ויקיפדיה

רשת ההצלה בפירנצה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 56:
* בעדותו מספר האב צ'יפריאנו ריקוטי:" איני יודע לגבי הרים אחרות, אך בפירנצה הוקם ארגון הצלה של ממש, לפי רצון הארכיבישוף, קרדינל אליה דלה קוסטה. אני זוכר שנקראתי למשרדי הארכיבישוף- לכל המאוחר ב20 בספטמבר 1943 - והלכתי לשם בליווי אב המסדר שלי, האב raffaele cai. הארכיבישוף שאל אותי בנוכחות מונסיניור meneghello אם אני חושב שאוכל להקדיש את עצמי לעזרה ליהודים הוא נתן לי מכתב שנכתב על ידו, ושהציג אותי, כך שאוכל לפנות בסמכותיות רבה יותר למנזרים-  שרבים מהם לולא המכתב אולי לא היו פותחים את שעריהם כדי למצוא סידור לכל המסכנים הרבים."
* במכתב של לה פירה גיאורגיו נאמר:"להיכנס לפרטים הוא כמעט מעשה בלתי אפשרי, כה רחבה הייתה "אריגת אהבה" שעטפה בימים ההם את היהודים הפיורנטינים ולא רק הפיורנטינים - קורבנות הרדיפה ואחד מהאורגים היעילים והמנוסים היה האב צ'יפריאנו ריקוטי. הארכיהגמון דלה קוסטה היה ללא ספק הרוח החיה של "מפעל אהבה" זה לשם הצלת אחים כה רבים".
* בדו"ח על פעילות ההצלה בפירנצה שככל הנראה נכתב על ידי מונסיניור מנגל'ו (giacomo mengehello)  נכתב:" עם הסימנים הראשונים של הרדיפה האיומה נגד היהודים באיטליה, גם בפירנצה הוקם ועד הצלה שיסייע ככל הניתן להצלתם ולתמיכתם של הנרדפים. הקרדינל אליה דלה קוסטה החליט שמונסיניור מנגלומנגל'ו המזכיר שלו,יהיה חבר בוועד, לתידולעתידו של הכומר לאטו קזיני (leto cassini) הוועד לא נפגש במקום קבוע בגלל שפעילותו היתההייתה תמיד תחת ביקורת הוא התכנס באופן חשאי לגמאי במקומות שנבחרו ברגע האחרון, לעיתים קרובות במשרדי הארכיבישופות עצמה" עוד נכתב בדוח כי לפי ההנחיות של הארכי בישוף אסור היה להטביל יהודים שהביעו נכונות ורצון להתנצר בתקופת הרדיפות.
* בספר זיכרונות כותב בכומרהכומר letoלאטו casiniקזיני " וכך ארגוני סעד ודת רבים בציעוהציעו את עזרתם. למיטב ידיעתי בכך הצטיינה הכנסייה בפירנצה,  בהנהגתו של המנהיג הבלתי נשכח והאמיץ הקרדינל אליה דלה קוסטה. אכן, זה היה הוא בעצמו אשר ערב אחד באוקטובר 1943 הזמין אותי בשיחת טלפון למעונו. אחרי שהסביר לי את מצבם הטרגי של היהודים הזרים, ובגלל שמסיבות ברורות הוא בעצמו לא יכול היה לעשות את העבודה, הוא שאל אותי האם אסכים להעמיד את עצמי לרשות ועד שהוקם במטרה למצוא מקומות מסתור, מזון, תעודות זהות - כמובן מזויפות וכל מה שיהיה נחוץ להצלת הנרדפים. הוא לא הסתיר מפניי את הסכנה לה אהיה חשוף הסכמתי מיד בהתלהבות רבה, למרות הסכנה, בגלל שהמטרה הייתה כל כך חשובה. למחרת בבוקר, במעון הארכיבישוף, במזכיר המיוחד שלו, מונסיניור menghelloמנגל'ו (giacomo mengehello) הציג בפני את חברי הוועד המעטים: הרב קאסוטו, האדון ציגלר, אדון קלברג, האחיות לבית לסקר, הגברת מטילדה קאסין, האדון קאנטוני והאדון באואר".
* בעדות של מונסיניור Enrico Bartoletti מסופר שוב על כך שהמועמד הקים רשת הצלה למען היהודים הנרדפים ובהוראת המעמד הפךseminaroהפך seminaro minore di למקום קליטה ומיון של הפליטים היהודים.
* בעדות של הנזירה Ester Busneli  היא מספרת : " בחודש ספטמבר הוד קדושתו הקרדינל אליה דלה קוסטה ביקש מהבית שלנו לארח בהסתר את היהודים, קרבנות הרדיפה הגרמנית. קיויינו שבמנזרים יהיו יותר בטוחים. אם המסדר הסכימה בשמחה ובאולם המרכזי הוכנסו מאותו הרגע חמישים נשים.
* אחד המנזרים שהפכו למקום מסתור לכחמישים נשים וילדיהן היה מנזר האחיות המיסיונריות של מריה, המנוהלת על ידי האם סנדרה בוסנלי ועוזרתה, האם בנדטה וספיניאני (שניהם מוכרות כחסידות אומות העולם). ב -26 בנובמבר 1943 פרצו חיילים גרמנים למנזר ועצרו את כל הנשים, למעט אשה אחת שהצליחה להסתתר. הקרבנות נלקחו לוורונה, וב- 6 בדצמבר גורשו לאושוויץ. כך אמרה האם: "בספטמבר ביקשה אלינה דלה קוסטה, כבודו, את ביתנו לארח בחשאי יהודים, שנפלו קורבן לרדיפות הגרמנים, וקיוונו שיהיו בטוחים יותר בבתי הדת, והמנזר הכללי של הסדר שלנו נתן לה בשמחה , ומיד הובאו חמישים נשים לאולם הראשי ".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/רשת_ההצלה_בפירנצה"