פריץ גרובה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
מ הוספת קישור לאמין אל-חוסייני |
||
שורה 19:
בתקופת [[המרד הערבי הגדול]] בארץ ישראל, ניסו הפלסטינים לקבל סיוע גרמני. ב-[[1936]] יצר [[פאוזי אל-קאוקג'י]], ממנהיגיו הצבאיים של המרד, קשר עם גרובה וניסה לרכוש דרכו נשק גרמני. גרובה הביע דעתו כי על אף שיש לחוש אהדה למרד, הרי שאספקת הנשק עלולה לערער את היחסים עם בריטניה, החשובים לא פחות. בינואר [[1937]] הגיעה בקשה דומה ברוח זו של אנשי [[הוועד הערבי העליון]], ותגובתו של גרובה הייתה דומה.{{הערה|Francis Nicosia, "Arab nationalism and National Socialist Germany, ''International Journal of Middle East Studies'', vol. 12, 1980 pp. 356}}
בתקופה זו התקרב גרובה לחבורת קצינים עיראקים לאומנים ושאפתנים, בראשותו של [[סלאח א-דין א-סבאע']], שנקראה "המרובע הזהוב". לאחר הפיכת [[בכר סדקי]] ורציחתו, בשנת [[1937]], שיחקה חבורה זו תפקיד חשוב ביותר בפוליטיקה העיראקית. על אף שמיד לאחר הפיכת סדקי, חיווה גרובה את דעתו השלילית באשר לעסקת נשק עם המשטר העיראקי, מחשש להכעיס את הבריטים.{{הערה|Francis Nicosia, "Arab nationalism and National Socialist Germany, ''International Journal of Middle East Studies'', vol. 12, 1980 pp. 363}} הרי שלא נמנע מקשר עם חבורת הקצינים שמטרתה הייתה לגרש את הבריטים מעיראק, ואף מהאזור כולו. ב-[[1938]] הגיע גרובה למסקנה כי יש להפעיל את התנועה הערבית הלאומית לערעור המשטר בעיראק, משטר המנדט הצרפתי בסוריה, והמשטר הבריטי בארץ ישראל. הוא יצר קשרים עם המופתי הירושלמי, חאג' [[אמין אל-חוסייני]], העביר לו כספים, וניסה לפעול להברחת נשק למורדים הפלסטינים.{{הערה|Francis Nicosia, "Arab nationalism and National Socialist Germany, ''International Journal of Middle East Studies'', vol. 12, 1980 pp. 364}}
קשריו הטובים של גרובה בחצרו של המלך ראזי הביאו להידוק קשרי המסחר בין שתי המדינות, ולחתימת חוזה מסחרי בשנת [[1935]].{{הערה|{{דבר||חוזה מסחרי עיראק-גרמניה|1935/08/14|00706}}}} מפברואר [[1939]] שימש גם כשגריר בחצרו של [[אבן סעוד]] ב[[ערב הסעודית]]. גרובה ניסה לשדל את אבן סעוד להעניק לגרמנים זיכיון להפקת נפט בערב הסעודית, אך אבן סעוד העדיף את קשריו עם חברת "[[סטנדרד אויל]]" האמריקנית, על אף שזו הציעה סכום נמוך בעבור אותו זיכיון.{{הערה|{{דבר||מה עמדת אבן סעוד|1939/08/17|00609}}}} לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נותקו היחסים הדיפלומטיים בין עיראק וגרמניה הנאצית, בהתאם להוראות ההסכם האנגלו-עיראקי, ובהוראת [[נורי סעיד]], שב גרובה ל[[ברלין]]. בשנים שלאחר מכן עבד בשיתוף פעולה עם [[וילהלם קפלר]], נאצי בכיר ששימש כיועץ להיטלר בענייני כלכלה ומדיניות חוץ.
| |||