נאו-ליברליזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפונדמנטליזם |
Nizzan Cohen (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Official Portrait of President Reagan 1981.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מדיניותו של [[רונלד רייגן]], [[נשיא ארצות הברית|נשיא]] [[ארצות הברית]] בין השנים 1981 ו-1989 נחשבת נאו-ליברלית]]
'''נאו-ליברליזם''' הוא מושג המשמש במובנו המודרני לתיאור תקופה בהיסטוריה של הקפיטליזם. מקובל לראות את תחילתה עם ממשלותיהם של [[מרגרט תאצ'ר]] ו[[רונלד רייגן]] ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]]
ישנם הטוענים כנגד תוקפו התאורטי של המונח וסבורים כי הוא משמש כשם גנאי בלבד, מאחר שלעיתים רחוקות אם בכלל משמש המונח לתיאור עצמי של תומך במדיניות [[שוק חופשי]].{{הערה|1={{צ-מאמר|מחבר=Taylor C. Boas and Jordan Gans-Morse|שם=Neoliberalism: From New Liberal Philosophy to Anti-Liberal Slogan|כתב עת=Studies in Comparative International Development (SCID)|כרך=44|עמ=137-161|שנת הוצאה=2009|קישור=http://faculty.wcas.northwestern.edu/~jlg562/documents/BoasandGans-Morse--SCID.pdf}}}} כיום זהו מושג רווח ב[[מדעי החברה]].▼
תקופת הניאו-ליברליזם מתאפיינת בצעדי [[מדיניות כלכלית]] שכללו צעדי [[הפרטה]], קיצוץ ב[[תשלומי העברה]], [[ליברליזציה בסחר]], פיטורי עובדים או הרעת תנאי ההעסקה ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]]. המהלך לווה בנימוקים אידאולוגיים הנשענים על תפיסות של ליברליזם. המונח נאו-ליברליזם קשור גם ל[[גלובליזציה]] או "[[פונדמנטליזם]] שוק".{{הערה|1=פונדמנטליזם שוק הוא כינוי ביקורתי לתפיסה השוללת באופן גורף מעורבות ממשלתית בכלכלה.}}{{הערה|שם=USIH}}
▲ישנם הטוענים כנגד תוקפו התאורטי של המונח וסבורים כי הוא משמש כשם גנאי בלבד, מאחר שלעיתים רחוקות אם בכלל משמש המונח לתיאור עצמי של
==מקורות==
[[קובץ:Benjamin Netanyahu portrait.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כהונתו של [[בנימין נתניהו]] כשר אוצר בממשלת שרון נחשבת לנקודת מפתח בכלכלה נאו-ליברלית בישראל]]
בראשית המאה ה-20 המונח שימש בארצות הברית לתיאור הוגים [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]] מתונים כגון [[לאונרד הובהאוס]] ו[[ג'ון הובסון]].{{הערה|שם=USIH|1=[http://us-intellectual-history.blogspot.co.il/2011/01/strange-transatlantic-career-of.html US Intelectual History, The Strange, Transatlantic Career of 'Neoliberalism']}} בקולוקווים של וולטר ליפמן שנערך בפריז ב-1938 נפגשו מדעני חברה, משפט ורוח מגרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה, אוסטריה, שווייץ וארצות הברית בעלי תפיסת עולם דומה בדבר הדרך להציל את הליברליזם מהמשטרים הסמכותניים שעלו באירופה בדרך שונה מזו שהציע קיינס. במהלך המפגש הציע הגאוגרף הכלכלי הגרמני אלכסנדר רוסטוב לכנות את התנועה "ניאוליברליזם".
לאחר סיום מלחמת העולם השניה התכנסה ב[[שווייץ]] לראשונה ב-1947 [[אגודת מונט-פלרין]], אשר כללה שורה של כלכלנים, היסטוריונים ופילוסופים בעלי תפיסת עולם [[נאו-קונסרבטיזם|נאו-קונסרבטיבית]], ביניהם [[פרידריך האייק]], [[מילטון פרידמן]], [[קרל פופר]] ועוד - אשר זיהו עצמם כ[[ליברליזם|'ליברלים]]' המחוייבים לחירויות הפרט. קבוצה זו הושפעה מרעיונותיו של הכלכלן [[אדם סמית]] ושל הוגים [[נאו-קלאסיציזם|נאו-קלאסיים]] אחרים שצידדו בעקרונות השוק החופשי והתנגדו לעמדות הקיינסיאניות המקובלות שצידדו במעורבות הממשלה בכלכלה. לשיטת חברי אגודת מונט-פלורין למנגנון המדינה אין היכולת לאסוף את האינפורמציה המספקת לאמוד את מערכות המחירים בשוק ולהשתלב בהן, וכן גרסו חברי הקבוצה כי מדיניות ממשלות דמוקרטיות מושפעות משיקולים פוליטיים ופופוליסטיים - ואינן נובעות משיקולים כלכליים מובהקים.
ב[[ארצות הברית]] החלה הקבוצה להנות מתמיכתם של בעלי הון וראשי תאגידים, אשר החלו לתמוך בהקמת מכוני מחקר בהשראתה, ובהפצת רעיונותיהם {{הערה|שם=הארווי|Harvey, David. 2005. A Brief History of Neoliberalism. Oxford, New York: Oxford
University Press.}}. בייחוד אומצה תפיסה זו בבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת שיקאגו, אשר אף פיתח את גישת ה[[מוניטריזם]] המכונה גם 'אסכולת שיקאגו'{{הערה|Burchell, Graham. 1996. "Liberal Government and Techniques of the Self." Pp. 19-36
in Foucault and Political Reason: Liberalism, Neo-liberalism and Rationalities of
Government, edited by Andrew Barry, Thomas Osborne, and Nikolas Rose. Chicago:
The University of Chicago Press.}}.
בשנות ה-80 המונח שימש [[התנועה הפרוגרסיבית|סוציאל-ליברלים]]{{הערה|1=עמדות המכונות סוציאל ליברליות מקבילות על פי רוב לעמדות סוציאל-דמוקרטיות באירופה.}} מ[[המפלגה הדמוקרטית]] בארצות הברית אשר ביקשו לבדל עצמם כמתונים יותר בעמדתם הכלכלית (כלומר, נוטים פחות למדיניות [[אטטיזם|אטטיסטית]], אך עדיין בגבולות [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאל]] הכלכלי).{{הערה|1=למשל מאמרו של הפובליציסט צ'ארלס פיטרס, {{צ-מאמר
|מחבר=Charles Peters
|שם=A NEOLIBERAL'S MENIFESTO
שורה 16 ⟵ 28:
בישראל מזוהה המונח עם בנימין נתניהו ובמיוחד עם מדיניותו הכלכלית במהלך כהונתו כשר האוצר בממשלת שרון השנייה.
== מאפייני הניאו ליברליזם ==
מספר חוקרים{{הערה|שם=הארווי}}{{הערה|Jessop, Bob.1994. “Post Fordism and the State.” Pp. 251-279 in Post Fordism, edited
by Ash Amin. Oxford: Blackwell.}}{{הערה|ממן, דניאל וזאב רוזנהק. 2009 .בנק ישראל - כלכלה פוליטית בעידן ניאו-ליברלי. ירושלים, תל-
אביב: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.}} מאפיינים את הניאו-ליברליזם במספר מרכיבים:
* הסרה של חסמים בפני תנועה חופשית ובינלאומית של סחורות, שירותים והון.
* צמצום [[רגולציה]] על הפעילות הכלכלית, וליברליזציה של השווקים הפיננסיים.
* אימוץ העקרונות של [[שוק חופשי|השוק החופשי]] כ[[אתיקה]] הרלוונטית גם לפעולות חברתיות שאינן בזירה הכלכלית כגון ממשל וחינוך
* [[הפרטה]] ו[[קומודיפיקציה|הסחרה]] של נכסי ציבור ושירותים ציבוריים.
* ריסון תקציבי ומשמעת מוניטרית.
* חיזוק כוחם של פקידים מקצועיים מתחומי הניהול, המשפט והכלכלה, הנתפסים כפועלים באופן 'רציונלי', על פני כוחם של פוליטיקאים ונבחרי ציבור שנבחרו באופן דמוקרטי, הנתפסים כפועלים באופן 'פופוליסטי'.
* חיזוקן של אליטות כלכליות ותאגידים (בין היתר של תאגידים בינלאומיים במשק הלאומי) - הנהנים מהשפעה גוברת על השלטון, וממדיניות המיטיבה עימם.
* הקטנת חלקה של הממשלה במשק וצמצום מדינת הרווחה.
* צמצום הביטחון התעסוקתי של עובדים, וכוחם של ה[[איגוד מקצועי|איגודים המקצועיים]].
==ראו גם==
*[[ליברליזם]]
*[[תלות גומלין מורכבת]]
שורה 53 ⟵ 80:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כלכלה פוליטית]]
| |||