ג'וזאיה קלמנט ודג'ווד – הבדלי גרסאות

הוא נבחר לפרלמנט תחילה ב-[[1906]] מטעם [[המפלגה הליברלית (הממלכה המאוחדת)|המפלגה הליברלית]], אחר כך ב-[[1919]] עבר לשורות [[מפלגת הלייבור]]. כל אותו הזמן לא היו לו מתחרים במחוז בחירתו, שבו הייתה שליטת משפחתו, בעלת בית החרושת הידוע לחרס, מוחלטת. דבר זה אפשר לו עצמאות רעיונית גמורה. הוא היה תומך נלהב של רפורמה בקרקעות שתחלקן להמון, אחר כך דרש שיכירו ב[[רוסיה]] הקומוניסטית. הוא בלט בהתנגדות נחרצת לרעיון ה[[אוגניקה]], והתנגדותו הובילה לכך שיוזמות לענישת ילודה של [[פיגור שכלי|מפגרים]] לא התקבלו (בניגוד למה שקרה בארצות הברית בנושא זה), אבל מלחמתו הנלהבת ביותר הייתה למען הרעיון הציוני.

 

 

אהדתו לציונות לא ידעה גבולות, והוא הרחיק לכת כשקרא ליהודים להתקומם נגד מדינתו שלו. בזמן הרדיפות ב[[גרמניה]] הציע שבריטניה תקבל יהודים ללא הגבלה, והיה מעורב באופן אישי בהברחתם של יהודים משטחי הכיבוש הנאציים והכנסתם לארץ ישראל באופן [[העפלה|אי-לגלי]] בשיתוף גורמים [[רוויזיוניסטים|רוויזיוניסטיים]] ([[עליית אף על פי]]){{הערה|ראו בהקשר זה מסמך ב[[הארכיון הציוני המרכזי|ארכיון הציוני]] סימול F17\3-26t+28t.}}. מסופר עליו שכשגסס ב-[[1943]] היה שם [[מרד גטו ורשה]] על שפתיו.