קוויריניוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''פובליוס סולפיקיוס קוויריניוס''' ([[לטינית]]: Publius Sulpicius Quirinius) היה [[קונסול]] ו[[מצביא]] [[רומא העתיקה|רומאי]] שנשלח על ידי [[אוגוסטוס קיסר]] לארגן את [[נציבות יהודה|יהודה]] לקראת שלטון הנציבים הרומאים, בשנת [[6]] לספירה, לאחר תקופת שלטונו הכושל של [[ארכלאוס (מלך)|ארכלאוס]], בנו של [[הורדוס]]. העמדת מצבה המשפטי והפוליטי של יהודה ככפופה, כמעט במישרין, לרומאים, נבעה גם מבחינה מחודשת של הנסיבות הפוליטיות בגזרה המזרחית של האימפריה הרומית ומאווירה מרדנית ביהודה ובגליל, שאפיינה את שלהי שלטון הורדוס. אין להוציא גם מכלל אפשרות שבמהלך זה התכוונה רומא להשתלט על הנכסים הקרקעיים והכספיים של בית הורדוס.
כחלק בלתי נפרד והכרחי מתהליך הפיכתו של אזור מסוים ל[[פרובינקיה]] (שלטון רומי ישיר), הורה קוויריניוס לערוך "[[קנסוס]]" (מיפקד אוכלוסין ושמאות קרקע ונכסים) ביהודה. מהלך זה, מעבר להיותו סמל לשיעבוד הרומי, נועד לאפשר את גביית כספי המסים לשלטונות הרומיים, על סמך [[שמאות]] הנכסים של המקומיים. המפקד עורר זעם והתנגדות בעם והחלה מרידה ברומאים בהנהגתם של יהודה הגלילי, איש גמלא, וצדוק הפרושי. [[יוספוס פלאביוס]] מזכיר זאת בספרו [[קדמוניות היהודים]] (ספר 18, פרק א, א). עפ"י יוספוס, [[יהודה הגלילי]] היה מנהיגה של 'הכת הפילוסופית הרביעית' שדגלה בחירות ובכך שאין לכנות שום אדם בשם אדון אלא את האלוהים לבדו. הם התנגדו לשלטון רומי וטענו שהמפקד אינו מוביל לשום מקום אלא לעבדות גלויה. המרד הסתיים אחרי שיועזר, הכהן הגדול, שכנע את העם בדברים. אחרי שסיים את המפקד ומכר את נכסיו של [[ארכלאוס]] מלך יהודה, מינה קוויריניוס את [[חנן בן שת]] לכהן גדול, במקומו של הכהן הגדול יועזר מ[[בית ביתוס]].
| |||