התקן תוך-רחמי – הבדלי גרסאות

התקנים מסוג [[מירנה]] וג'נס. ההתקן משחרר הורמון שמונע ביוץ. להתקן זה יתרונות ייחודיים: הפחתת [[סרטן הרחם]] ושיפור תסמיני [[אנדומטריוזיס]]. בכ-15% מהמקרים נגרמת הידלדלות של רירית הרחם בתגובה לפרוגסטרון, דבר שעשוי להוביל למצב בו הדמם הווסתי פוסק או נחלש מאוד. ולכן, התקן הורמונלי יכול גם לסייע בטיפול ב[[דימום וסת כבד]] ולהגנה על רירית הרחם בזמן טיפול הורמונלי ל[[גיל המעבר אצל נשים]]{{הערה|שם=אגף הרוקחות|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Rishum_2_295505016.pdf מירנה, עלון לצרכנית, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות]}}.

 

ל[[גיל המעבר אצל נשים]]{{הערה|שם=אגף הרוקחות}}. מירנה כלולה ב[[סל התרופות]] לנשים שמלאו להן 45 שנים וסובלות מדימום וסת מוגבר{{הערה|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/PerutSalTrufa.asp?RegNum=106 74 28833 01 פרטי הכללה בסל התרופות, אתר משרד הבריאות]}}. התקן מירנה מפעיל כמה תהליכים הכרוכים במניעת הפריה והשרשה:{{הערה| [http://www.contraceptionjournal.org/webfiles/html/nocookies.html Ortiz, María Elena; Croxatto, Horacio B. (June 2007). "Copper-T intrauterine device and levonorgestrel intrauterine system: biological bases of their mechanism of action". Contraception 75 (6 Suppl): S16‒S30. doi:10.1016/j.contraception.2007.01.020. {{PMID|17531610}}. p. S28 ]}}{{הערה| [http://yomi.mobi/egate/Copper_IUD___sharp___cite_note-CDC2010-9/x ESHRE Capri Workshop Group (2008). "Intrauterine devices and intrauterine systems". Human Reproduction Update 14 (3): 197‒208. doi:10.1093/humupd/dmn003. {{PMID|18400840}}. Unknown parameter {{!}}momth= ignored (help) p. 199: ]}}{{הערה| [http://wiki.verkata.com/en/wiki/Intrauterine_system?page=2 Speroff, Leon; Darney, Philip D. (2011). "Intrauterine contraception". A clinical guide for contraception (5th ed.). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins. pp. 239–280. {{ISBN|978-1-60831-610-6}}. pp. 246–247 ]}}{{הערה| [[:en:IUD with progestogen|Jensen, Jeffrey T.; Mishell, Daniel R. Jr. (2012). "Family planning: contraception, sterilization, and pregnancy termination". In 6th, Gretchen M.; Lobo, Rogerio A.; Gershenson, David M. et al. Comprehensive gynecology. Philadelphia: Mosby Elsevier. pp. 215–272. {{ISBN|978-0-323-06986-1}}. More than one of |editor1-last= and |editor= specified (help); |displayeditors= suggested (help) p. 259:]] }} עיבוי ריר צוואר הרחם, דיכוי תנועתיות הזרע והיכולת לחדור את הביצית{{הערה|JMunuce, MJ; Nascimento, JAA; Rosano, G; Faundes, A; Bahamondes, L (2006), "Does of levonorgestrel comparable to that delivered by levonorgestrel-releasing uterine system can modify the in vitro expression of zona binding sites of human spermatozoa", Contraception 73 (1): 97–101}}, דיכוי צמיחת רירית הרחם{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2971715/ Silverberg, SG; Haukkamaa, M; Arko, H, Nilsson, CG; Luukkainen, T (1986), "Endometrial morphology during long-term use of levonorgestrel-releasing intrauterine devices", Int. J. Gynecol. Pathol. 5 (3): 235–241 ]}}{{הערה|[http://www.popline.org/node/188305 Guttinger, A; Critchley, HO (2007), "Endometrial effects of intrauterine levonorgestrel", Contraception 75 (6 Suppl.): S93–S98 ]}}. בחלק קטן מהנשים, הביוץ מדוכא{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3311626 Sivin, I; Schmidt, F. (1987), "Effectiveness of IUDs: a review", Contraception 36: 55–84 ]}}. מחקרים רבים הראו שעיקר פעולת התקן מירנה הוא מניעת [[הפריה]], ולא מניעת השרשה. בניסוי אחד שכלל שטיפת החצוצרות, ביציות מופרות נמצאו במחצית מהנשים שלא השתמשו באמצעי מניעה, אך לא נמצאו כלל ביציות מופרות בנשים שהשתמשו בהתקן תוך רחמי הורמונלי{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3360166 Alvarez, F; Brache, V.; Fernandez, E; Guerrero, B; Guiloff, E; Hess, R; et al. (1988), "New insights on the mode of action of intrauterine contraceptive devices in women", Fertil Steril 49: 768–773 ]}}. בנוסף, התקן תוך רחמי הורמונלי מפחית את הסיכון להריון מחוץ לרחם, דבר שמחזק את הטיעון שהוא מונע הפריה.