הבדלים בין גרסאות בדף "אינטליגנציה"

נוספו 1,288 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
(נראה לי שכדאי לתרגם את הפתיח מוויקי האנגלית)
 
{{פירוש נוסף|נוכחי=כישורים מנטליים|אחר=שכבת משכילים|ראו=[[אליטה אינטלקטואלית]]}}
{{מפנה|משכל}}
'''אִינְטֶלִיגֶנְצְיָה''' (ב[[עברית]]: '''מִשׂכַּל''') היא מכלול הכישורים שבאמצעותם ניתן ל[[פתרוןלפתור בעיות|פתור בעיות]] הדורשות [[חשיבה]] בצורה יעילה.
 
[[אטימולוגיה|מקור המילה]] '''אִינְטֶלִיגֶנְצְיָה''' ב[[מילה (בלשנות)|מילה]] ה[[לטינית]] intelligere, ש[[משמעות|משמעה]] "לבחור", "[[קבלת החלטות|להחליט]]", "להבחין". בהתאם לכך, אינטליגנציה מוגדרת גם כיכולת ל[[הבנה|הבין]] {{אנ|Understanding}}להבין דבר מתוך דבר וכן כיכולת להבחין בין דבר לדבר.
 
האינטליגנציה אינה ייחודית ל[[אדם]]. קיימת גם [[אינטליגנציה בבעלי חיים]] ו[[בינה מלאכותית|אינטליגנציה מלאכותית]] הנוצרת בקרב [[מכונות]].
[[לקות שכלית]] היא מצב המאופיין באינטליגנציה נמוכה במיוחד, לצד זאת [[מחוננות]] מאופיינת באינטליגנציה גבוהה מאוד.
 
[[הבדלים בין אישיים]] באינטליגנציה נובעים הן מ[[תורשה]] והן מהשפעות [[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבתיות]].{{הערה|שם=בר-אל-1996|בר-אל, צ', (1996). מפגשים עם הפסיכולוגיה, מפגש שני, פסיכולוגיה התפתחותית. הוצאת רכס, אבן יהודה.}}. יש הערכות שהשפעת התורשה היא 40%-70%, ושהבדלים תורשתיים אלו נובעים מהבדלים פיזיולוגיים–נויורולוגיים ב[[מערכת העצבים]]. [[מחקרי תאומים|מחקרים בקרב תאומים זהים]] שגודלו בנפרד מראים על התאמה גבוהה מאוד באינטליגנציה (מתאם 0.72 בממוצע). בקרב תאומים זהים שגודלו יחד המתאם אף גבוה יותר (0.9), ויש הטוענים שהוא כמעט ואינו שונה מהנתונים המתקבלים עבור אדם אחד המבצע את אותו המבחן פעמיים.
מחקרים מראים שחלקו של המרכיב התורשתי באינטליגנציה עולה עם הגיל - נראה שהשפעת הסביבה על האינטליגנציה בגיל הילדות גבוהה יותר מאשר השפעתה בבגרות.
 
[[קובץ:IQ curve.svg|ממוזער|350px|שמאל|תוצאות מבחני IQ של האוכלוסייה המראות את "עקומת הפעמון"]]
 
מנת משכל היא הערך המקובל לביטוי רמת האינטליגנציה של האדם. מנת המשכל באוכלוסייה מתפלגת נורמלית, כשהממוצע (שהינו גם החציון) מוגדר כ-100 ועל בסיס הגדרה זו סטיית התקן היא 15 (ויש האומרים 16).
 
נמצא מתאם, אם כי לא גבוה, בין מהירות ההולכה החשמלית לבין האינטליגנציה. מתאמים נוספים, לא גבוהים, נמצאו בין היחס [[מוח]]-גוף לבין מנת המשכל. גם הפעילות המטבולית במוח נמצאה קשורה לאינטליגנציה במידת מה.
 
===מבחני בינה סימון===
על פי מבחני בינה סימון והפיתוח של שטרן - [[מנת משכל|מנת המשכל]] מציינת את היחס שבין גילו השכלי של הילד (רמת ביצועו במבחן) לבין גילו הכרונולוגי.
הנוסחה לחישוב אינטליגנציה תהא כלהלן:<BR>
''' מנת משכל = גיל שכלי / גיל כרונולוגי * 100'''
*הציון לרמת המשכל בתחום הביצועי.
*הציון לרמת המשכל הכללית.
 
==אינטליגנציה מרובה==
היא כמו גישה חדשה להמשגה ולהערכה של אינטליגנציות אנושיות.
על פי תורת האינטליגנציות המרובות של גרדנר, כל אדם הוא המסוגל שבעה צורות עצמאיות באופן אמין של עיבוד מידע, עם אנשים המבדילים זה מזה בפרופיל הספציפי של אינטליגנציות שהם מפגינים.
הטווח של אינטליגנציות אנושית מוערכת בצורה הטובה ביותר באמצעות הקשר מבוסס, "אינטליגנציה" מכשירים שלושה פרויקטי מחקר שצומחים מתוך התיאוריה מתוארים.
נתונים ראשוניים מאובטח מ פרויקט ספקטרום, יישום בגיל הרך, מצביעים על כך כי אפילו ילדים בני 4 ו -5 מציגים פרופילים שונים של כוח וחולשה.
יתר על כן, אמצעים של אינטליגנציות שונות הם עצמאיים גדולים יכולות אחרות מלבד אלה שנמדדו על ידי בדיקות מודיעין סטנדרטיות.
 
==מחקר ותאוריה==
 
חקר האינטליגנציה נערך לרוב בקרב [[בני אדם]], אך סימנים לאינטליגנציה ניצפו גם בקרב [[בעלי חיים]] ו[[צמחים]].
 
 
 
===תאוריות על אינטליגנציה===
התאוריות הפסיכולוגיות על אינטליגנציה מתחלקות לשלוש משפחות:
#'''תאוריות מבניות''': תיאורית ה-g של ספירמן, גורמים קבוצתיים של תורנסטון וגורמים קבוצתיים של קאטל והורן
#'''תאוריות תהליכיות''': תאוריות על הבסיס המוחי של דנקאן, תאוריות קוגניטיביות של אקרמן, השפעת תורשה מול סביבה של דיקנס ופלין
*גישת הפסיכומטריקה המתבססת על מבחני אינטליגנציה וניתוחם
*אינטליגנציה רגשית וחברתית (גולמן) המתבססת על חקר המוח, ומדגישה את חשיבות גורמים אלו בהתמודדות עם אתגרי הסביבה
* משאבי התודעה (קוסטה): אינטליגנציה היא סדרה של נטיות חשיבה שאדם יכול לבחור באילו מהן להשתמש בסיטואציה נתונה ואיך לפעול בה על הצד הטוב ביותר
 
====תיאורית ה-g====
{{ערך מורחב|התאוריה הדו גורמית לאינטליגנציה}}
[[ריימונד קאטל]] מבחין בין שני סוגים של אינטליגנציה:
* '''[[אינטליגנציה זורמת|אינטליגנציה נוזלית]]''' - היא היכולת לפתור בעיות, להתמודד עם מצבים חדשים ומשתנים. המתאם בין סוג זה לבין הגורם הכללי g הוא גבוה מאוד. סוג זה של אינטליגנציה מפסיק להתפתח בסביבות גיל 18, ולא נמצאה תמיכה מחקרית עד כה לכך שהוא מושפע מגירויים סביבתיים.
* '''אינטליגנציה גבישית''' - שהיא הצטברות של ידע ומיומנויות. רכיב זה של האינטליגנציה מושפע מאוד מהסביבה וממשיך להתפתח כל ימי חיינו.
ברוב המקרים שני סוגי האינטליגנציה באים יחדיו.
 
 
===מחקרים על השפעת האינטליגנציה===
נמצא מתאם בין תכונות אישיות והצלחה בחיים לבין אינטליגנציה.
כמו כן, [[פשיעה]] נפוצה הרבה יותר אצל בעלי אינטליגנציה נמוכה ואילו תוחלת החיים ושביעות רצון מ[[נישואין]], גבוהים יותר אצל בעלי אינטליגנציה גבוהה. קיים מתאם בינוני בין הערכת מעביד לבין רמת האינטליגנציה, קיים מתאם גבוה מאוד בין יוקרתו של [[מקצוע]] לבין ממוצע האינטליגנציה של העוסקים בו.
 
 
נראה שהשפעתה החיובית של אינטליגנציה נעצרת בסף מסוים, וגאונים מופלגים ידועים דווקא באישיותם המעורערת ובהפרעות נפשיות. דוגמה טראגית לחוסר ניצול של כשרון נותנת דמותו של ילד הפלא [[ויליאם ג'יימס סידיס]].
 
 
===מחלוקות בחקר האינטליגנציה===
 
====אפקט פלין====
{{ערך מורחב|אפקט פלין}}
מחקריו של [[ג'יימס פלין]] מראים כי האינטליגנציה הפכפכה הרבה יותר משנדמה, תופעה שכונתה "[[אפקט פלין]]".{{הערה|{{הארץ|נעמי דרום|הילד שלך יותר חכם ממך, בערך|1.1984145|3 באפריל 2013}}}}{{הערה|
[http://www.ted.com/talks/lang/he/james_flynn_why_our_iq_levels_are_higher_than_our_grandparents.html ג'יימס פלין: למה רמת ה-IQ שלנו גבוהה יותר משל סבינו], באתר TED}} פלין הציג עדויות כי ההישגים במבחני IQ בתחילת המאה היו נמוכים בממוצע ב-20 נקודות לעומת ההישגים הממוצעים כיום. תופעה זו ידועה כיום בשם "אפקט פלין". ישנם הסברים רבים ומגוונים למקורו של האפקט. יש חוקרים המסיקים מכך ששיפורים גדולים בחינוך ובתזונה עשויים להשפיע על מדדי אינטֶליגנציה, בעוד אחרים מציינים את ה[[טלוויזיה]] ו[[משחקי מחשב|משחקי המחשב]] כמפתחים יכולות מרחביות-ויזואליות שהובילו להעלאת הציונים.
====אינטליגנציה בחיי המעשה====
יש הטוענים שקיים רובד של אינטליגנציה "מעשית" בעל השפעה מהותית על ההצלחה בחיים, אך כזה שאינו נמדד במבחני אינטליגנציה. למשל, בקרב מהמרים על סוסים התברר שאלו המצליחים יותר היו בעלי יכולות לבצע הערכות מתוחכמות ביותר, אך כישרון זה היה מוגבל לתחום הימורי הסוסים בלבד ולא השתקף במבחני אינטליגנציה.
 
 
 
 
 
==ראו גם==
* [[הסקת מסקנות]]
 
== לקריאה נוספת ==
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=תבונה}}
* אורית כהן ודנה פרידמן, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13637 אינטליגנציה: מדידת האינטליגנציה - מבחן וקסלר], הספרייה הווירטואלית של מט"ח
* גיל גרינגרוז, [http://www.haayal.co.il/story_3049 גאונות – בין התורשה לטיפוח], באתר "[[האייל הקורא]]"
* {{מפתח|עודד צפורי|אינטליגנציה|2010-03/02-3|גיליון חורף 2011}}
* [http://www.ted.com/talks/gabe_zichermann_how_games_make_kids_smarter.html Gabe Zichermann: How games make kids smarter] – הרצאה מאתר TED {{וידאו}} אודות ההשפעה של משחוק על למידה ואינטליגנציה - העתיד המהנה.
* סטיבן רוז, [http://alaxon.co.il/daily/%D7%96%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%97%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%94/ זו לא חוכמה], על השפעות תורשה וסביבה על אינטליגנציה, באתר [[אלכסון (כתב עת)|אלכסון]], 31 באוקטובר 2013
* טים פולגר, [http://sciam.co.il/archives/6168 איטליגנציה - להחכים לעד?], על אפקט פלין. [[סיינטיפיק אמריקן]] ישראל, 3 בדצמבר 2012
* [http://www.ted.com/talks/alex_wissner_gross_a_new_equation_for_intelligence.html Alex Wissner-Gross: A new equation for intelligence] – הרצאה מאתר [http://www.ted.com/ TED] על הגדרת האינטליגנציה כשאיפה למיקסום אפשרויות עתידיות {{וידאו}}
 
== הערות שוליים ==
Gardner, H.& Hatch, T.(1989).Multiple intelligence go to school:Educational implications of the theory of multiple intelligences. Educational Researchers, 18(8), 4-10
{{הערות שוליים}}
 
13

עריכות