גמביה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1אספ\2
הגהה
שורה 5:
}}
{{מדינה
| שם =גמביה הגמביה
| מדינה = הרפובליקה של גמביההגמביה
| שם בשפת המקור = Republic of The Gambia
| תמונת דגל = Flag of The Gambia.svg
| תמונת סמל = Coat_of_arms_of_The_Gambia.svg
| מוטו לאומי = "קידמההקידמה, שלוםהשלום, שגשוגהשגשוג"
| המנון = "[[המנון גמביההגמביה|למען גמביההגמביה מולדתנו]]"
| קובץ המנון =
| מפה מתבנית = {{מפת איתור/אפריקה|מדינה=גמביה}}
| מפה נוספת מתבנית = {{מממו|סוג=ריק}}
| יבשת = [[אפריקה]]
| שפה רשמית = [[אנגלית]]
| עיר בירה = [[בנג'ול]]
| העיר הגדולה ביותר = [[סרקונדה]]
| קואורדינטות של הבירה = {{coord|13|28|N|16|36|W|display=inline|type:city}}
| משטר = [[רפובליקה נשיאותית]]
| מנהיגים = - [[נשיא]]
| ראש המדינה = [[נשיא]]
| שמות מנהיגים = [[אדאמה בארו]]
| אירועי הקמה = - [[עצמאות]] {{ש}} - תאריך
| הקמה =
| תאריכי הקמה = מ[[בריטניה]] {{ש}} [[18 בפברואר]] [[1965]]
| פירוק =
| אירועי פירוק =
| תאריכי פירוק =
| אחוז מים = 11.5%
| מטבע = [[דלסי]]
| סימון מטבע = GMD
| אזור זמן = 0
| סיומת אינטרנט = gm
| קידומת טלפון = 220
}}
'''הרפובליקה של גמביההגמביה''' (ב[[אנגלית]]: '''Republic of The Gambia''') היא ה[[מדינה]] היבשתית הקטנה ביותר ב[[אפריקה]]. צורתה היא צורת רצועה צרה, שבמרכזה זורם [[גמביה (נהר)|נהר גמביה]], והיא מוקפת על ידי [[סנגל]] מכל עבריה, מלבד רצועת חוף ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]] ממערב. מצב גאוגרפי יוצא דופן זה הוא תוצאה של תולדותיה של גמביה הגמביה, אשר כמו מדינות רבות באפריקה נוצרה ועוצבה על ידי מעצמות קולוניאליות. גבולות המדינה גם אינם משקפים חלוקה אתנית או לשונית, ואוכלוסייתה הקטנה מגוונת מאוד מבחינות אלה. מבחינה דתית האוכלוסייה הומוגנית: יותר מ-90 אחוזים מתושבי גמביההגמביה הם [[אסלאם|מוסלמים]].
 
מאז שקיבלה גמביההגמביה את [[עצמאות]]ה מ[[האימפריה הבריטית|בריטניה]] בשנת [[1965]], שררה בה לרוב יציבות שלטונית, ובחלק מהזמן מידה מסוימת של [[דמוקרטיה]]. הנשיא המכהן הוא [[אדאמה בארו]], שנבחר לתפקיד בשנת [[2016]].
 
בדצמבר [[2016]] הפסיד [[יחיא ג'אמה]] ב[[הבחירות לנשיאות גמביה 2016|בחירות לנשיאות]] ליריבו [[אדאמה בארו]] {{אנ|Adama Barrow}} והודיע כי יפנה את כסאו, אך שינה את דעתו כעבור כמה ימים והכריז כי התוצאות זויפו. מדינות האזור איימו כי יגיבו באופן צבאי אם הנשיא לא יעביר את השלטון לבארו עד 19 בינואר [[2017]].{{הערה|{{הארץ|רויטרס|צבא סנגל מאיים לפלוש לגמביה אם נשיאה לא יפרוש עוד הלילה|1.3372111|18 בינואר 2017}}}}. עם תום האולטימטום פלש צבא סנגל למדינה וכפה את החלפת השלטון{{הערה|1={{דבר ראשון|אוריאל לוי|צבא סנגל פלש לגמביה לאחר שהנשיא המודח סירב להתפנות מתפקידו|50601|20 בינואר 2017}}}}. צבא גמביההגמביה בחר שלא להיאבק בפלישה, וג'אמה ירד למחתרת.
 
גמביההגמביה היא מדינה ענייה, גם ביחס לאפריקה. ה[[כלכלה]] מבוססת על [[חקלאות]], וה[[תיירות]] מהווה מקור הכנסה משמעותי.
 
==היסטוריה==
שורה 49:
 
===היסטוריה מוקדמת: סחר העבדים===
התיעוד הכתוב הראשון של התיישבות באזור מצוי ברשומות של סוחרים ערבים מן [[המאה התשיעית]] ו[[המאה ה-10|העשירית]]. תושבי טרקור, ממלכה ששכנה באזור [[סנגל (נהר)|נהר סנגל]] מצפון, היו הראשונים באזור שקיבלו עליהם את דת ה[[אסלאם]]. סוחרים ערבים ביססו נתיבי סחר החוצים את ה[[סהרה]], על מנת לסחור ב[[שנהב]], [[זהב]] ו[[עבד]]ים. במאה ה-14 הייתה רוב גמביההגמביה של ימינו חלק מ[[ממלכת מאלי]].
 
ה[[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגזים]] הגיעו לאזור דרך הים במאה ה-15, והחלו להשתלט על המסחר. ב-[[1588]] מכר הטוען לכתר הפורטוגזי, אנטוניו הראשון, את זכויות הסחר הבלעדיות בנהר הגמביה לסוחרים [[בריטניה|בריטים]]. בין [[1651]] ל-[[1661]] התקיימה בחלק מגמביהמהגמביה, [[האי ג'יימס (גמביה)|האי ג'יימס]], התיישבות קולוניאלית של דוכסות [[קורלנד]], שהייתה חלק מן [[האיחוד הפולני-ליטאי]]. הבריטים השתלטו על המושבה לבסוף.
 
[[בריטניה]] ו[[צרפת]] ניהלו מאבק על השליטה באזורי גמביההגמביה וסנגל לאורך המאות ה-17 וה-18. החזקה על אזור נהר הגמביה ניתנה לבריטניה ב[[חוזה ורסאי (1783)|חוזה ורסאי]] מ-[[1783]], פרט למובלעת צרפתית קטנה שנמסרה מאוחר יותר.
 
גמביההגמביה מילאה תפקיד ב[[סחר עבדים|סחר העבדים]] הבינלאומי לאורך כל אותה תקופה, בין דרך היבשה, על ידי סוחרי עבדים ערבים ובין דרך הים למושבות [[אמריקה]], על ידי סוחרים אירופים. מעריכים כי כ-3 מיליון עבדים נלקחו מן האזור בשלוש מאות שנות [[סחר עבדים]] טרנס-אטלנטי. ברובם, נמכרו העבדים לסוחרים על ידי אפריקאים. חלקם היו שבויים ממלחמות שבטים, חלקם היו בעלי חוב שלא עמדו בתשלום חובותיהם, ואחרים נחטפו.
 
===מושבה בריטית===
[[קובץ:Stamp_Gambia_1944_1.5p.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול דואר של המושבה הבריטית גמביה]]
ב-[[1807]] אסרה בריטניה על סחר העבדים, ובשנים שלאחר מכן ניסתה ללא הצלחה להילחם בסוחרי העבדים בגמביהבהגמביה. לשם כך הוקמה ב-1816 מצודה בבאת'וּרסט, כיום בנג'ול בירת גמביההגמביה. עד 1888 הייתה גמביההגמביה כפופה לשלטון הקולוניאלי ב[[סיירה לאון]], ובאותה שנה קיבלה מעמד של מושבה עצמאית. שנה מאוחר יותר נקבעו סופית גבולותיה, והיא הפכה ל[[מושבת כתר בריטית]]. מועצות שלטוניות ומחוקקות מקומיות הוקמו ב-[[1901]], והמושבה החלה לצעוד בהדרגה לעבר שלטון עצמי. צו מ-[[1906]] ביטל את העבדות.
 
ההתקדמות לעבר עצמאות הואצה אחרי [[מלחמת העולם השנייה]], במקביל להתרחבות משמעותית בכלכלת המושבה. בעקבות בחירות כלליות ב-1962, הוענק שלטון עצמי מלא בשנה שלאחר מכן, וב-[[18 בפברואר]] [[1965]] הוכרזה עצמאות גמביההגמביה, כ[[מונרכיה חוקתית]] החברה ב[[חבר העמים הבריטי]], שמלכת בריטניה עומדת בראשה באופן סמלי. גמביההגמביה הייתה המושבה הבריטית האחרונה במערב אפריקה שזכתה לעצמאות.
 
===עצמאות מדינית===
זמן קצר לאחר קבלת העצמאות, נערך [[משאל עם]] בשאלה האם להחליף את מלכת בריטניה בנשיא גמביההגמביה כראש המדינה. הרוב הדרוש לא הושג, אך משאל העם עצמו והאופן הדמוקרטי שבו נוהל נתפסו כסימן מעודד לגבי עתידה הפוליטי של המדינה. לאחר משאל עם נוסף ב-[[1970]] הוכרזה גמביההגמביה כ[[רפובליקה]], וראש הממשלה סר [[דאודה קאירבה ג'ווארה]] (Dawda Kairaba Jawara) הוכרז כראש המדינה. ג'ווארה נבחר לנשיא חמש פעמים ברציפות עד הדחתו ב[[הפיכה צבאית]] ב-[[1994]], ולאורך רוב התקופה היה שלטונו יציב. במדינה התקיימה (באופן יוצא דופן באפריקה) דמוקרטיה רב-מפלגתית עם בחירות סדירות מדי חמש שנים. מפלגתו של הנשיא, ה-PPP, זכתה שוב ושוב לרוב במועצה המחוקקת. על היציבות הפוליטית העיבו קשיים כלכליים, שנגרמו מבצורות חוזרות, ממגמת הירידה במחירי הבוטנים, סחורת ייצוא עיקרית, בשוקי העולם ומהלחץ גובר על משאבי הטבע של המדינה עקב כריתת יערות.
 
ב-[[1981]] פרצה הפיכה נגד שלטונו של ג'ווארה, והוא פנה לממשלת סנגל בבקשת עזרה. כוחות סנגליים דיכאו את המרידה, וכעבור שנה נחתם הסכם איחוד בין המדינות ליצירת [[קונפדרציה]] בשם [[סנגמביה]]. שילובן של המדינות לאחת, שמלכתחילה נתמך בעיקר בידי האליטות ולא זכה לתמיכה עממית רחבה, לא צלח. החשש מחוסר יציבות שלטונית, שהיה העילה המרכזית לאיחוד, דעך בהדרגה ככל שהתרחק זיכרון ההפיכה של 1981, וב-[[1989]] הכריז [[נשיא סנגל]] על פירוק הקונפדרציה, לאחר כישלונו של משא ומתן מתמשך על איחוד מכסים. ניסיונות לרפורמות כלכליות בשנות השמונים לא הביאו לתוצאות הרצויות, והתוצר החקלאי נפגע קשות מביטול ה[[סובסידיה|סובסידיות]] על דשנים ב-1987.
שורה 70:
ביולי [[1994]] הדיחה קבוצת קצינים בשם "המועצה השלטת הזמנית של הכוחות המזוינים" את ג'ווארה בהפיכה צבאית. יו"ר המועצה, [[יחיא ג'אמה]] בן ה-29, נעשה ראש המדינה, החוקה הושעתה וכל פעילות אופוזיציונית נאסרה. המועצה השלטת הזמנית החלה לפעול לארגון בחירות כלליות לכל המוסדות במדינה. בבחירות שנעשו ב-[[1996]] נבחר ג'אמה לנשיאות, ובבחירות למועצה המחוקקת, שההשתתפות בהן נאסרה על מפלגות מתקופת ג'ווארה, זכתה מפלגת ה-APRC של ג'אמה ברוב מוחלט. ב-2001 הותרה פעילותן של המפלגות הפוליטיות מתקופת ג'ווארה, ונערכו שוב בחירות למוסדות המדינה השונים. משקיפים בינלאומיים אישרו כי למעט כשלים מעטים התנהלו הבחירות באופן תקין והוגן, אף כי מפלגת האופוזיציה המרכזית, ה-UDP, החרימה אותן. תוצאת הבחירות הייתה דומה לזו של בחירות 96–97: ג'אמה נבחר שוב לנשיא, ברוב של 53%, ומפלגתו זכתה לרוב במועצה המחוקקת. בבחירות שנערכו מאז השתתפה גם ה-UDP.
 
ב-2 באוקטובר 2013, לאחר לחץ בריטי לשיפור מצב זכויות האדם במדינה, הודיעה גמביההגמביה על פרישה מחבר העמים הבריטי, אותו הגדירה כמוסד נאו-קולוניאליסטי.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|גמביה פורשת מחבר העמים הבריטי|511/168||1|2}}}}
 
ב-[[1 בדצמבר]] [[2016]] הפסיד יחיא ג'אמה בבחירות לנשיאות ליריבו [[אדאמה בארו]] ותחילה אומנם הודיע כי יפנה את כסאו, אך שינה את דעתו כעבור כמה ימים והכריז כי התוצאות זויפו. מדינות האזור איימו להגיב באופן צבאי אם הנשיא לא יעביר את השלטון לבארו עד ה-[[19 בינואר]] [[2017]]. באותו יום הושבע בארו לנשיאות ועם תום האולטימטום פלש צבא סנגל למדינה וכפה את החלפת השלטון. ג'אמה ירד למחתרת ונמלט מהמדינה.
שורה 78:
 
===משטר===
[[חוקת גמביה|חוקת הגמביה]] הנוכחית נכתבה על ידי ועדה מטעמם של מארגני ההפיכה של 1994 שהשעו את החוקה הקודמת מ-1970. החוקה אושרה במשאל עם באוגוסט [[1996]]. על פי החוקה, משטר המדינה הוא [[דמוקרטיה נשיאותית]] ריכוזית; הרשות המחוקקת מורכבת מבית אחד בן 53 חברים (מהם חמישה המתמנים על ידי הנשיא); הרשות השופטת נפרדת ובלתי תלויה, וניתנת הגנה חוקתית ל[[זכויות אדם|זכויות האדם]].
 
===המצב הפוליטי במאה ה-21===
שורה 86:
הנשיא אמר לאחר הבחירות של 2007, כי [[מחוז בחירה|מחוזות הבחירה]] שבחרו במועמדי האופוזיציה, לא יזכו לקבל פרויקטים ממשלתיים: "אלמד את העם כי באפריקה, פעילות אופוזיציונית אינה משתלמת".{{הערה|1=[http://www.afrol.com/articles/24072]}}
 
גמביההגמביה ירדה למקום ה-130 בעולם ברמת חופש העתונותהעיתונות, בדוח של ארגון "[[עיתונאים ללא גבולות]]" מ-2005, עקב העוינות שמפגין ממשלו של ג'אמה כלפי התקשורת.[http://www.rsf.org/IMG/pdf/CM_2005_Af_Eng.pdf]
 
==כלכלה==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת גמביה|להשלים=לא}}
[[קובץ:Gambia_Banjul_Breweries_0008.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בקבוק מיץ פירות טרופיים, המיוצר במבשלות בנג'ול בגמביה]]
גמביההגמביה היא אחת המדינות העניות בעולם. התוצר הלאומי לנפש, 2000 [[דולר אמריקני|דולר]] לשנה, הוא במקום ה-179 בעולם (2006). אין בגמביהבהגמביה מחצבים, והכלכלה מתבססת על [[חקלאות]], [[תיירות]] ו[[דיג]]. בנוסף משמשת המדינה תחנת מעבר בסחר בינלאומי, אך היקף הפעילות בתחום זה פחת לאחר שפיחות חד בערך ה-[[פרנק CFA]] ב-[[1994]] גרם לכך שסנגל תועדף כארץ מעבר.
 
הגידול החקלאי החשוב ביותר הוא ה[[בוטן|בוטנים]], התורמים למעלה מחמישה אחוזים מכלל התוצר הלאומי. בנוסף מגדלים בגמביהבהגמביה [[אורז]], [[תירס]], [[דוחן]], [[כותנה]], [[קסאווה]] ו[[דקל]]ים, וכן [[בקר]] ו[[עז הבית|עזים]]. החקלאות, שנעשית ברובה בשיטות מסורתיות, מעסיקה כשלושה רבעים מכוח העבודה במדינה.
 
המגזר התעשייתי אינו מפותח, והוא מבוסס על עיבוד מוצרי חקלאות: מאפיות, עיבוד בוטנים, מבשלות שכר וכדומה.
 
ראשיתה של התיירות בגמביהבהגמביה בקבוצה של 300 תיירים [[שוודיה|שוודים]] שביקרו במדינה ב-1965 בארגונה של חברת תיירות שוודית. מאז נהפכה התיירות לענף משמעותי בכלכלת גמביההגמביה, והכנסות הענף מהוות 12% מן התוצר הלאומי. התשתית התיירותית עדיין אינה מפותחת וכמעט כל המלונות מרוכזים באזור סרקונדה. הענף סבל מקשיים לאחר הפיכת 1994, שעוררה חשש מאי-שקט ביטחוני והרתיעה תיירים, אך בשנים האחרונות הוא במגמת התאוששות. עונת התיירות היא העונה היבשה, תקופת ה[[חורף]] בחצי הכדור הצפוני.
 
==גאוגרפיה==
[[קובץ:Ga-map.png|שמאל|ממוזער|250px249x249px|מפת גמביה]]
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של גמביה|להשלים=לא}}
[[קובץ:Ga-map.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת גמביה]]
[[קובץ:Gambia_satellite_fires.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת [[לוויין]] של גמביה]]
שטחה של גמביההגמביה הוא 11,300 קמ"ר, והיא המדינה היבשתית הקטנה ביותר באפריקה. שטחה בנוי כרצועה ארוכה וצרה בצורת נחש ש[[גמביה (נהר)|נהר הגמביה]] במרכזה – אורכה 480 ק"מ ורוחבה בין 10 ל-50 ק"מ. גמביההגמביה היא כמעט [[מובלעת]] של [[סנגל]], אשר גובלת בה מכל עבריה פרט לקטע חוף באורך כ-80 ק"מ ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]].
 
פני השטח הם מישור, המנומר פה ושם בגבעות. הגובה המרבי הוא 53 מטר מעל [[גובה פני הים]], בלבד.
שורה 118 ⟵ 117:
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של גמביה|להשלים=לא}}
[[קובץ:Gambia_-_drummer.jpg|שמאל|ממוזער|150px|נשים בגמביה]]
אוכלוסיית גמביההגמביה מנתה כ-1.7 מיליון נפש ב-2007, על-פי הערכת [[ספר העובדות העולמי]]. רוב האוכלוסייה חיה באזורים הכפריים, אך הפער בין האוכלוסייה הכפרית והעירונית מצטמצם בעקבות תהליך של הגירת צעירים מהכפר לעיר, וכן של תהליכי עיור באזור הכפרי. האוכלוסייה העירונית מתרכזת באזור המערבי של המדינה הסמוך לחוף, בעיקר בחלק שמדרום לשפך הגמביה.
 
===מוצא ודת===
האוכלוסייה היא כמעט כולה ממוצא אפריקאי, פרט למיעוט זעיר של אירופים ומהגרים מ[[לבנון]].
 
בני גמביההגמביה נחלקים למספר רב של קבוצות אתניות, החיות יחד בהרמוניה יחסית תוך שמירה על התרבות והשפה של כל קבוצה. הקבוצה הגדולה ביותר היא ה[[מנדינקה]] (Mandinka) המונה כ-42 אחוז מן האוכלוסייה. אחריה לפי הגודל באות פולה (Fula) המונה כ-18%, וולוף (Wolof) המונה כ-16%, [[סנופו דיאולה|דיאולה]] – כ-10% וסֵרָהוּלי – כ-9%. עוד כארבעה אחוזים משתייכים לקבוצות נוספות.
הדת הרווחת היא [[אסלאם]], שמאמיניה מונים 90% מהאוכלוסייה. [[נצרות|נוצרים]] מכנסיות שונות מהווים 9% ועוד כאחוז מאמינים בדתות [[אנימיזם|אנימיסטיות]]. במדינה שוררת סובלנות דתית, וחגי שתי הדתות הגדולות מצוינים באופן רשמי.
 
===שפה===
[[אנגלית]], ה[[שפה רשמית|שפה הרשמית]] במדינה, מדוברת בקרב רוב התושבים באזור החוף, ובכל כפר נמצא מי שדובר בה. כמדינה הבנויה כפסיפס אתני, שמתבטא גם בריבוי לשוני (הזיהוי האתני מוגדר במידה רבה על ידי השפה), רבים מתושבי גמביההגמביה הם רב-לשוניים. שפת המנדינקה המדוברת בפי 454,000 תושבים היא השפה השכיחה ביותר. כ-165,000 דוברים בשפת ווֹלוֹף, בעיקר באזורי החוף ובאזור בנג'ול, והיא משמשת לצורכי מסחר. בתקופת קיומה של [[סנגמביה]], שימשה וולוף בדיוני הפרלמנט. מספר דוברי פולה (פולאני) מוערך ב-263,000, ועוד קרוב ל-20 שפות משמשות קבוצות קטנות ברחבי המדינה.[http://www.ethnologue.com/show_country.asp?name=GM]
 
ה[[ערבית]], שחדרה לגמביהלהגמביה עם הגעת האסלאם מצפון-אפריקה, משמשת לצורכי דת וחינוך.
 
שיעור יודעי קרוא וכתוב מוערך ב-35%.