רשת ההצלה בפירנצה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Sapiryonatan (שיחה | תרומות) הרחבה |
||
שורה 10:
בספטמבר 1943 לאחר שנכנעה [[איטליה]] ל[[בעלות הברית]], גירושי היהודים למחנות היו בפתח. עוד באותו חודש פנו הרב הראשי של קהילת יהודי פירנצה, נתן קאסוטו, רפאל קאנטוני ויהודים נוספים שהיו חברים בוועדה לעזרת פליטים יהודים, לארכיבישוף של העיר, הקרדינל אליה דלה קוסטה, בבקשה לעזרה. הקרדינל הסכים לסייע להם והפנה אותם לכומר הדומיניקני צ'יפריאנו ריקוטי במנזר סן מרקו ולכומר לטי קאסיני בורלונגו (varlungo). האקציה הראשונה של ה[[גרמנים]] נגד יהודי פירנצה הייתה ב-6 בנובמבר 1943 ונמשכה כשלושה ימים. הקרדינל אליה אנגלו דלה קוסטה שיגר מכתב אשר יועד לכל ראשי המנזרים בפירנצה והסביבה, ובו ביקש שיפתחו שעריהם בפני היהודים. כ-21 מוסדות נוצריים נענו למכתבו של הקרדינל והצילו את חייהם של כ-220 יהודים, ואולי אף יותר ((((ע"מ 211 סוזן זוקותי)))). כך החלה לפעול רשת ההצלה בפירנצה בחסות ה[[צלב]] וה[[כנסייה]]. רשת זו פעלה הודות לשיתוף פעולה יהודי- נוצרי בין הקרדינל אליה אנגלו דלה קוסטה , נתן קאסוטו ורפאלה קאנטוני. פעילי הרשת נהגו להחביא יהודים במנזרים ובכנסיות.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/righteous/florence_network.asp|כותרת=רשת ההצלה בפירנצה {{!}} בחסות הצלב {{!}} נושאים ותופעות {{!}} מפעל ההכרה בחסידי אומות העולם|אתר=www.yadvashem.org|תאריך_וידוא=2018-05-25}}</ref>
ביום שבת, ה-6 בנובמבר 1943, חיילי האס.אס הקיפו את בית הכנסת הגדול בפירנצה ואסרו את היהודים בתוכו. שלושה ימים לאחר מכן, עזבה רכבת הגירוש השנייה את איטליה. רכבת זו כללה לפחות 400 יהודים מפירנצה, סיינה ובולוניה והגיעה אל אושוויץ. איש מהרכבת לא שרד. ידועים רק 85 שמות של יהודים אשר היו על הרכבת.
ב-27 בנובמבר 1943, ליל טרור פרץ בפירנצה, במסגרתו התרחשו שלוש פשיטות אלימות על מקומות מסתור של יהודים. הפשיטה הגדולה ביותר הייתה במנזר הנשים הפרנציסקני דל פיאצה דל קרמין. 30 נשים יהודיות וילדים, רובם ממדינות זרות וערים אחרות הסתתרו שם. אחת מהן, ואנדה אבנעים פצ'יפיצ'י, הייתה אשתו של הרב הראשי של גנואה, [[ריקרדו פצ'יפיצ'י]] אשר חזר לגנואה ונאסר עוד קודם לכן. רק שתי נשים מתוך המנזר הצליחו לברוח ולהינצל. בפשיטה נוספת באותו הערב, תפס כוח של חיילים נאצים ופאשיסטים כ-20 גברים יהודים זרים שהסתתרו במוסד של הכנסייה. בפשיטה השלישית, על המנזר סנט ג'וזף, נתפסו מספר נשים יהודיות. כמה נשים הצליחו להתחמק משום שהתחפשו לנזירות
ב-1 בדצמבר 1943, לאחר שכוחות האס.אס החלו להקים מחנות מעצר, המשטרה האיטלקית החלה לבצע חיפושים בבתים של יהודים, לכדה את אלו שנשארו בבתיהם וחסמה את הגישה לבתים אלו. המעצרים בוצעו על ידי יחידות של המשטרה האיטלקית.
ב-30 בינואר 1944 נשלחה רכבת לאושוויץ ועליה כ-700 איש, 180 מהם ממחוז טוסקנה. מתוך 700 הנוסעים, 97 גברים ו-31 נשים בלבד עברו את הסלקציה באושוויץ. 13 גברים ו-8 נשים מתוכם שרדו את המלחמה, כאשר אנה קאסוטו, אשתו של הרב נתן קאסוטו, הייתה אחת מבין 8 הנשים ששרדו.
== פועלו של רב קהילת יהודי פירנצה, נתן קאסוטו ==
בשנת 1933 קיבל נתן קאסוטו תואר ברפואה ושירת לתקופה כרופא צבאי לאחר מכן החל קריירה רפואית שכללה הוראה מחקר ופרקטיקה הוא פירסם מספר מאמרים חשובים ב1938 זכה במילגה ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז רוקפלר|מוסד רוקפלר]] אך בשל חוקי הגזע שחוקקו בשנה זו המשטר הפשיסטי לא סיפק לו דרכון לנסיעה לניו יורק לקבלת המלגה שהייתה יכולה להציל את חייו.
בעקבות חוקי הגזע אסור היה לו ללמד או לעבוד כרופא מחוץ לקהילה היהודית, בנוסף למד קאסוטו במוסד להכשרת רבנים צעד שהיה לא שכיח ליהודי שהיה משולב בחברה האיטלקית ועבד כרופא, מאחר שלא היה יכול לקדם את הקריירה הרפואית שלו קיבל על עצמו תפקיד של סגן רב ב[[מילאנו|מילאנו.]] ב1943 מונה לרב הראשי של פירנצה, הוא עבר חזרה לפירנצה עם אשתו וילדיו. בעקבות שביתת הנשק ב8 בספטמבר 1943 בין איטליה לבעלות הברית קאסוטו עודד את יהודי פירנצה לברוח ולהסתתר. אחותו (חולדה) העידה מאוחר יותר ב[[משפט אייכמן]] ואמרה "אחי הלך מבית לבית להזהיר את היהודים ולעודד אותם להתחבא במנזרים ובכפרים קטנים תחת שמות בדויים" הוא עשה זאת עוד לפני שהנאצים החלו בפעולות אלימות כלפי היהודים (עוד לפני כניסת הגרמנים לאיטליה בתחילת ביצוע [[הפתרון הסופי]] האיטליה). מאות יהודים הקשיבו לעצתו וברחו כך שבזמן שחבורות אלימות של בריונים ופושעים שהגיעו לחפש יהודים בבתיהם אך מצאו מעט מאוד יהודים. המאסרים התקדמו כל כך לאט שהנאצים ניסו טקטיקות חדשות.
[[האיסור על הריגת חיות למטרות דתיות (איסור השחיטה הכשרה) גרם ליהודים שומרי מצוות לאכילת בשר, נתן קאסוטו קיבל פנייה מארגון סיוע יהודי לגבי האפשרות של אכילת מזון לא כשר לילדים שסובלים מבעיות בריאותיות. הוא חקר את הנושא והשיב שזה מותר אם יש סכנת חיים או סכנה בריאותית במידה ואין תחליף ראוי כמו כן הוסיף שכל מקרה צריך להיבדק על ידי רופא ופסיקה של רב. החובה לציית להוראות האנטישמיות השפיעו על חיי היום יום של הקהילות היהודיות אבל לא גרם ליהודים שומרי מצוות להפסיק לשמור.]]]▼
▲[[האיסור על הריגת חיות למטרות דתיות (איסור השחיטה הכשרה) גרם ליהודים שומרי מצוות לאכילת בשר, נתן קאסוטו קיבל פנייה מארגון סיוע יהודי לגבי האפשרות של אכילת מזון לא כשר לילדים שסובלים מבעיות בריאותיות. הוא חקר את הנושא והשיב שזה מותר אם יש סכנת חיים או סכנה בריאותית במידה ואין תחליף ראוי כמו כן הוסיף שכל מקרה צריך להיבדק על ידי רופא ופסיקה של רב. החובה לציית להוראות האנטישמיות השפיעו על חיי היום יום של הקהילות היהודיות אבל לא גרם ליהודים שומרי מצוות להפסיק לשמור.
איטלקי שהועסק על ידי פליט יהודי פולני אמיד ששמו מרקו
▲איטלקי שהועסק על ידי פליט יהודי פולני אמיד ששמו מרקו ischia הלשין לאסאס על הפגישה וכל חברי הרשת נתפסו ביום למחרת אותו מרקו הציב מלכודת גם לאנה שהסתתרה עם הוריה וילדיה במנזר (קונבנטו דלה קלצה) הוא אמר לה שאם היא תגיע לפיאצה דלה סניורה היא תוכל לקבל מידע על בעלה, היא הגיעה לפגישה עם גיסה ועם קאנטוני ושם חיכו להם הנאצים . במשך חודשיים הנאצים עינו אותם אבל היא הכחישה שהיא אשתו של נתן קאסוטו כי היא רצתה להציל את הוריה וילדיה. בסופו של דבר בערב שבו קאסוטו נשלח מפירנצה היא גילתה את זהותה בתקווה שתשלח גם אחריו. שניהם נשלחו לכלא סאן ויטורה במילאנו. ב30 בינואר 1944 הם נשלחו באותה הרכבת לאושוויץ יחד עם 700 איש, 180 מהם מטוסקנה. מתוך ה700 רק 97 גברים ו31 נשים עברו את הסלקציה, 13 גברים ו8 נשים שרדו את המלחמה, אנה קאסוטו הייתה אחת מבין 8 הנשים ששרדו.(160-161 סוזן זוקותי).
אנה קאסוטו שרדה , היא עבדה במחנה עבודה בבירקנאו עד אוקטובר 1944 ובמפעל תחמושת מאוקטובר ועד פברואר 1945 הועברה מס' מחנות.
שורה 35 ⟵ 33:
באמצע פברואר נתן נרצח במחנה גרוסרוזן, אסיר שפגש אותו במחנה אמר לאחר המלחמה " היה לי הכבוד לזכות בחיבתו וחברותו של נתן קאסוטו, בכותו היו לי שעות של שקט ושלווה באמצע הגיהינום ".
ההורים של אנה וילדיה שרדו את המלחמה כמו פליטים יהודים איטלקים אחרים לאחר שמסתור במנזר הפך מסוכן מדי הם הוסתרו במשפחות לא יהודיות נפרדות. הבן דניאל גר עם מריו ולינה סאנטריני, דויד אצל אציו ואנה קאלצי (calzi).<ref name=":2" />
== פעילות המחתרת ==
בדצמבר 1943, בעקבות הלשנה, נעצרו מרבית הפעילים היהודים של רשת ההצלה. מעתה והלאה, היו אלה אנשי ה[[כנסייה]] אשר נשאו את מרבית האחריות להמשך פעילותה של רשת ההצלה, אף כי כמה ▼
מ[[כומר|הכמרים]] נעצרו גם הם ע"י [[גרמנים|הגרמנים]] ואף עונו.<ref name=":1">תיק חסיד אומות עולם של האב ציפריאנו ריקוטי</ref>▼
המבצע להצלת יהודים נרדפים נערך בחסות ה[[אליה דלה קוסטה|קרדינל אליה דלה קוסטה]] בשיתוף פעולה עם דון לטו קאסיני , דון ג'וליו פאסיבני , דון ג'ובאני סימיוני , דון אנג'לו דלה טורה , ליאונדילדה פנקני , אם המנזר סנדרה בוסנלי , אמא בנדטה וספיני ואחרים.
שורה 50 ⟵ 44:
ג'ורג'יו לה פירה תיאר את דלה קוסטה כ"כוח המניע של ההתחייבות של האהבה להציל כל כך הרבה אחים ", והאב צ'יפריאנו ריקוטי כתב:" אני לא יודע על ערים אחרות, אבל בפירנצה הוקם ארגון הצלה אמיתי על ידי המשאלה של הקרדינל אליה".
▲בדצמבר 1943, בעקבות הלשנה, נעצרו מרבית הפעילים היהודים של רשת ההצלה. מעתה והלאה, היו אלה אנשי ה[[כנסייה]] אשר נשאו את מרבית האחריות להמשך פעילותה של רשת ההצלה, אף כי כמה
=== עדויות<ref name=":1" /> ===▼
▲מ[[כומר|הכמרים]] נעצרו גם הם ע"י [[גרמנים|הגרמנים]] ואף עונו.<ref name=":1">תיק חסיד אומות עולם של האב ציפריאנו ריקוטי</ref>
* בעדותה מספרת הניצולה Lya Quitt על בריחתה בראשית ספטמבר 1943 מצרפת , בסיוע של אנשי צבא איטלקיים. המשפחה הגיעה עד פירנצה. היא מספרת שהם הובאו לביתו של הארכיבישוף של פירנצה ולנו שם בלילה. היא זוכרת שהיו שם עוד יהודים מוסתרים. למחרת כל היהודים המוסתרים הועברו למקומות מסתור קבועים במוסדות דת שונים , היא הועברה עם עוד כמה ילדים למנזר.
שורה 65 ⟵ 63:
== חברים מרשת ההצלה שהוכרו כחסידי אומות העולם<ref name=":0" />==
ב-10 בדצמבר 1972 הכיר יד ושם באב ציפריאנו ריקוטי (Cipriano Ricotti) כחסיד אומות העולם.
ב-13 בדצמבר 1994 הכיר יד ושם באמהות המנזרים מרטה פולצ'ה (Folcia, Marta) ובנטדטה ווספיניני (Vespignani, Benedetta) כחסידות אומות העולם.
ב-31 ביולי 1995 הכיר יד ושם באם המנזר סנדרה בוסנלי (Sandra Busnelli) כחסידת אומות העולם.
ב-29 בפברואר 2012 הכיר יד ושם בארכיבישוף אליה דלה קוסטה כחסיד אומות העולם.
ב-23 בספטמבר 2013 הכיר יד ושם בג'ינו ברטלי חסיד אומות העולם.
להוסיף ליד כל אחד מהם שאין לו ערך את השם באיטלקית!
שורה 79 ⟵ 77:
== לקריאה נוספת ==
השמות של הספרים שהשתמשתם בהם - כמו ביבליוגרפיה
De Felice, Renzo. '''The Jews in Fascist Italy: A History'''. New York: Enigma Books, 2001.
Sarfatti, Michele. '''The Jews in Mussolini's Italy: From Equality to Persecution'''. George L. Mosse series in modern European cultural and intellectual history. Madison: University of Wisconsin Press, 2006.
Steinberg, Jonathan. All or Nothing: '''The Axis and the Holocaust''', 1941-1943. London: Routledge, 1990.
Stille, Alexander. Benevolence and Betrayal: '''Five Italian Jewish Families Under Fascism'''. New York: Summit Books, 1991.
Zuccotti, Susan. '''The Italians and the Holocaust''': Persecution, Rescue, and Survival. New York: Basic Books, 1987.
חולדה קמפניינו , '''לדור אשר לא ידע.'''
אוגוסטו סגרה עורך , '''ספר זיכרון לנתן בן משה דוד קאסוטו.'''
שושנה עברון ודוד קאסוטו , '''"מבט לקהילה שנסתרה מן העין.'''
שושנה עברון , '''ילדים קטנים לא שואלים שאלות ,''' הוצאת עברון, 2006.
אבא קובנר, '''מגילות העדות ,''' מוסד ביאליק.
== קישורים חיצוניים ==
| |||