סמויד – הבדלי גרסאות

שמו לקוח משם השבט "סמוייד", שמוצאו ב[[טונדרה]], המשתרעת לחופי [[אוקיינוס]] הקרח הצפוני מהים הלבן במערב ועד להרי [[סיביר]] במזרח. הכלב שימש לשמירה על עדרי [[אייליים|איילים]], הובלתם, גרירת מזחלות ושמירה מפני חיות טורפות. בעליהם התנהגו אליהם כאל בני בית, וחלקו איתם את מזונם וביתם, גורם שהשפיע מאוחר יותר על האופי הידידותי של הסמוייד, אך בנוסף קיימים שבטים בסיביר שהיו מוציאים אותם למסעות ארוכים, כשמזונם היחיד היה חבריהם למסע אלו שמתו מחולשה או מחלה.

חכםהסמוייד הוא כלב חברותי מאוד, מסורגם לבעליםכלפי כלבים אחרים, ידידותיומתאים מאודבמיוחד (לכןעבור לאילדים תמידקטנים. יתאיםהוא לשמשחכם, ככלבמסור שמירה)לבעליו, נמרץ עד גיל מתקדם, בעל ביטחון עצמי רב, מסתגל בקלות, אך עם זאת גם עצמאי ומאוד עקשן. בגלל תכונות אופי אלו, הסמוייד לא תמיד יתאים ככלב שמירה (בגלל החברותיות הרבה שלו, גם כלפי זרים) ובגלל עקשנותו זקוק לחינוך ואילוף קפדניים בשנותיו הראשונות. כינויו של הגזע הוא "סם המחייך" או ״סמיילי״ בגלל מיקום העיניים ביחס לפה וצורת המשיכה של הפה לאחור שנראים כמו הבעת חיוך, וכמוהתואמת הבעתלאופיו פניוהחברותי. הידידותיתנדיר מאוד למצוא סמוייד תוקפני. לסמוייד יצא שם של כלב לא אינטילגנטי בגלל האילוף הקשה שלו וחוסר היכולת שלו לקלוט תרגילים חדשים וכד׳, כךאך גםלמעשה הסמוייד הוא כלב חכם במיוחד. הקושי באילוף נובע מעקשנותו ומהביטחון הרב שלו. דגש חשוב נוסף בגידול הסמוייד כחיית מחמד, הוא הצורך בתשומת לב רבה ופעילות. הסמוייד הוא כלב פעיל ונמרץ מאוד, והוא צריך להוציא אנרגיה לעתים אופיוקרובות.