סלובודן מילושביץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
אין תקציר עריכה
שורה 65:
מילושביץ' צמח בשורות המפלגה ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] של [[סרביה]] כשזו הייתה רפובליקה סוציאליסטית [[פדרציה|בתוך]] [[הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה]], ובשנת [[1989]] נבחר על ידי האספה הלאומית הסרבית לנשיא סרביה. מילושביץ' הוביל את הפיכתה של ליגת הקומוניסטים של סרביה למפלגה [[סוציאליזם|הסוציאליסטית]] של סרביה ביולי [[1990]], ואת אימוצה של [[חוקה]] סרבית חדשה בספטמבר [[1990]], אשר קבעה כי נשיא סרביה ייבחר בבחירות ישירות ויזכה לסמכויות מורחבות. בבחירות הישירות הראשונות שהתקיימו תחת החוקה החדשה, בדצמבר [[1990]], נבחר מילושביץ' לנשיא הרפובליקה הסרבית, תפקיד אותו החל למלא ב-[[11 בינואר]] [[1991]].
{{ערך מורחב|מלחמות יוגוסלביה}}
עלייתו של מילושביץ' לשלטון בסרביה אירעה במקביל להתחזקות ה[[לאומנות]] ברפובליקות של יוגוסלביה לשעבר, בעקבות התמוטטות המשטר הקומוניסטי ב[[מזרח אירופה]]. ביוני [[1991]] פרשו הרפובליקות [[סלובניה]] ו[[קרואטיה]] מהפדרציה היוגוסלבית, ואחריהן עשו כן גם [[מקדוניה]] (ספטמבר 1991) ו[[בוסניה הרצגובינה]] (אפריל 1992). נוכחותם של מיעוטים סרבים גדולים בקרואטיה (580 אלף) ובבוסניה (1.6 מיליון) הובילה לפרוץ מלחמות בכל אחת ממדינות אלה, שבהן תבעו הסרבים אותה זכות [[הגדרה עצמית]] שניתנה לשכניהם הקרואטים והמוסלמים הבוסנים. הסרבים דרשו שאזורישהאזורים המחיהשבהם שלהםמתגוררים סרבים בבוסניה ובקרואטיה יישארו בשטח יוגוסלביה.
 
הסרבים בקרואטיה החלו לארגן מדינה נפרדת משלהם בתמיכת ממשלת יוגוסלביה, ובמהלך 1991 ובראשית 1992 ניהלו מלחמה נגד ממשלת קרואטיה. ב-1992 קרה דבר דומה בבוסניה והרצגובינה, בעזרתו של הצבא היוגוסלבי, לאחר שב-[[5 באפריל]] באותה שנה הייתה בוסניה והרצגובינה המדינה הרביעית שהכריזה על עצמאותה מיוגוסלביה.