אנרגיה סולארית – הבדלי גרסאות

עשרות גופי מחקר ופיתוח ברחבי העולם מנסים לשפר את יעילותם ולהוזיל את מחירם של התאים הפוטו-וולטאיים. בשנת [[2007]], לדוגמה, הושקעו 500 מיליון דולר במחקר ופיתוח זה רק מהשקעה ציבורית.{{הערה|1=ראה/י http://www.iea.org/papers/2010/pv_roadmap.pdf}} ההשקעה הולכת וגוברת מדי שנה וגם גופים מסחריים עוסקים בכך. למרות המחקר הנרחב וההשקעה העצומה, ולמרות התחזיות, בפועל עדיין לא הושגה פריצת דרך ביעילות תא פוטו-וולטאי. לצרכים מעשיים מקובל לחשב לפי עד 10% נצילות. יש גם להביא בחשבון שישנם חסמים תאורטיים ליעילות הפקת חשמל מאנרגיית השמש: 22% לתאים פוטו-וולטאיים ו-40% למערכות תרמיות (בהתאם ל[[מנוע קרנו|חוק קרנו]]).{{הערה|[http://solarcellcentral.com/limits_page.html The Shockley Queisser Efficiency Limit]}} במרץ 2017 פורסמו תוצאת מכרז של [[רשות החשמל]] להקמת [[חווהתחנת סולאריתכוח פוטו-וולטאית|חוות סולאריות]] בהיקף מכסה של 235 MW, בו הזוכים התחייבו למחיר העומד על 19.9 אג' לקוט"ש. המחיר נמוך בכ-40% מהמחיר הנמוך ביותר שנקבע עד כה למתקנים סולאריים. בתגובה לתוצאות אמר איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל כי: "חשמל סולארי הפך זול משריפת דלקים ומדובר בבשורה היסטורית ובמהפכה במשק החשמל אשר צפויה להתעצם עם התפתחות הטכנולוגיה."{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.tashtiot.co.il/2017/03/20/%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c-57/|כותרת=נבחרו הזוכים במכרז הראשון של רשות החשמל להקמת מתקני ייצור חשמל סולאריים {{!}} מגזין תשתיות תעשייה ואנרגיה|תאריך_וידוא=2017-03-25}}}}