מצב הטבע – הבדלי גרסאות

למשל, [[תומאס הובס]] מתאר את המצב הטבע כמלחמת כל בכל ([[אדם לאדם זאב]]). לעומתו [[ג'ון לוק]] סובר שמצב הטבע הוא מצב בו כל אדם נשמע לציווי השכל שלו, וזה מנחה אותו לפי [[משפט הטבע]]. כלומר, האדם פועל לפי ריסונו הפנימי, אינו נשלט על ידי כוח כפייה חיצוני, ולמעשה ישנו כיבוד הדדי אוניברסלי של הזכויות הטבעיות שהן חיים חירות ורכוש. בני האדם מכבדים את הזולת וקניינו, מתוך הנחה שהתבונה מחייבת גם את הזולת לנהוג בדרך זו.

 

 

האדם במצב הטבע, טען רוסו, מונע מתוך אהבה עצמית, אך מסוגל להרגיש גם [[חמלה]] – הוא לא אגרסיבי ולוחמני, אלא, חרד ורודף שלום. אם מתקיים במצב הטבע [[סכסוך]] בין שני אנשים על [[מזון|פריט מזון]], לדוגמה, כל אחד מהמשתתפים "יראה במעשי האלימות האלה אירועים טבעיים בלבד, בלי שמץ של רגשות חוצפה או פגיעה, או כל תחושה אחרת, זולת החדווה או הצער של הצלחה או כישלון".<ref>{{צ-ספר|מחבר=Jean-Jacques Rousseau|שם=The Social Contract and Discourses|מתרגם=G.D.H. Cole|מו"ל=J.M. Dent and Sons|שנת הוצאה=1923|עמ=292}}</ref> בהיותו זר לכל [[קשרים בין-אישיים|קשר חברתי]], האדם במצב הטבע מנותק מכל ה[[דאגה|דאגות]], הגישות, וה[[אינסטינקט|יצרים]] שתלויים בהכרה שלו בקיומם של אחרים, ובהיותו עומד בקשר כלשהו אליהם: '[בני אדם במצב הטבע] לא שימרו סוג של קשר אחד עם השני, וכתוצאה מכך היו זרים לנהנתנות, כבוד, הערצה, ובוז; לא היה להם מושג קלוש בדבר 'שלי' ו-'שלך', או השגה אמתית של צדק'.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Jean-Jacques Rousseau|שם=The Social Contract and Discourses|מתרגם=G.D.H. Cole|מו"ל=J.M. Dent and Sons|שנת הוצאה=1923|עמ=213}}</ref><ref name=":0" />

 

{{קצרמר|פילוסופיה}}

 

[[קטגוריה:מחשבה מדינית]]