הממלכה של בוספורוס הקימרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ויקיטקסט |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Bosporan_Kingdom_growth_map-fr.svg|שמאל|250px|התפשטות הממלכה של בוספורוס הקימרי|ממוזער]]
[[קובץ:Ancient_Greek_Colonies_of_N_Black_Sea.png|שמאל|250px|המושבות היווניות הקדומות בצפון הים השחור|ממוזער]]
'''הממלכה של בוספורוס הקימרי''', לפעמים בקיצור '''ממלכת בוספורוס''' (ב[[יוונית]]: '''Βασίλειον του Κιμμερικού Βοσπόρου''', בסיליון טו קימריקו בוספורו) הייתה מדינה קדומה שהתקיימה במזרח [[חצי האי קרים|קרים]] וב[[חצי האי טאמאן]], משני צידי [[מצר קרץ']] שנקרא בתקופה העתיקה "בוספורוס הקימרי". ממלכה זו נוסדה על בסיס המושבות היווניות שהוקמו ב[[המאה ה-5 לפנה"ס|מאה ה-5 לפנה"ס]] בצפון [[הים השחור]] ועל חופי ה[[ים אזוב]].
ממלכת בוספורוס הקימרי אימצה במאה ה-4 -3 תרבות הלניסטית, אך ידע תקופה של הידרדרות כלכלית ותבוסות צבאיות שהביאו אותה בשנת [[107 לפנה"ס]] לסיפוחה על ידי [[פונטוס|ממלכת פונטוס]]. כפונטוס סופח על ידי [[גנאוס פומפיוס מגנוס|פומפיוס]] לאימפריה הרומית, הפכה ממלכת בוספורוס למדינת חסות (קליינטית) של [[האימפריה הרומית]]. היא הייתה מדינת החסות של רומא ששרדה למשך התקופה הארוכה ביותר.
בשנים 69-63 לספירה בימי הקיסר [[נירון]] הייתה [[פרובינקיה]] רומית. ב[[המאה ה-2 לספירה|המאה ה-2]]-[[המאה הראשונה לספירה|1]] לספירה ידעה המדינה תקופה מחודשת של פריחה, בראשות שושלת סרמטית חדשה. סוף המאה ה-2 המלך הבוספורי סאורוקראטס השני הביס את ה[[סקיתים]] תבוסה מכרעת וסיפח לממלכתו את כל שטח חצי האי קרים.
שורה 31:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*[http://www.museum.com.ua/en/nauch_isled/vestn2.html מטבעות נדירים של ממלכת בוספורוס הקימרי- מאוסף המוזיאון הנומימסטי באודסה] The Odessa Museum of Numismatic 2000.
*[[s:de:RE:Bosporos 3|אנציקלופדייה הריאלית פאוליס]]
{{ltr|
RE:Bosporos 3
Paulys Realencyclopädie der classischen Altertumswissenschaft
Band III,1 (1897), Sp. 757–789
}}
*[[s:en:1911 Encyclopædia Britannica/Bosporus Cimmerius|ויקיטקסט:הערך בופורוס קימרי באנציקלופדיה בריטניקה 1911]]
{{ltr|
(11th ed.) Ellis Minns "Bosporus Cimmerius". In Chisholm, Hugh (ed) ''Encyclopaedia Britannica,'' Cambridge University Press. pp. 286–287.
}}
| |||