אינקונבולה – הבדלי גרסאות

הדפוס העברי החל לפעול כעשרים שנה לאחר שהחל הדפוס בקרcבקרב שאר האומות. הספר העברי הראשון המתוארך הוא [[פירוש רש"י לתורה]] שנדפס בעיר [[רג'ו די קלבריה]], בשנת רל"ה ([[1475]]). סך כל הספרים שהגיעו לימינו בשלמותם או בחלקם אינו עולה על 200. הספרים שאותם נטו להדפיס היו ספרים שהתאפיינו בביקוש יציב והיו בשימוש תדיר (כך שהתבלו ונדרש לחדשם), כלומר ספרים שימושיים ללימוד בבית המדרש, לתפילה ולשימוש בבית הכנסת או לשימוש תדיר בקביעת מנהג והלכה כגון חומשים, ספרי תפילה ([[סידור]]ים) וספרי הוראת הלכה פרקטיים. במשך שלושים שנות דפוס הערש העברי הודפסו 17 מהדורות של חומשים (חלקן עם תרגום [[אונקלוס]] ו[[פירוש רש"י לתורה]]); 8 מהדורות של סידורים; 7 מהדורות של ספרי [[תהילים]] עם [[ברכת המזון]] ו-4 מהדורות של [[מחזור תפילה|מחזורי תפילה]] ו[[חמש מגילות]]. קובץ ההלכה [[ארבעה טורים]] לא הודפס במלואו אך נמצאו 4 מהדורות של טור [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] ומהדורות בודדות של [[אבן העזר]], [[חושן משפט]] ו[[יורה דעה]] כן נמצאו חמישה שרידי מהדורות של הדפסת פירוש רש"י על התורה ופירוש [[רלב"ג]] לתורה ומהדורות בודדות של הדפסת [[מסכת]]ות מן [[התלמוד הבבלי|התלמוד]], הראשונה בהן היא [[מסכת ברכות]]. בין הספרים שאינם ספרים שימושיים נמצאו [[מוסר (יהדות)|ספרי מוסר]] שהיו ככל הנראה חביבים על הקהל. בהם שתי הדפסות של ספר "[[משל הקדמוני]]", המכיל סיפורים משעשעים בחרוזים, שנכתב על ידי הפילוסוף, הרופא והמקובל רבי [[יצחק אבן סהולה|יצחק בן שלמה אבן סהולה]], נכתב בשנת [[1281]] והודפס לראשונה בשנת [[1491]] בעיר [[ברשה|ברישא]] באיטליה והיה הספר העברי הראשון שהכיל ציורים. "אבן בוחן" לר' [[קלונימוס בן קלונימוס]], "[[חובת הלבבות]]" לר' [[בחיי אבן פקודה]], ספר "בחינת עולם" ל[[ידעיה הפניני]], ספר "נופת צופים" ל[[יהודה מסר לאון]] וספר [[אלדד הדני]] שהודפסו ב[[דפוס אברהם כונת]] ב[[מנטובה]].{{הערה|[[זאב גריס]], '''הספר העברי - פרקים לתולדותיו''', מוסד ביאליק, 2015 עמ' 53-50}}