מתנות כהונה – הבדלי גרסאות

פרשני התורה והמדרש ביארו את מעמד הרצוי של הכהנים כלפי המתנות. מפרשני התורה הסבירו שאל לכהן להרגיש את עצמו כמוכלם עבור קבלת מתנת "חינם" אלא להבין שהמתן אינו ניתן לו -אלא ל[[הקדוש ברוך הוא]], והשם מזכה את הכהן לקבלת פרס זו. כמו כן, על כהן להראות חביבות בקבלתו את המתנות כהונה -מפני שהוא ניתן לו מאת הקדוש ברוך הוא- אף על פי שהמתן הניתן לו אינו שווה סכום כספי חשוב. מאידך, לאשר גיאות הכהן על קבלת הרבה מתנות חשובות, הבטיח התורה ברכה מיוחדת לכהן שלא יבוא לידי [[גאווה]] וחטאים למיניהם שבדרך כלל [[עשיר]]ים נכשלים בהם{{הערה|1=ש"ך על התורה חלק ב דפים ר"ב, שנ"ז, תרל"ח}}.

 

 

על סמך הפסוק {{הדגשה|שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר ה' צְבָאוֹת|מלאכי ב ח|מלאכי ב ח}}, יש מ[[בעלי התוספות]] שכתבו שאל לכהן ליטול את המתנות על מנת להחזירם לנותן{{הערה|1=כך מנמק ה[[תוספות רי"ד]] (מסכת קידושין פרק א)}}. כמו כן, יש מסבירים שאל לכהן לסרב מלקבל מתנות כשבאים לתת לו{{הערה|1=ספר "פרי תאר" לרבי [[חיים בן עטר]], יורה דעה סימן ס"א (וגם יורה דעה ש:ד)}}.

* [[פדיון הבן]] נוהג גם היום.

* [[זרוע לחיים וקיבה]] נוהג גם היום (ראה הערך).

* לעומת פדיון פטר חמור, אדם שמגדל בהמות טהורות, בקר, כבשים או עיזים מקפיד לשתף איתו גוי כדי להפטר ממצוות בכור בהמה טהורה. זאת מכיוון שה[[בכור בהמה|בכור]] חייב להיות מוקרב ב[[בית המקדש]] ואינו נפטר מכך אלא אם נופל בו מום בלי כוונה.

* [[תרומת מעשר]] אינה ניתנת להאכל מכיוון שההלכה מחשיבה את כל האנשים כ[[טומאת מת|טמאי מתים]], כולל הכהנים, ואין אפשרות לאכלה ב[[טהרה]]. על כן התרומה נזרקת. כאשר מדובר בכמויות גדולות, ניתן לתת את תרומת המעשר לאכילה לבהמה של כהן. על כן נוהגים למכור את החיות ב[[גן חיות|גני חיות]] לכהנים ולתת לבהמות שבגן החיות לאכול את תרומת המעשר.