אליפלט (שיר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור |
הרחבה |
||
שורה 1:
'''אֱלִיפֶלֶט'''
==כתיבה, הלחנה וביצוע השיר==
שורה 5:
סשה ארגוב הִלחין את השיר בצליל נוגה ומינורי, שנועד להעביר את הנרטיב של אליפלט. כך למשל הבליט את המלים "כי סביב ככינור וחליל/ מנגינה מאירה מצלצלת" כ[[רצ'יטטיב]], באמצעות [[פראזה]] מלודית שעולה בסולם כמנגינת [[חליל]], ונתן לה בכך מעמד הנבדל משאר השיר, על מנת לתאר את רוחו של הגיבור{{הערה|שם=חרסונסקי}}.
==ניתוח השיר==
החלק הראשון של השיר (שלושת הבתים הראשונים) מתאר את אליפלט כילד, ובא כהקבלה או כהקדמה לחלק השני של השיר (ארבעת הבתים הבאים), המתאר אותו כחייל.▼
=== '''רעיונות מרכזיים''' ===
===חלק ראשון: אליפלט כילד===▼
נתן אלתרמן היה בקיא היטב במבנה ובאופיין של הבלדות העתיקות. בעבות כך, ניתן למצוא בשיר מאפיינים רבים של הבלדה. השיר מתחיל בשיחה בין הדובר לקהל. מתחילת השיר חש הקורא כי זוהי בעצם מעשייה או אגדה עתיקה.
הבלדות העתיקות עסקו לרוב בגיבורים שעשו מעשי גבורה על-אנושיים, ולאחר זמן מועט של קריאה, ניתן להבין כי אליפלט הוא איננו גיבור, אלא אנטי-גיבור.
אליפלט מתואר כילד חסר מזל, אשר מתואר בידי שכניו כי ילד שאיננו נורמטיבי. "כשגוזלים ממנו צעצוע", איננו מתעצבן, ונותר מחויך ומבולבל.
אף על פי שאליפלט מתואר היטב בידי מכריו, הוריו של אליפלט למעשה חסרים בשיר. כנראה שאלתרמן גרם להיעדרות הוריו של אליפלט בכדי ליצור תחושת הזדהות גדולה יותר עמו.
אליפלט נשאר בדמות הילד המנותק שלא מבין את המתרחש סביבו במשך כל השיר.
הוא עובר מהילדות היישר לשדה הקרב, שם הוא מרגיש צורך לעזור במערכה, על אף היותו יודע כי תהייה זו משימה קשה.
בסופו של דבר, חוזר הוא לחבריו ומתמוטט בעודו מחייך.
סופו של השיר הוא מפתיע, מפני שאלתרמן מתאר את השיר כשיר חסר סוף והתחלה, ושמותו של אליפלט הוא לא הדבר המרכזי בסיפור.
מכאן נשאלת שאלת הרעיון המרכזי למחבר: מדוע עברנו את המסע עם אליפלט, שכן סופו שלו הוא לא הדבר המרכזי בשיר?
המחבר יוצר ביצירה הזו גיבור מסוג חדש - האנטי גיבור, שכן הוא אינו לוחם אמיץ, ולא מבין את ההשלכות הסופיות של מעשיו, אך לבסוף מחליט לעשות את המעשה האמיץ ביותר, ומקריב את חייו בשביל חבריו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=b6e4fe7e-8e23-4fd9-a949-443d729d084a&lang=HEB|הכותב=דויד פרץ|כותרת=אליפלט|אתר=תרבות.il|תאריך=}}</ref>
הגמול האלוהי שניתן לאליפלט באמצעות המלאך גבריאל, המדבר אל המת כבן משפחה יהודי קרוב, "במרום לנו יש ממך נחת", הוא סיום דתי רציני לחלוטין: האלוהות היא היחידה המבינה נכונה את תמהוניותיו של הגיבור. זו תמהונות אלוהית. זהו סיום מרטירולוגי, ארכאיסטי מאוד, והוא עשוי בנוסח המרטירולוגיה הנוצרית, על דמות המלאך היורד משמיים ונוטל אליו את הקדוש המעונה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אריאל הירשפלד|שם=חיוכו של אליפלט|כתב עת=}}</ref>
=== חלקי השיר ===
▲החלק הראשון של השיר (שלושת הבתים הראשונים) מתאר את אליפלט כילד, ובא כהקבלה או כהקדמה לחלק השני של השיר (ארבעת הבתים הבאים), המתאר אותו כחייל.
▲====חלק ראשון: אליפלט כילד====
{{חלונית
| כותרת = אליפלט
| תוכן = <poem>
נזמר נא את שיר אליפלט
וְנגידה כולנו בקול:
שורה 22 ⟵ 46:
אין לו אופי אפילו במיל.
</poem>
| מקור = הבית הראשון
}}חלק זה מתאר את הילד אליפלט. השיר נפתח בשורה "נזמר נא את שיר אליפלט" כלומר, אנשים שרים על אליפלט ממרחק הזמן ומתארים אותו בתחילה כילד תם. הוא מתואר כילד תמים שכל הווייתו היא נתינה ושאינו יודע להתגונן מפני גזילה או שאינו מבין שמנצלים את תמימותו ("אם גוזלים מידיו צעצוע, הוא נשאר מבולבל ומחייך" בבית השני){{הערה|אריאל הירשפלד, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1404813 שיר פצע], באתר "[[הארץ]]", 25 באפריל 2007|שם=שיר פצע}}.▼
▲|ניקוד=כן}}
▲חלק זה מתאר את הילד אליפלט. השיר נפתח בשורה "נזמר נא את שיר אליפלט" כלומר, אנשים שרים על אליפלט ממרחק הזמן ומתארים אותו בתחילה כילד תם. הוא מתואר כילד תמים שכל הווייתו היא נתינה ושאינו יודע להתגונן מפני גזילה או שאינו מבין שמנצלים את תמימותו ("אם גוזלים מידיו צעצוע, הוא נשאר מבולבל ומחייך" בבית השני){{הערה|אריאל הירשפלד, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1404813 שיר פצע], באתר "[[הארץ]]", 25 באפריל 2007|שם=שיר פצע}}.
הסביבה החברתית אומרת שלאליפלט אין אופי כלל, אך הקורא מבין שאין זה נכון: טבועות באליפלט תכונות כמו פשטות ויושר, שהן בעלות עוצמה דווקא בגלל שאינו שואל "מדוע ולמה" ודווקא בגלל הנאיביות שבו. נקודת המוצא של השיר היא - "נזמר נא". יש המציינים שאלתרמן הביא כאן ביקורת על דחייה חברתית: אנחנו כחברה הסתכלנו על אליפלט מילדותו בשמץ זלזול ורחמים, גזלנו מידיו צעצועים, הצקנו לו קצת, השארנו אותו בשולי החברה, ולאחר שמת זימרנו עליו, אבל לא ניסינו להבין את נקודת מבטו או להזדהות עמו. כנראה שהאנשים בסביבתו של אליפלט חסרו את הפשטות והיושר שלו ודבר זה גרם להם להיות חסרי מנוחה וחסרי מענה, מה שהניע אותם לזמר את שירו. חלק זה של השיר מראה לדעת אותם חוקרים, את חוסר הכבוד של החברה והתייחסותה האיוולת לחריגים שבתוכה, ה"אליפלטים", מה שמראה על העקמומיות שלה וחוסר רצונה לראות את ערוותה שלה{{הערה|"[http://gadigizbar.wordpress.com/2012/03/22/%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94-%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%90%D7%AA%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%98/ איזה ילד אתה, אליפלט?]" בבלוג של ברוך מרחיב גד, 22 במרץ 2012}}{{הערה|ירדן ניר-בוכבינדר, [http://www.haayal.co.il/story_1720 אין לו אופי אפילו במיל], באתר "[[האייל הקורא]]", 13 בדצמבר 2003}}.
השם "אליפלט", שמוזכר בתנ"ך כאחד מבניו של [[דוד המלך]]{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|ה|טז}}}}, נחשב בימינו כשם [[גלות|גלותי]]
====חלק שני: אליפלט החייל====
| תוכן = <poem>▼
▲|תוכן= <poem>
בליל קרב ברעום אש מזנקת,
בין אנשי הפלוגה קול עבר:
שורה 43 ⟵ 65:
הוא זחל כך ישר מול האש.
</poem>
| מקור = הבית הרביעי
}}התום המוחלט של הילד אליפלט הופך בקרב לגבורה עילאית, שברצונו לחדש את האספקה "הוא זחל כך ישר מול האש". מעשה זה זוכה בסיומו של השיר לגמול אלוהי – המלאך [[גבריאל]] יורד משמים ואומר לו ש"במרום לנו יש ממך נחת".
▲|ניקוד=כן}}
▲התום המוחלט של הילד אליפלט הופך בקרב לגבורה עילאית, שברצונו לחדש את האספקה "הוא זחל כך ישר מול האש". מעשה זה זוכה בסיומו של השיר לגמול אלוהי – המלאך [[גבריאל]] יורד משמים ואומר לו ש"במרום לנו יש ממך נחת".
חוקר הספרות [[אריאל הירשפלד]] מצא [[אנלוגיה]] בין דמות ה"ביש גדא" בחלק הראשון של השיר, לבין סיפור גבורה קלאסי של הקרבה בחלקו השני. כך למשל, השורות "כשגוזלים מידיו צעצוע, הוא נשאר מבולבל ומחייך" מקבילות בצליל וביחס ל"ובשובו מהומם ופצוע, התמוטט הוא, כרע וחייך". הקבלה זו, בין דמות הגיבור הישראלי הראוי לבין דמות התימהוני, מערערת לדעתו של הירשפלד על אתוס הגבורה הישראלי של לוחמי תש"ח: "אליפלט הופך סמל לחייל המת. החייל המת באשר הוא, הוא ילד תם ש'אין לו אופי אפילו במיל', המוותר על חייו בתום גמור.. פתאום 'אליפלט' אינו שיר על תימהוני אחד, אלא על החייל הישראלי כתם גמור שהכלל מנצל את תומו. הוא שיר המערער על [[אתוס]] הגבורה הישראלי ומאיר אותו באור מר ומזעזע"{{הערה|שם=שיר פצע}}{{הערה|שם=חיוכו של אליפלט}}. גם סיום השיר עם ירידת המלאך גבריאל אל אליפלט, באה לדעתו כנגד תפיסת המוות של דור תש"ח, שראה במוות סוף מוחלט של חיי האדם.
דעה הפוכה מביאה חוקרת הספרות [[זיוה שמיר]]. "אליפלט", נכתב לדעתה כשיר הודיה לנערים שהקריבו את חייהם במאבק על עצמאות המדינה, ולא ככתב אישום על החברה ועל אתוס הגבורה. אלתרמן לטענתה, ענה בשיר זה למקטרגיו הצעירים של אותה תקופה שהאשימו אותו ב[[קולקטיב|קולקטיביות]]
==קישורים חיצוניים==
{{קישורי סינגלים}}
*[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=352&wrkid=307 מילות השיר אליפלט] באתר [[שירונט]]
*[http://www.alterman.org.il/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D%D7%91%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%95%D7%91/TabId/64/emodule/777/egallery/10/Default.aspx ביצועי השיר "אליפלט"], המוצגים [http://www.alterman.org.il/ באתר נתן אלתרמן] * [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/argov/selected_songs/Pages/elipelet.aspx השיר אליפלט - מילים וביצועים] באתר [[הספרייה הלאומית]]
==הערות שוליים==
<references />{{נתן אלתרמן}}▼
▲{{נתן אלתרמן}}
[[קטגוריה:שירים עבריים]]
[[קטגוריה:מלחמת העצמאות בתרבות]]
| |||