רשת ההצלה בפירנצה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ הרחבה
שורה 1:
'''רשת ההצלה בפירנצה''' רשתפעלה ההצלהלהצלת יהודי ב[[פירנצה]] היאבתקופת רש אשר פעלה[[השואה]], מספטמבר 1943 ועד סוף ה[[השואה|שואה]].מלחמת רשתהעולם זו עסקה בהצלת יהודים ב[[פירנצההשנייה]]. ונוהלההרשת עלהושתתה ידיעל שיתוף פעולה [[יהודים|יהודי]]- [[נצרות|נוצרי]] בין הארכיבישוף של פירנצה, הקרדינל [[אליה דלה קוסטה|אליה אנגלו דלה קוסטה]], הרב הראשי של קהילת יהודי פירנצה, [[נתן קאסוטו]], והפעיל הציוני ו[[רפאל קנטוני]], אשר עמדו בראשה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ushmm.org/|כותרת=United States Holocaust Memorial Museum|אתר=www.ushmm.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-05-25}}</ref>
 
== רקע ==
לסדר את המשפט הראשון...
בעיר פירנצה שבאיטליה התקיימה קהילה יהודית בעלת מוסדות עצמאיים החל מן המאה ה-15, אז קיבלה הכרה רשמית מן השלטון הנוצרי בעיר. בדומה לקהילות יהודיות אחרות ברחבי אירופה, עסקו יהודי פירנצה בתחומי ההלוואות, המשכונות, והמסחר לאורך כל ימי הביניים עד לעת החדשה. אחדים עסקו ב[[רפואה]] ו[[רוקחות]], וביניהם היו בעלי הון שסחרו ביהלומים. עם הקמת ממלכת [[איטליה]], הוכרו היהודים כבעלי זכויות שוות. מעטים מהם התברגו אל צמרת הממשל האזרחי ושירתו בצבא. אקדמאים יהודים כיהנו במשרות מכובדות באוניברסיטאות. ה[[אמנציפציה ליהודים]] השפיעה רבות על חיי הקהילה, במיוחד במישור הדתי. החל תהליך [[התבוללות]] בקרב היהודים, תופעה אשר התרחבה מאוד בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
 
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] פירנצה חוותה [[נאציזם|שלטון גרמני]] במשך שנה (בין 1943–1944).
האיסור על הריגת חיות למטרות דתיות (איסור השחיטה הכשרה) גרם ליהודים שומרי מצוות לאכילת בשר, נתן קאסוטו קיבל פנייה מארגון סיוע יהודי לגבי האפשרות של אכילת מזון לא קשר לילדים שסובלים מבעיות בריאותיות. הוא חקר את הנושא והשיב שזה מותר אם יש סכנת חיים או סכנה בריאותית במידה ואין תחליף ראוי כמו כן הוסיף שכל מקרה צריך להיבדק על ידי רופא ופסיקה של רב. החובה לציית להוראות האנטישמיות השפיעו על חיי היום יום של הקהילות היהודיות אבל לא גרם ליהודים שומרי מצוות להפסיק לשמור.
 
משנת 1938 עד שנת 1944 עברו על יהדות פירנצה [[חוקי הגזע הנאציים|חוקי הגזע]] ב[[איטליה]] שפורסמו בשנת 1938, הם באו כהפתעה על כולם. שכניהם וידידיהם של ה[[יהודים]], בכל תחומי החיים, החלו להפנות אליהם עורף. היו מקרים של ייאוש אשר הוביל למוות.
ה1 בדצמבר 1943 אחרי שכוחות האס.אס החלו להקים מחנות מעצר, המשטרה האיטלקית החלה לבצע חיפושים בבתים של יהודים לכדה את אלו שנשארו בבתיהם וחסמה את הגישה לבתים אלו. המעצרים בוצעו על ידי יחידות של המשטרה האיטלקית.
 
ה[[צבא]] הגרמני הגיע לפירנצה ושהה בה, ואף החרים את [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול לשימושו, אך היא לא נכללה בתחומי שלטון [[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית|ממשלת סאלו]]. יהודי פירנצה חוו תקופה קשה של השפלות והורעו מאוד תנאי חייהם, אולם רובם לא נשלחו להשמדה כיהודי צפון איטליה. מתוך יהודי פירנצה נשלחו למחנות כ-250 איש. רוב המשולחים נספו, ביניהם רב הקהילה נתן קאסוטו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://linoit.com/users/dolgint/canvases/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%A6%D7%94%20%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA%20%D7%9E%D7%9C%D7%94%22%D7%A2%20%D7%942|כותרת=יהדות פירנצה בתקופת מלה"ע ה2|אתר=lino|תאריך_וידוא=2018-05-25}}</ref>
בפברואר 1944 המשרד העירוני שהיה אחראי על חלוקת כרטיסי מזון הפך למלכודת מוות עבור יהודים,(ע"מ 171 צרפתי מישל).
 
בספטמבר 1943 לאחר שנכנעה [[איטליה]] ל[[בעלות הברית]] , גירושי מחנות היהודים היו בפתח. הקרדינל אליה אנגלו דלה קוסטה שיחרר מכתב אשר יועד לכל ראשי המנזרים בפירנצה והסביבה ובו מבקש שיפתחו שעריהם בפני היהודים . בעקבות מכתב זה החלה לפעול רשת הצלה בפירנצה בחסות ה[[צלב]] וה[[כנסייה]] , רשת זו נוהלה על ידי שיתוף פעולה יהודי- נוצרי בין הקרדינל אליה אנגלו דלה קוסטה , נתן קאסוטו ורפאלה קאנטוני. דרך פעולת הרשת הייתה החבאת יהודים במנזרים וכנסיות.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/righteous/florence_network.asp|כותרת=רשת ההצלה בפירנצה {{!}} בחסות הצלב {{!}} נושאים ותופעות {{!}} מפעל ההכרה בחסידי אומות העולם|אתר=www.yadvashem.org|תאריך_וידוא=2018-05-25}}</ref>
בפירנצה כבר בספטמבר 1943 הרב הראשי קאסוטו, רפאל קאנטוני ויהודים אחרים שהיו חברים בועדה לעזרת פליטים יהודיים החליטה לפנות לקרדינל אליה דלה קוסטה לעזרה, הוא הסכים לעזור להם והפנה אותם לאב הדומיניקני צ'יפריאנו ריקוטי במנזר סן מרקו ולכומר דון לטי קאסיני בורלונגו (varlungo). הקרדינל סיפק לריקוטי וקאסיני מכתב הנושא את שמו המבקש מכל מוסדות הכנסייה לפתוח את דלתותיהם בפני הפליטים היהודים. 21 מוסדות שיתפו פעולה והצילו לפחות 220 יהודים ואולי אף יותר.(ע"מ 211 סוזן זוקותי).
 
האקציה הראשונה של ה[[גרמנים]] נגד יהודי פירנצה הייתה ב6 בנובמבר 1943 ונמשכה כשלושה ימים .
ב1938 היו בפירנצה 2326 יהודים, יהודי פירנצה היו שייכים למעמד הביניים והיו קהילה מאוד מודרנית ומשכילה. רב הקהילה מ1943 היה נתן קאסוטו
 
האיסור על הריגת חיות למטרות דתיות (איסור השחיטה הכשרה) גרם ליהודים שומרי מצוות לאכילת בשר, נתן קאסוטו קיבל פנייה מארגון סיוע יהודי לגבי האפשרות של אכילת מזון לא קשרכשר לילדים שסובלים מבעיות בריאותיות. הוא חקר את הנושא והשיב שזה מותר אם יש סכנת חיים או סכנה בריאותית במידה ואין תחליף ראוי כמו כן הוסיף שכל מקרה צריך להיבדק על ידי רופא ופסיקה של רב. החובה לציית להוראות האנטישמיות השפיעו על חיי היום יום של הקהילות היהודיות אבל לא גרם ליהודים שומרי מצוות להפסיק לשמור.
ב1933 קיבל תואר ברפוןאה ושירת לתקופה כרופא צבאי לאחר מכן החל קריירה רפואית שכללה הוראה מחקר ופרקטיקה הוא פירסם מס' מאמרים חשובים ב1938 זכה במילגה ללמוד בניו יורק במוסד רוקפלר אך בשל חוקי הגזע שחוקקו בשנה זו המשטר הפשיסטי לא סיפק לו דרכון לנסיעה לניו יורק לקבלת המלגה שהייתה יכולה להציל את חייו.(157 סוזן זוקותי) אסור היה לו ללמד או לעבוד כרופא מחוץ לקהילה היהודית, בנוסף למד קאסוטו במוסד להכשרת רבנים צעד שהיה לא שכיח ליהודי שהיה משולב בחברה האיטלקית ועבד כרופא, מאחר שלא היה יכול לקדם את הקריירה הרפואית שלו קיבל על עצמו תפקיד של סגן רב במילאנו. ב1943 מונה לרב הראשי של פירנצה, הוא עבר חזרה לפירנצה עם אשתו וילדיו. בעקבות שביתת הנשק ב8 בספטמבר בין איטליה לבעלות הברית קאסוטו עודד את יהודי פירנצה לברוח ולהסתתר. אחותו (חולדה) העידה מאוחר יותר במשפט אייכמן ואמרה "אחי הלך מבית לבית להזהיר את היהודים ולעודד אותם להתחבא במנזרים ובכפרים קטנים תחת שמות בדויים" הוא עשה זאת עוד לפני שהנאצים החלו בפעולות אלימות כלפי היהודים (עוד לפני כניסת הגרמנים לאיטליה בתחילת ביצוע הפתרון הסופי האיטליה). מאות יהודים הקשיבו לעצתו וברחו כך שבזמן שחבורות אלימות של בריונים ופושעים שהגיעו לחפש יהודי בבתיבהם מצאו מאט מאוד יהודים. המאסרים התקדמו כל כך לאט שהנאצים ניסו טקטיקות חדשות. יום שבת ה6 בנובמבר חיילי האס.אס הקיפו את בית הכנסת הגדול בפירנצה ואסרו את היהודים בתוכו. שלושה ימים לאחר מכן עזבה רכבת הגירוש השנייה את איטליה רכבת זו כללה לפחות 400 יהודים מפירנצה סיינה ובולוניה אל אושוויץ, ידוע שמם רק של 85 יהודים מהם.(158) סוזן זוקותי).
 
ה1 בדצמבר 1943 אחרי שכוחות האס.אס החלו להקים מחנות מעצר, המשטרה האיטלקית החלה לבצע חיפושים בבתים של יהודים לכדה את אלו שנשארו בבתיהם וחסמה את הגישה לבתים אלו. המעצרים בוצעו על ידי יחידות של המשטרה האיטלקית.
אף אחד לא שרד מהרכבת. ב27 בנובמבר היה ליל טרור בפירנצה עם 3 פשיטות אלימות על מקומות מסתור של יהודים. הפשיטה הגדולה ביותר הייתה במנזר הנשים פרציסקני דל פיאצה דל קרמין. 30 נשים יהודיות וילדים רובם ממדינות זרות וערים אחרות התחבאו שם, אחת מהן ואנדה אבנעים פאציפיצי אשתו של הרב הראשי של גנואה ריקרדו פציפיצי. הוא חזר לגנואה ונאסר עוד קודם לכן רק שתי נשים הצליחו להינצל או לברוח. בפשיטה נוספת באותו הערב כוח של חיילים נאצים ופאשיסטים תפסו 20 גברים יהודים זרים במוסד של הכנסייה בפשיטה השלישית המנזר סיינט ג'וזף נתפסו מס' נשים יהודיות. כמה נשים הצליחו להתחמק משום שהתחפשו לנזירות (159 זוקותי). קאסוטו הצליח להתחמק ממאסר באותו הלילה אך בלילה הבא נתפס.
 
בפברואר 1944 המשרד העירוני שהיה אחראי על חלוקת כרטיסי מזון הפך למלכודת מוות עבור יהודים,(ע"מ 171 צרפתי מישל).
הרב נתן קאסוטו ברח? ב27 בנובמבר 1943 אך נתפס בערב למחרת, הוא היה ניצל אם היה ממשיך להסתתר אך במקום להסתתר הוא בחר להשתתף בפגישה סודית של רשת ההברחה שבה חברי הרשת רצו לתת ליהודים מקומות מסתור חדשים כסף אוכל ומסמכים מזויפים, איטלקי שהועסק על ידי פליט יהודי פולני אמיד ששמו מרקו ischia הלשין לאסאס על הפגישה וכל חברי הרשת נתפסו ביום למחורת אותו מרקו הציב מלכודת גם לאנה שהסתתרה עם הוריה וילדיה במנזר (קונבנטו דלה קלצה) הוא אמר לה שאם היא תגיע לפיאצה דלה סניורה היא תוכל לקבל מידע על בעלה, היא הגיעה לפגישה עם גיסה ועם קאנטוני ושם חיכו להם הנאצים במשך חודשיים הנאצים עינו אותם אבל היא הכחישה שהיא אישתו של קאסוטו כי היא רצתה להציל את הוריה וילדיה. בסופו של דבר בערב שבו קאסוטו נשלח מפירנצה היא גילתה את זהותה בתקווה שתשלח גם אחריו. שניהם נשלחו לכלא סאן ויטורה במילאנו. ב30 בינואר 1944 הם נשלחו באותה הרכבת לאושוויץ יחד עם 700 איש, 180 מהם מטוסקנה. מתוך ה700 רק 97 גברים ו31 נשים עברו את הסלקציה, 13 גברים ו8 נשים שרדו את המלחמה, אנה קאסוטו הייתה אחת מבין 8 הנשים ששרדו.(160-161 סוזן זוקותי).
 
בפירנצה כבר בספטמבר 1943 הרב הראשי קאסוטו, רפאל קאנטוני ויהודים אחרים שהיו חברים בועדה לעזרת פליטים יהודיים החליטה לפנות לקרדינל אליה דלה קוסטה לעזרה, הוא הסכים לעזור להם והפנה אותם לאב הדומיניקני צ'יפריאנו ריקוטי במנזר סן מרקו ולכומר דון לטי קאסיני בורלונגו (varlungo). הקרדינל סיפק לריקוטי וקאסיני מכתב הנושא את שמו המבקש מכל מוסדות הכנסייה לפתוח את דלתותיהם בפני הפליטים היהודים. 21 מוסדות שיתפו פעולה והצילו לפחות 220 יהודים ואולי אף יותר.(ע"מ 211 סוזן זוקותי).
אנה קאסוטו שרדה היא עבדה במחנה עבודה בבירקנאו עד אוקטובר 1944 ובמפעל תחמושת מאוקטובר ועד פברואר 1945 הועברה מס' מחנות לאחר מכן חלתה בטיפוס ונשלחה לבסוף להסגר בטרייזנשטאט ושוחררה על ידי בעלות הברית ב9 במאי 1945היא ראתה את בעלה בפעם האחרונה בסלקציה באושוויץ גם הוא עבר את הסלקציה ונשלח לאזור הגברים של המחנה וגם הוא עבד במס' מקומות כנראה גם כרופא, הוא אף הצליח לקבל הודעה קצרה מאשתו וכך למד שהיא עדיין בעודה בחיים . בינואר 1945 כשהצבא האדום מתקרב לאושוויץ נתן קאסוטו נשלח בצעדת מוות של 70 קילומטר למחנה אחר באמצע פברואר הוא נרצח במחנה גרוס רוזן, אסיר שפגשד אותו במחנה אמר לאחר המלחמה היה לי הכבוד לזכות בחיבתו וחברותו של נתן קאסוטו, בכותו היו לי שעות של שקט ושלווה באמצע הגיהינום ההורים של אנה וילדיה שרדו את המלחמה כמו פליטים יהודים איטלקים אחרים לאחר שמסתור במנזר הפך מסוכן מדי הם הוסתרו במשפחות לא יהודיות נפרדות. הבן דניאל גר עם מריו ולינה סאנטריני דויד אצל אציו ואנה קאלצי (calzi).
 
ב1938 היו בפירנצה 2326 יהודים, יהודי פירנצה היו שייכים למעמד הביניים והיו קהילה מאוד מודרנית ומשכילה. רב הקהילה מ1943 היה נתן קאסוטו
== רקע ==
על הפתרון הסופי - מהערך של שואת יהודי איטליה...
 
[על נתן קאסוטו]: ב1933 קיבל תואר ברפוןאה ושירת לתקופה כרופא צבאי לאחר מכן החל קריירה רפואית שכללה הוראה מחקר ופרקטיקה הוא פירסם מס' מאמרים חשובים ב1938 זכה במילגה ללמוד בניו יורק במוסד רוקפלר אך בשל חוקי הגזע שחוקקו בשנה זו המשטר הפשיסטי לא סיפק לו דרכון לנסיעה לניו יורק לקבלת המלגה שהייתה יכולה להציל את חייו.(157 סוזן זוקותי) אסור היה לו ללמד או לעבוד כרופא מחוץ לקהילה היהודית, בנוסף למד קאסוטו במוסד להכשרת רבנים צעד שהיה לא שכיח ליהודי שהיה משולב בחברה האיטלקית ועבד כרופא, מאחר שלא היה יכול לקדם את הקריירה הרפואית שלו קיבל על עצמו תפקיד של סגן רב במילאנו. ב1943 מונה לרב הראשי של פירנצה, הוא עבר חזרה לפירנצה עם אשתו וילדיו. בעקבות שביתת הנשק ב8 בספטמבר 1943 בין איטליה לבעלות הברית קאסוטו עודד את יהודי פירנצה לברוח ולהסתתר. אחותו (חולדה) העידה מאוחר יותר במשפט אייכמן ואמרה "אחי הלך מבית לבית להזהיר את היהודים ולעודד אותם להתחבא במנזרים ובכפרים קטנים תחת שמות בדויים" הוא עשה זאת עוד לפני שהנאצים החלו בפעולות אלימות כלפי היהודים (עוד לפני כניסת הגרמנים לאיטליה בתחילת ביצוע הפתרון הסופי האיטליה). מאות יהודים הקשיבו לעצתו וברחו כך שבזמן שחבורות אלימות של בריונים ופושעים שהגיעו לחפש יהודי בבתיבהם מצאו מאט מאוד יהודים. המאסרים התקדמו כל כך לאט שהנאצים ניסו טקטיקות חדשות. יום שבת ה6 בנובמבר חיילי האס.אס הקיפו את בית הכנסת הגדול בפירנצה ואסרו את היהודים בתוכו. שלושה ימים לאחר מכן עזבה רכבת הגירוש השנייה את איטליה רכבת זו כללה לפחות 400 יהודים מפירנצה סיינה ובולוניה אל אושוויץ, ידוע שמם רק של 85 יהודים מהם.(158) סוזן זוקותי).
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] פירנצה חוותה [[נאציזם|שלטון גרמני]] במשך שנה (בין 1943–1944).
 
אף אחד לא שרד מהרכבת. ב27 בנובמבר 1943 היה ליל טרור בפירנצה עם 3 פשיטות אלימות על מקומות מסתור של יהודים. הפשיטה הגדולה ביותר הייתה במנזר הנשים פרציסקני דל פיאצה דל קרמין. 30 נשים יהודיות וילדים רובם ממדינות זרות וערים אחרות התחבאו שם, אחת מהן ואנדה אבנעים פאציפיצי אשתו של הרב הראשי של גנואה, [[ריקרדו פציפיציפצ'יפיצ'י]]. הוא חזר לגנואה ונאסר עוד קודם לכן רק שתי נשים הצליחו להינצל או לברוח. בפשיטה נוספת באותו הערב כוח של חיילים נאצים ופאשיסטים תפסו 20 גברים יהודים זרים במוסד של הכנסייה בפשיטה השלישית המנזר סיינט ג'וזף נתפסו מס' נשים יהודיות. כמה נשים הצליחו להתחמק משום שהתחפשו לנזירות (159 זוקותי). קאסוטו הצליח להתחמק ממאסר באותו הלילה אך בלילה הבא נתפס.
משנת 1938 עד שנת 1944 עברו על יהדות פירנצה [[חוקי הגזע הנאציים|חוקי הגזע]] ב[[איטליה]] שפורסמו בשנת 1938, הם באו כהפתעה על כולם. שכניהם וידידיהם של ה[[יהודים]], בכל תחומי החיים, החלו להפנות אליהם עורף. היו מקרים של ייאוש אשר הוביל למוות.
 
הרב נתן קאסוטו ברח?נמלט מידי הכוחות הפאשיסטיים והנאצים ב27 בנובמבר 1943 אך נתפס בערב למחרת, הוא היה ניצל אם היה ממשיך להסתתר אך במקום להסתתר הוא בחר להשתתף בפגישה סודית של רשת ההברחה שבה חברי הרשת רצו לתת ליהודים מקומות מסתור חדשים כסף אוכל ומסמכים מזויפים, איטלקי שהועסק על ידי פליט יהודי פולני אמיד ששמו מרקו ischia הלשין לאסאס על הפגישה וכל חברי הרשת נתפסו ביום למחורת אותו מרקו הציב מלכודת גם לאנה שהסתתרה עם הוריה וילדיה במנזר (קונבנטו דלה קלצה) הוא אמר לה שאם היא תגיע לפיאצה דלה סניורה היא תוכל לקבל מידע על בעלה, היא הגיעה לפגישה עם גיסה ועם קאנטוני ושם חיכו להם הנאצים במשך חודשיים הנאצים עינו אותם אבל היא הכחישה שהיא אישתו של קאסוטו כי היא רצתה להציל את הוריה וילדיה. בסופו של דבר בערב שבו קאסוטו נשלח מפירנצה היא גילתה את זהותה בתקווה שתשלח גם אחריו. שניהם נשלחו לכלא סאן ויטורה במילאנו. ב30 בינואר 1944 הם נשלחו באותה הרכבת לאושוויץ יחד עם 700 איש, 180 מהם מטוסקנה. מתוך ה700 רק 97 גברים ו31 נשים עברו את הסלקציה, 13 גברים ו8 נשים שרדו את המלחמה, אנה קאסוטו הייתה אחת מבין 8 הנשים ששרדו.(160-161 סוזן זוקותי).
ה[[צבא]] הגרמני הגיע לפירנצה ושהה בה, ואף החרים את [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול לשימושו, אך היא לא נכללה בתחומי שלטון [[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית|ממשלת סאלו]]. יהודי פירנצה חוו תקופה קשה של השפלות והורעו מאוד תנאי חייהם, אולם רובם לא נשלחו להשמדה כיהודי צפון איטליה. מתוך יהודי פירנצה נשלחו למחנות כ-250 איש. רוב המשולחים נספו, ביניהם רב הקהילה נתן קאסוטו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://linoit.com/users/dolgint/canvases/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%A6%D7%94%20%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA%20%D7%9E%D7%9C%D7%94%22%D7%A2%20%D7%942|כותרת=יהדות פירנצה בתקופת מלה"ע ה2|אתר=lino|תאריך_וידוא=2018-05-25}}</ref>
 
אנה קאסוטו שרדה היא עבדה במחנה עבודה בבירקנאו עד אוקטובר 1944 ובמפעל תחמושת מאוקטובר ועד פברואר 1945 הועברה מס' מחנות לאחר מכן חלתה בטיפוס ונשלחה לבסוף להסגר בטרייזנשטאט ושוחררה על ידי בעלות הברית ב9 במאי 1945היא ראתה את בעלה בפעם האחרונה בסלקציה באושוויץ גם הוא עבר את הסלקציה ונשלח לאזור הגברים של המחנה וגם הוא עבד במס' מקומות כנראה גם כרופא, הוא אף הצליח לקבל הודעה קצרה מאשתו וכך למד שהיא עדיין בעודה בחיים . בינואר 1945 כשהצבא האדום מתקרב לאושוויץ נתן קאסוטו נשלח בצעדת מוות של 70 קילומטר למחנה אחר באמצע פברואר הוא נרצח במחנה גרוס רוזן, אסיר שפגשד אותו במחנה אמר לאחר המלחמה היה לי הכבוד לזכות בחיבתו וחברותו של נתן קאסוטו, בכותו היו לי שעות של שקט ושלווה באמצע הגיהינום ההורים של אנה וילדיה שרדו את המלחמה כמו פליטים יהודים איטלקים אחרים לאחר שמסתור במנזר הפך מסוכן מדי הם הוסתרו במשפחות לא יהודיות נפרדות. הבן דניאל גר עם מריו ולינה סאנטריני דויד אצל אציו ואנה קאלצי (calzi).
בספטמבר 1943 לאחר שנכנעה [[איטליה]] ל[[בעלות הברית]] , גירושי מחנות היהודים היו בפתח. הקרדינל אליה אנגלו דלה קוסטה שיחרר מכתב אשר יועד לכל ראשי המנזרים בפירנצה והסביבה ובו מבקש שיפתחו שעריהם בפני היהודים . בעקבות מכתב זה החלה לפעול רשת הצלה בפירנצה בחסות ה[[צלב]] וה[[כנסייה]] , רשת זו נוהלה על ידי שיתוף פעולה יהודי- נוצרי בין הקרדינל אליה אנגלו דלה קוסטה , נתן קאסוטו ורפאלה קאנטוני. דרך פעולת הרשת הייתה החבאת יהודים במנזרים וכנסיות.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/righteous/florence_network.asp|כותרת=רשת ההצלה בפירנצה {{!}} בחסות הצלב {{!}} נושאים ותופעות {{!}} מפעל ההכרה בחסידי אומות העולם|אתר=www.yadvashem.org|תאריך_וידוא=2018-05-25}}</ref>
 
.
האקציה הראשונה של ה[[גרמנים]] נגד יהודי פירנצה הייתה ב6 בנובמבר 1943 ונמשכה כשלושה ימים .
 
== פעילות המחתרת ==