צדי הטנק והופעלו על ידי הנהג, [[מקלע מקביל]] ו[[מקלע DShK]] [[נ"מ]] בקוטר 12.7 מ"מ על הצריח. אבטיפוס הטנק החדש אשר שקל רק 36 טון, הושלם בשלהי 1945 ואושר לייצור ב[[אפריל]] [[1946]]. הוא החל להיכנס לייצור סדרתי ב-[[1947]] בניז'ני טאגיל וב-[[1948]] ב[[חרקוב]] שב[[אוקראינה]]. דגמי הייצור הראשונים נקראו מאוחר יותר T-54-1 או T-54 דגם 1946 כדי להבדילם מדגמי הייצור הבאים{{הערה|1=Zaloga, pp. 5-6}}.
 
T-54-1 הונפקו לראשונה ליחידות סובייטיות ב[[ביילרוסיה]] לשם מבחני שדה, במהלכם נתגלו חסרונות רבים ומשמעותיים עד שייצור הטנק הופסק ב-1948{{הערה|1=למרות שאין נתונים זמינים על מספר טנקי T-54-1 שיוצרו, ניתן להסיק כי מספרם זהה למספר תותחי 100 המילימטר שיוצרו בשנים 1947–1948, כ-1,200.}}. הבעיה העיקרית טמונה הייתה בצריח; מגן התותח היה רחב ופגיע וצורתו העקלקלה יצרה מלכודת לפגזים אשר ניתזושניתזו ממנו לעבר חלקים פגיעים יותר בטנק. כתוצאה מכך פותח [[צריח (טנק)|צריח]] חדש בהשראת הצריח העגול-מחבתי של ה[[IS-3|יוסיף סטלין סימן 3]], עם מגן תותח צר יותר ועיצוב עגלגל פשוט. שני מקלעי הSG-4-3 הוחלפו במקלע בודד שהותקן בחזית התובה והופעל על ידי הנהג. בנוסף הותקנו גם זחלים רחבים יותר ברוחב 580 מ"מ. הדגם המשודרג, אשר נכנסשנכנס לייצור סדרתי ב-1949 תחת השם T-54-2, הרשים מאוד את ה[[פוליטביורו]] שאישר את המרתו של מפעל טנקים שלישי - מפעל מספר 13 ב[[אומסק]] - לייצור T-54. צריחי T-54-1 הוסרו מאוחר יותר ושימשו כביצורים קבועים לאורך קו הגבול עם [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] במהלך שנות ה-60. ב-1951 הוצג ה-T-54-3 שכלל מספר שיפורים שהבולטים הם צריח חדש בצורת חצי כדור וכוונת טלסקופית חדשה. ייצור ה-T-54-3 נמשך בין השנים 1954-1952{{הערה|1=Zaloga, pp. 6-7}}.
 
[[קובץ:T-54A Panzermuseum Thun.jpg|250px|ממוזער|T-54A עם מפנה גזים בקצה הקנה ומכלי דלק חיצוניים, במוזיאון בעיר [[תון]] שב[[שווייץ]].]]
הצבא הסובייטי החל לבחון בסוף שנות ה-40' את השימוש במערכות ייצוב התותח - תחום ש[[הצבא האמריקני]] הוביל בו - ואשר הגבירו את סיכויי הטנק לפגוע במטרה תוך כדי תנועה. מחקרים שביצעו המהנדסיים הסובייטים על טנקי [[M4 שרמן]] אמריקאיים שניתנו לברית המועצות בזמן המלחמה כחלק מתוכנית [[השאל החכר]], גילו כי ההסתברות לפגיעה תוך כדי תנועה צומחת מ-3% ל-30% עם מייצב תותח. בעקבות כך הוחלט להתקין מערכת כזו המייצבת את התותח במישור האנכי על דגם נסיוני של ה-T-54. במהלך [[מלחמת קוריאה]] (1953-1950), הצבא הסיני שבה מספר טנקי [[M26 פרשינג]] ו[[M26 פרשינג#M47 פרשינג|M47 פרשינג]] אמריקאיים ומסרם לצבא הסובייטי, שגילה כי טנקיםשטנקים אלו משתמשים בפיתוח חדשני של מפנה גזים בקצה הקנה שמנע הצטברות אדי גזים בצריח (דבר אשר היווה סכנה לאנשי הצוות). לאור החידושים הללו, הוחלט על תוכנית מודרניזציה ל-T-54 שתכלול עוד מספר שינויים ושיפורים. אלו כללו מערכת צליחה לנהרות בעומק של עד 5 מטר, כוונת טלסקופית חדשה, מערכת [[תת-אדום]] לנהג, מערכת קשר חדשה, משאבת שמן אלקטרונית ומערכת כיבוי אש אוטומטית. ייצור הטנק החדש, לו ניתן השם T-54A נמשך בין השנים [[1955]] עד [[1957]]. בנוסף לכך יוצרו 2,855 T-54A ב[[פולין]] בין השנים 1956–1964 ו-2,490 ב[[צ'כוסלובקיה]] בשנים 1958–1966. 'Type 59' הוא הגרסה ה[[הרפובליקה העממית הסינית|סינית]] ל-T-54A שיוצר תחת רישיון (ראה [[T-54#דגמים|דגמים]]){{הערה|1=Zaloga, pp. 7-10}}.
 
ב-1956 הוצג ה-T-54B, גרסה משודרגת של ה-T-54A עם מערכת ''Tsyklon'' לייצוב התותח בשני מישורים (אנכי ואופקי), תותח 100 מילימטר חדש מדגם D-10T2S, מערכת [[תת-אדום]] למפקד ולתותחן לקרבות בלילה, זרקור חיפוש אינפרא אדום על צריחון המפקד עם טווח של 400 מטר, ושלושה מכלי דלק חיצוניים. הגרסה הפולנית של ה-T-54B נודעה בשם T-54AM, והיא נמכרה למספר מדינות [[ברית ורשה]] בהן [[מזרח גרמניה]]{{הערה|1=Foss, Christopher F. '''Jane's Armour and Artillery 2005–2006''', Jane's Information Group, 2005. pp. 112-113}}.
שורה 48:
== T-55 ==
[[קובץ:T55 pic3.JPG|250px|ממוזער|T-55 עם זרקור אינפרא אדום מעל לתותח. בדגמים אלו מקלע הנ"מ הוסר.]]
ניסויים שביצעה ברית המועצות במהלך שנות ה-50 לבדיקת רמת שרידותם של טנקים ליד דטונציה של ראש קרב גרעיני גילו כי צוותשצוות הטנק יהרג מ[[גל הדף]]. עקב כך פותחה מערכת ''PAZ'' אשר אטמהשאטמה את הטנק והגנה על הצוות מפני [[גל הלם]] של הפיצוץ, ומפני חומרים רדיואקטיבים ([[אב"כ]]). ב-1955 הוחלט על תוכנית מודרניזציה נרחבת ל-T-54B שתכיל את השדרוגים הרבים שבוצעו ב-T-54 לאורך העשור הקודם. תוכנית זאת תסתכם ב-'''T-55''' אשר הופיעשהופיע לראשונה במצעד מהפכת אוקטובר ב-[[1961]].
 
מהירות הטנק עלתה ל-50 קמ"ש בזכות מנוע משודרג בעל 580 כ"ס (לעומת 520 ב-T-54) ותמסורת חדשה. כמות הדלק עלתה ל-960 ליטר על ידי הוספת שני מכלי דלק חיצוניים וכך גם הטווח המבצעי של הטנק עלה ל-500 ק"מ. כמות התחמושת לתותח 100 המילימטר עלתה מ-34 ל-43 על ידי אחסון פגזים בתיבות ששוכנו בתוך מכלי הדלק הפנימיים. מספר שינויים בוצעו בתצורת הצריח, כמו הסרת כיפת האורור מגג הצריח והוספה של רצפת צריח (ב-T-54 כאשר הצריחכשהצריח היה מצטודד, הטען היה צריך לזוז ביחד עם הצריח). מדוכות העשן הוחלפו במערכת פשוטה שהזריקה שמן ל[[מערכת הפליטה]] של המנוע ויצרה ענן עשן באורך של 300 מטר למשך שתי דקות. צריחון הטען יחד עם מקלע הנ"מ עליו הוסרו משנכנס דור חדש של מערכות נ"מ ל[[דיוויזיה|דיוויזיות]] השריון הסובייטיות. ייצור סדרתי של ה-T-55 החל ביוני [[1958]] ונמשך עד יולי [[1962]]{{הערה|1=Zaloga, pp. 11-12}}.
 
ב-[[1963]] הוכנס לייצור ה-T-55A, כשהשדרוג העיקרי בו היה מערכת פנימית חדשה אשר הגנהשהגנה על צוות הטנק מפני קרינה. לכך נוספה גם מערכת סינון אוויר להגנה מפני חומרי כימים. מקלע ה-SGMT המקביל הוחלף ב[[מקלע PK]] בקוטר זהה, ומקלע התובה הוסר ובכך פינה מרווח לעוד 6 פגזים לתותח 100 המילימטר. מ-1970, מקלע הנ"מ DShK הותקן בחזרה על צריחון הטען עם הופעת מסוקי תקיפה נגד שריון של מדינות [[נאט"ו]] כמו [[AH-1 קוברה]].
 
==תיאור==
שורה 64:
בשנות ה-70' המאוחרות החלה בברית המועצות תוכנית מודרניציה נרחבת לטנקי T-55, שמטרתה לקרבם לסטנדרטים של טנקי ה-[[T-72]], אך במחיר עלות נמוך. תוכנית זו קיבלה תאוצה לאחר פלישת הסובייטים לאפגניסטן ב-1979. יחידות רבות צוידו בטנקי T-55 שנתגלו כפגיעים ביותר לרקטות נ"ט מסוג [[RPG-7]] ולמוקשי נ"ט. במהלך 1980, כ-16% מאבידות הטנקים היו לרקטות RPG, ו-59% למוקשים. כחלק מתוכנית החומש לשנים 1981–1985 הוחלט לשדרג כ-2,200 T-55 ו-T-55A, שנקראו T-55M ו-T-55AM בהתאם{{הערה|1=Zaloga, pp. 22-23}}.
 
שריון הטנק עובה על ידי הוספת לוח שריון על חזית התובה, המורכב מ-6 שכבות של לוחות שריון בעובי 5 מילימטר כל אחת, כשבין כל שכבה יש מרווח של 30 מילימטר המומלא ב[[פוליאוריתן]]. בנוסף, בשני צדדי הצריח נוספו לוחות שריון עם תצורה פנימית זהה בעובי 60 מילימטר, אשר הגבירושהגבירו את רמת מיגון הצריח ל-380 מ"מ כנגד [[חודרן קינטי|חודרנים קינטיים]], ו-450 מ"מ כנגד מטענים חלולים. ערכת מיגון לחלקו האחורי של הטנק כנגד רקטות RPG הותקנה במידת הצורך. גחון הטנק עובה ב-20 מ"מ להגנה מפני מוקשים, חצאיות מיגון נוספו בצידי התובה, ורמת המיגון כנגד קרינה שופרה. הותקנו גם מדוכות עשן ששיגרו פגזי עשן למרחק של 250–300 מטר. מערכת בקרת אש חדשה מדגם 'Volna' הותקנה, וזו כללה מד טווח לייזר מעל התותח בעל טווח מרבי של 4,000 מטרים, מחשב בליסטי ומערכת ייצוב תותח משודרגת. לטנקים אלה גם נוספה יכולת לשיגור טילי [[בסטיון (טיל)|בסטיון]], טיל [[נ"ט]] דור ב' [[נשק מונחה#ביות רוכב קרן|רוכב קרן לייזר]]. כמו כן שודרג המנוע ל-620 כ"ס{{הערה|1=Zaloga, pp. 23-24}}.
 
ב-[[2001]] נחשף כי רוסיה השלימה פיתוחן של שני דגמים משודרגים של ה-T-55 למטרות ייצוא. לפי החברה המפתחת, חבילות השדרוג הללו הינם מודולריות, כלומר ניתנות לשינוי לפי דרישות הלקוח. הדגם הראשון מצויד בתותח 100 המילימטר המקורי, אך עם מערכת בקרת אש ממוחשבת בדומה לזו המותקנת בטנק המערכה [[T-80]], מיגון ריאקטיבי, [[מקלע NSV]] נ"מ בקוטר 12.7 מ"מ, מנוע דיזל המפיק 650 כ"ס וגלגלי מרכוב קלי משקל מאלומיניום.
שורה 146:
* '''BTR-T''' - [[נגמ"ש לחימה]] על מרכב ה-T-55, בעל שני אנשי צוות (מפקד ונהג) ויכולת לשאת עד 5 חיילים על ציודם. מצויד במיגון ריאקטיבי ומערכת הגנה מפני אב"כ. צריחון המסתובב 360 מעלות יכול לשאת תותח אוטומטי בקוטר 30 מ"מ וצמד משגרי טיל נגד טנקים מונחה מדגם [[9M113 קונקורס]]{{הערה|1=[http://www.military-today.com/apc/btr_t.htm BTR-T באתר Military Today]}}.
* '''BTS-2''' - [[טנק חילוץ]] המבוסס על מרכב T-55, צויד במשטח העמסה מעל התובה, המיועד לנשיאת מנוע חלופי. הטנק גם נשא מעדר עגינה המותקן בחלק האחורי ובמנוף המסוגל להרים מטען עד 1000 ק"ג. מספר טנקי חילוץ כאלה נפלו שלל בידי כוחות צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים, והוכנסו לשירות ביחידות המפעילות ציוד שלל סובייטי{{הערה|1=[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64535&itemId=439&itemType=0 BTS-2 (באתר יד לשריון)] }}.
* '''IMR''' - טנק הנדסי על מרכב T-55 אשר צריחושצריחו הוסר ועליו הותקן מנוף המופעל באמצעות מערכת הידראולית, להסרת מכשולים. כף [[דחפור]] מותקן בחזית התובה ומופעל גם הוא הידראולית.
* '''MT-55''' - [[טנק גישור]] מתוצרת ברית המועצות מבוסס על תובת טנק T-55. הגשר מסוג מספריים המותקן על הטנק, מופעל באמצעות מערכת הידראולית עם בקרה חשמלית. מספר טנקים כאלה נפלו בידי כוחות השריון הישראלי במלחמת יום הכיפורים והוכנסו לשירות מבצעי{{הערה|1=[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64535&itemId=495&itemType=0 MT-55 (באתר יד לשריון)]}}.
* '''MTU-20''' - טנק גישור שפותח בשנות ה-60 בברית המועצות עם כושר גישור מכשול של עד 18 מטר. הטנק מבוסס על תובת T-55 והינו בעל מנגנון גישור המופעל מכנית באמצעות שרשראות וגלילי גלגול. מספר כלים כאלו נפלו בידי השריון הישראלי במהלך מלחמת יום הכיפורים והוכנסו לשירות ביחידות צה"ל{{הערה|1=[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64535&itemId=548&itemType=0 טנק גישור MTU20 (באתר יד לשריון)] }}.
* '''SU-122-54''' - [[משחית טנקים]] עם תותח קבוע על מרכב ה-T-54 אשר פותח ב-1949. תותח 122 מילימטר הותקן בחלקו הקדמי של המבנה העילי והיה בעל זווית הנמכה והעלאה מוגבל. כלים אלו יצאו משירות בשנות ה-50 המאוחרות והוסבו לטנקי חילוץ.
[[קובץ:ZSU-57-2 Hun 2010 02.jpg|250px|ממוזער|ZSU-57-2.]]
* '''TO-55/OT-54''' - [[טנק להביור|טנקי להביור]]. טנקי T-55/54 אשר נשאושנשאו להביור לצד התותח הראשי והכילו כ-460 ליטרים של חומר בעירה. הטווח האפקטיבי של הלהביורים עמד על-200 מטר. כלים אלה יצאו משימוש ב-1993.
* '''ZSU-57-2''' - רק"מ נ"מ מתנייע על מרכב מקוצר של T-54, עם ארבעה גלגלי מרוכב בכל צגד במקום חמישה. צמד תותחים אוטומטים בקוטר 57 מילימטר מותקנים בצריח פתוח המסוגל לצודד 360 מעלות. כלים אלו הופעלו על ידי צבאות סוריה ומצרים במלחמת ששת הימים ויום כיפור ואף נתפסו כשלל על ידי צה"ל.