מרים הנביאה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לנדודי בני ישראל במדבר |
Joalbertine (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''מִרְיָם''' היא [[דמות מקראית]], בת [[עמרם]] ו[[יוכבד]], מ[[שבט לוי]], אחות [[אהרון]] ו[[משה]]. נמנית עם שבע ה[[נביא|נביאות]] שקמו לישראל.
דון יצחק אברבנאל שיער שנקראה כך מכיוון שכבר בעת לידתה היו תנאי החיים של עם ישראל במצרים מרים וקשים{{הערה|[[יצחק אברבנאל|אברבנאל]], שמות ב, א.}}, או ששמה סימל את המרי שלה כלפי המצרים.{{מקור}} יש שהדגישו את היות השם בעל שורש משותף עם "הרמה"{{הערה|1=[http://www.itim.org.il/Names/name.asp?CategoryID=0&NameID=622 מרים], אתר עיתים}}. כמו כן יש סברה כי שמה נגזר מהמילה המצרית ל"אהובה".{{הערה|[http://www.abarim-publications.com/Meaning/Miriam.html#.WDDcDdIrLio השם מרים] באתר עברים הוצאה לאור}}▼
[[קובץ:Tissot Miriam Shut Out from the Camp.jpg|ממוזער|250px|מרים מחוץ למחנה, ציור מעשה ידי [[ג'יימס טיסו|טיסו]] משנת [[1896]] לערך.]]▼
לפי המסופר ב[[ספר שמות]] פרק ב' אחות משה (לא נאמר במפורש שמה) היא זו אשר צפתה על משה ב[[יאור]], ראתה את בת פרעה אוספת אותו והציעה לה כמינקת את אמה "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ... וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד. וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, לֵכִי; וַתֵּלֶךְ, הָעַלְמָה, וַתִּקְרָא, אֶת-אֵם הַיָּלֶד" . ▼
{{ערך מורחב|שירת מרים}}▼
מרים מוזכרת במפורש בשמה לאחר [[קריעת ים סוף]] כשתופפה ב[[תוף|תופים]] וחוללה ב[[מחול]] את שירת מרים: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם:▼
שִׁירוּ לַ-ה' כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם"▼
{{ערך מורחב|צרעת מרים}}▼
[[קובץ:Tissot Moses Laid Amid the Flags.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרים מניחה את משה ב[[תיבת גומא|תיבה]], ציור מעשה ידי [[ג'יימס טיסו]].]]▼
▲לפי המסופר ב[[ספר שמות]] פרק ב' אחות משה (לא נאמר במפורש שמה) היא זו אשר צפתה על משה ב[[יאור]], ראתה את בת פרעה אוספת אותו והציעה לה כמינקת את אמה "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ... וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד.
במסורת חז"ל הייתה מרים האחות הבכירה שבמשפחה{{הערה| ראו שמות רבה א, יג; תוספות בכורות ד, א. מאידך, לדעת הרמב"ן (שמות טו, כ) אהרון היה הבכור במשפחה. וכן לדעת הרשב"ם (שם).}}
▲במסורת חז"ל הייתה מרים האחות הבכירה שבמשפחה{{הערה| ראו שמות רבה א, יג; תוספות בכורות ד, א. מאידך, לדעת הרמב"ן (שמות טו, כ) אהרון היה הבכור במשפחה. וכן לדעת הרשב"ם (שם).}}. לפי אותה מסורת היא גם אשת איש ומיילדת ([[מסכת סוטה]] יא), לעיתים מתוארת כאשתו של [[חור (דמות מקראית)|חור]], לעיתים כאשתו של [[כלב בן יפונה]] (סוטה יא) ולעיתים כאמו של [[בצלאל בן אורי|בצלאל]] (שמות רבה, פרק מח) או כאמו של חור ([[רש"י]] שמות יז, י).
המסורת מספרת כי בעת גזרת [[פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] "כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", החליט עמרם שמוטב להתגרש מהנשים כדי שלא ייולדו תינוקות. בגמרא{{הערה|{{בבלי|סוטה|יב|א}}}} נאמר: "וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשווא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות! ... עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן."
בהקשר ללידת משה והשלכתו ליאור מופיע מדרש נוסף המתאר את [[נבואה|נבואת]] מרים: מרים הייתה מתנבאה ואומרת: "עתידה אמי שתלד בן, שמושיע את ישראל מיד מצרים. וכיוון שנולד משה, נתמלא הבית כולו אור. עמד אביה ונשק על ראשה. אמר לה: בתי, נתקיימה נבואתך. וכיוון שהטילוהו ליאור, עמד אביה וטפחה על ראשה. אמר לה: בתי, היכן נבואתך? וזהו שנאמר: "ותתצב אחותו מרחוק לדעת מה יעשה לו" (שמות ב', ד') לדעת מה יהיה בסוף נבואתה.▼
שהמשיכה להאמין בנבואה ורצתה לראות כיצד תהיה הצלתו ולא אם יינצל. [http://www.arachim.org/ArticleDetail.asp?ArticleID=851 (לקוח מאתר ערכים)].▼
==זיהויה כפועה המיילדת==
[[קובץ:Miriam IMG 28071.JPG|250px|ממוזער|מרים מכה בתוף, [[כנסיית דורמיציון]], [[ירושלים]]]]▼
לפי מסורת חז"ל הייתה מרים אשת איש ומיילדת ([[מסכת סוטה]] יא), לעיתים מתוארת כאשתו של [[חור (דמות מקראית)|חור]], לעיתים כאשתו של [[כלב בן יפונה]] (סוטה יא) ולעיתים כאמו של [[בצלאל בן אורי|בצלאל]] (שמות רבה, פרק מח) או כאמו של חור ([[רש"י]] שמות יז, י).
[[שפרה ופועה]], המילדות העבריות שלא צייתו לפקודת פרעה להמית את הזכרים – מזוהות על ידי חז"ל כיוכבד אם משה, ומרים אחות משה.
כך נאמר בגמרא{{הערה|{{בבלי|סוטה|יא|ב}}}}: "שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד; דבר אחר: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? ... שהייתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל". וכן מסביר רש"י: פועה - זו מרים שפועה ומדברת והוגה לולד כדרך הנשים המפייסות תינוק.
==תפקידה ביציאת מצרים==
▲===נבואת מרים===
▲{{ערך מורחב|שירת מרים}}
▲[[קובץ:Tissot Moses Laid Amid the Flags.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרים מניחה את משה ב[[תיבת גומא|תיבה]], ציור מעשה ידי [[ג'יימס טיסו]].]]
▲מרים מוזכרת במפורש בשמה לאחר [[קריעת ים סוף]] כשתופפה ב[[תוף|תופים]] וחוללה ב[[מחול]] את שירת מרים: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם:
▲בהקשר ללידת משה והשלכתו ליאור מופיע מדרש נוסף המתאר את [[נבואה|נבואת]] מרים: מרים הייתה מתנבאה ואומרת: "עתידה אמי שתלד בן, שמושיע את ישראל מיד מצרים. וכיוון שנולד משה, נתמלא הבית כולו אור. עמד אביה ונשק על ראשה. אמר לה: בתי, נתקיימה נבואתך. וכיוון שהטילוהו ליאור, עמד אביה וטפחה על ראשה. אמר לה: בתי, היכן נבואתך? וזהו שנאמר: "ותתצב אחותו מרחוק לדעת מה יעשה לו" (שמות ב', ד') לדעת מה יהיה בסוף נבואתה.
▲שִׁירוּ לַ-ה' כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם"
▲שהמשיכה להאמין בנבואה ורצתה לראות כיצד תהיה הצלתו ולא אם יינצל. [http://www.arachim.org/ArticleDetail.asp?ArticleID=851 (לקוח מאתר ערכים)].
הנביא [[מיכה]] ({{תנ"ך|מיכה|ו|ד|ללא=ספר}}) מציין אותה במפורש לצד משה ואהרן כמחוללי [[יציאת מצרים]]: "כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ; וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ, אֶת-מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם". ה[[מהר"ל מפראג]] כותב בספרו [[נצח ישראל (ספר)|נצח ישראל]] כי מרים הייתה אחת משלשת הגואלים של יציאת מצרים (משה, אהרון ומרים), והיה לה תפקיד מיוחד, לבטא את ההשתוקקות והחיבור של עם ישראל לאל{{הערה|1=נצח ישראל פרק נ"ד}}.
==צרעת מרים==
▲[[קובץ:Tissot Miriam Shut Out from the Camp.jpg|ממוזער|250px|מרים מחוץ למחנה, ציור מעשה ידי [[ג'יימס טיסו|טיסו]] משנת [[1896]] לערך.]]
▲{{ערך מורחב|צרעת מרים}}
בספר [[במדבר]] ({{תנ"ך|במדבר|יב|א|קצר=כן|ללא=ספר}}) מסופר כי מרים ו[[אהרן]], [[רכילות|רכלו]] על משה, "עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח". הם טענו כי ה' דיבר גם אתם ולכן הם נביאים כמשה, ומעמדם צריך להיות כמעמדו: וַיֹּאמְרוּ, הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה'--הֲלֹא, גַּם-בָּנוּ דִבֵּר; וַיִּשְׁמַע, ה'. (במדבר יב, ב). הדברים האלו מכעיסים את ה': יִּחַר-אַף ה' בָּםְ. תגובתו של ה' לדבריהם היא - אינכם עומדים במעלתו של משה: לֹא-כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה: בְּכָל-בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא. פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת ה', יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה".
▲===מקור ומשמעות שמה===
▲דון יצחק אברבנאל שיער שנקראה כך מכיוון שכבר בעת לידתה היו תנאי החיים של עם ישראל במצרים מרים וקשים{{הערה|[[יצחק אברבנאל|אברבנאל]], שמות ב, א.}}, או ששמה סימל את המרי שלה כלפי המצרים.{{מקור}} יש שהדגישו את היות השם בעל שורש משותף עם "הרמה"{{הערה|1=[http://www.itim.org.il/Names/name.asp?CategoryID=0&NameID=622 מרים], אתר עיתים}}. כמו כן יש סברה כי שמה נגזר מהמילה המצרית ל"אהובה".{{הערה|[http://www.abarim-publications.com/Meaning/Miriam.html#.WDDcDdIrLio השם מרים] באתר עברים הוצאה לאור}}
▲[[קובץ:Miriam IMG 28071.JPG|250px|ממוזער|מרים מכה בתוף, [[כנסיית דורמיציון]], [[ירושלים]]]]
== בארה של מרים ==
{{ערך מורחב|בארה של מרים}}
על פי המסורת, ב[[נדודי בני ישראל במדבר]] לוותה אותם באר שנעה בדרך נס, לבאר זו מיוחסות תכונות פלאיות רבות, והיא התקיימה בזכותה של מרים (על פי [[רש"י]] זוהי משמעותו של סיפור [[משה והסלע]], כי לאחר מות מרים משה היה צריך להחזיר את הבאר). ב[[תלמוד]]ים ישנן דעות שונות על מקום גניזתה של הבאר. בירושלמי ובמדרש רבא, נכתב כי נגנזה בתוך [[ים כנרת]], אולם בתלמוד הבבלי סבורים כי היא מצויה ב[[הים התיכון|ים התיכון]], סמוך כנראה ל[[הר הכרמל]], קישורו של הכרמל לבארה של מרים נובע ככל הנראה מהמדרש, על הפסוק "ככרמל בים יבא", לפיו השתתף הכרמל ב[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=מכיוון שאותו בעל מאמר מצוטט גם בירושלמי וגם בבבלי, באמירה דומה, נראה לאור כל המסורות, גם המאוחרות יותר של [[האר"י]] ותלמידיו, שהמסורת העיקרית הייתה הארץ ישראלית שמובאת בירושלמי ובמדרש רבא שטענה כי מדובר בכנרת, ואילו הבבלית שהייתה מאוחרת יותר ומרוחקת יותר, ייחסה בטעות את גניזתה של בארה של מרים לים התיכון}}.
▲המקרא מספר על המרד של מרים ואהרון במשה. הם טענו כי ה' דיבר גם אתם ולכן הם נביאים כמשה, ומעמדם צריך להיות כמעמדו: וַיֹּאמְרוּ, הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה'--הֲלֹא, גַּם-בָּנוּ דִבֵּר; וַיִּשְׁמַע, ה'. (במדבר יב, ב). הדברים האלו מכעיסים את ה': יִּחַר-אַף ה' בָּםְ. תגובתו של ה' לדבריהם היא - אינכם עומדים במעלתו של משה: לֹא-כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה: בְּכָל-בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא. פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת ה', יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה". העונש שמביא ה' על מרים בגלל כפירתה במנהיגותו של משה היה - צרעת: וְהִנֵּה מִרְיָם, מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג; וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל-מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת. אהרון ומרים מבינים את הטעות שלהם ומביעים חרטה: וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן, אֶל-מֹשֶׁה: בִּי אֲדֹנִי--אַל-נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ. משה מתפלל לה' עבור מרים: אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ ותגובתו של ה' לתפילת משה - מרים צריכה להיענש לפני שירפא לה: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ--הֲלֹא תִכָּלֵם, שִׁבְעַת יָמִים; תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. רק לאחר שבעת הימים נרפאת מרים מהצרעת וסיפור המרידה במשה הסתיים.
==פטירתה ומקום קבורתה==
מות מרים מופיע ב[[פרשת חוקת]]
{{ציטוט|וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן.|{{תנ"ך|במדבר|כ|א|ב}}}}
[[תרגום המיוחס ליונתן]] [[מגילת תענית]] ו[[סדר עולם רבה]] מציינים את תאריך פטירתה ב-י' בניסן בשנה הארבעים ליציאת מצרים{{הערה|{{HebrewBooks|אלברט, אברהם מרדכי בן יהודה אריה|ברכת אברהם - במדבר|42874|עמוד=100}}}}. לידתה ע"פ ה[[מסורת (יהדות)|מסורת]] בשנת {{קישור לשנה עברית|2362}}.
לפי התנ"ך נקברה מרים ב[[קדש (מדבר צין)|קדש]]. ההיסטוריון [[יוספוס פלביוס]] מוסיף שהיא נקברה בהר סין ליד [[פטרה]]. עד המאה הרביעית לספירה אכן יש לנו עדות כתובה למסורת של עליה לרגל לקברה של מרים באזור פטרה אולם מאז נשתכחה מסורת זו ומקום הקבר נשכח גם הוא. יש המזהים אותו במבנה המפואר של אל-דיר במערבה של [[פטרה]]{{מקור}}.
| |||